רבי שלום קוטנא
| לידה |
1826 כ"ד באייר ה'תקפ"ו הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
1909 (בגיל 83 בערך) ט"ז בשבט ה'תרס"ט |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | הרב אברהם אולמן, הרב יחזקאל בנט, הרב אברהם שמואל בנימין סופר, הרב שמואל צילץ, רש"ר הירש |
| חיבוריו | קול על המים, עטרת שלום ואמת, וכתורה יעשה, מספד תמרורים |
הרב שלום קוטנא (כ"ד באייר ה'תקפ"ו – ט"ז בשבט ה'תרס"ט, 1826–1909) היה רב הונגרי ופוסק הלכה אשר שימש בין השאר כרבה של אייזנשטאדט וראש הישיבה בה.
ביוגרפיה
נולד בכ"ד באייר ה'תקפ"ו (1826) בטטה (בכתיב יידישאי: טאטיס), לאמו מירל חיה ואביו הרב אהרן, מתלמידי החתם סופר,[1] ששימש כרב העיר ומחבר "משחת אהרן".[2] גם סבו הרב יוסף קוטנא שימש כרב העיר.[3] נקרא על שם הרב שלום אולמן מחבר "דברי ר"ש", רבו של אביו.
למד אצל הרב אברהם אולמן (בנו של הרב שלום אולמן) בלקנבך, בשנת ה'תר"ב (1842) החל ללמוד אצל הרב יחזקאל בנט בניטרה. כן למד מספר שנים אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר ("הכתב סופר") בפרשבורג, ואצל הרב שמואל צילץ ורש"ר הירש בניקלשבורג.[4] שימש את הרב שלמה קווטש רבה של לייפנק שהסמיכו לרבנות.
רבנות ופעילות ציבורית
בשנת ה'תר"ט (1849) החל לכהן כרבה של מור ובשנת ה'תרי"ד (1854) כרבה של קאפושוואר. בשנת ה'תר"ל (1870) החל לכהן במקומו של הרב עזריאל הילדסהיימר כרבה של אייזנשטאדט. הוא החזיק בתפקיד זה 39 שנים, עד לפטירתו. הקים במקום ישיבה מפורסמת אשר העמידה תלמידים ורבנים רבים שנסמכו על ידיו.[5]
בשנת ה'תרכ"ד לצד הרב עזריאל הילדהיימר, תמך בפתיחת בית מדרש לרבנים בהונגריה (בדומה לבית המדרש לרבנים בברלין).[6] לצד זאת, תחילה בשל הפצרת רבו "הכתב סופר",[7] תמך ופעל לאורך שנים למען הפרדת הקהילות בהונגריה.[8] בשנת ה'תרמ"ב, לצד הרב משה פולק רבה של בונהאד, ניסח "קול קורא" אל אגודת מחזיקי הדת בלבוב, אז בפולין, עליו חתמו 84 רבנים מהונגריה, השולל בחירת ראשי קהל שאינם שומרי מצוות.[9] בהתאם לכך, התנגד לשיתוף פעולה עם התנועה הציונית במסגרת תנועת המזרחי.[10]
בשנת 1897, לאור פולמוס רבני מתרחב בשאלת חוק נישואים אזרחיים שחוקק בהונגריה והשלכותיו להלכה (פולמוס אשר נערך תחילה בירחון הרבני "תל תלפיות"), וכתגובה לחוות דעת מקילה בנושא שפורסמה בשנת התרי"ב (1852) על ידי הרב נתן אדלר, הוציא הרב קוטנא לאור את החוברת "וכתורה יעשה" בה הציג עמדה המתנגדת לגיור קטנים שנולדו מנישואי תערובת, כאשר אמם לא מתגיירת כדין. באותה שנה הוציא לאור חוברת נוספת תחת אותו שם, בה תגובות והערות מאת רבנים רבנים מהונגריה ומחוצה לה.[11] עמדתו התקבלה על ידי מספר רבנים.[12]
הרב שלום קוטנא נפטר באיינשטאדט, בהיותו כבן 83, ביום ט"ז בשבט ה'תרס"ט (1909).
משפחתו
אחיו, הרב משה ליב קוטנא, שימש כרבה של סובוטיצה (בכתיב יידישאי: סאבאדקא).
נישא לשרה גיטל (נפטרה בי"ד בחשוון ה'תרס"ד), בתו של הרב ידידיה גוטליב-פישר, מתלמידי החתם סופר, רבה של הקהילה האורתודוקסית בסקשפהרוואר (שטולווייסנבורג) ומחבר "דלתים ובריח". באחרית ימיו התגורר חתנו לצדו באייזנשטאדט.[13]
חתנו של הרב שלום, אשר נישא לבתו שרה מיכל חיה, היה הרב ישעיהו פירטס, רבה של וינה ומחבר "חזון ישעיהו".[14] בנו היחיד גבריאל קוטנא נפטר בנעוריו.
ספריו
- קול על המים – על ריחיים שמופעלות בידי קיטור, וינה תקמ"ו
- עטרת שלום ואמת – שני חלקים, חידושים, הערות ודרשות, פאקש תרנ"ד ותרס"ו
- מספד תמרורים – הספד על הרב בנימין שלמה זלמן שפיצר רב קהילת "עדת ישראל" בווינה, פאקש תרנ"ד
- וכתורה יעשה – על נישואים אזרחיים ונישואי תערובת, פאקש תרנ"ז
לקריאה נוספת
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 401–402
- 'הרב שלום קוטנא', בתוך: שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, ירושלים תשע"ז, עמ' 17
- עמרם בנימין וידר, 'אגרות מרבי שלום קוטנא בבחרותו', בתוך: עלי זיכרון, גיליון 47, י' סיון תשע"ח, עמ' ב-יב
הערות שוליים
- ^ ראו: משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, החתם סופר ובני דורו, בני ברק תשנ"ג, עמ' נד-נו
- ^ על אודותיו ראו: יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 371–372. ספרו "הדרת אהרן" נדפס לראשונה בירושלים תשס"ה.
- ^ על אודותיו ראו: הרב מ. א. ז. קינסטליכר, 'קהלת טעליקא ורבניה', מוריה קלז-קלח [יב,-ה-ו], סיון תשמ"ג, עמ' עח-פ
- ^ ראו: יקותיאל יהודה גריוונלד, לתולדות הריפורמציאן הדתית בגרמניא ובאונגריא, ניו יורק תש"ח, עמ' 58
- ^ ראו תיאור לדוגמה אצל הרב ישעיהו אביעד, דיוקנאות, ירושלים תשכ"ב, עמ' 68
- ^ 'תולדות זקננו רבינו בנימין זאב הכהן', בתוך: בזך לבונה, ירושלים תשס"ז, עמ' 39
- ^ ראו: שמואל הכהן וינגרטן, 'רבי שמואל בנימין סופר (בעל הכתב סופר) ורבי עזריאל הילדסהיימר', בתוך סיני תמח-תנג [עד א-ו], תשרי-אדר תשל"ד, עמ' פח
- ^ ראו: בן ציון יעקובוביץ, זכור ימות עולם, כרך ג, בני ברק תשס"ד, עמ' עא-עב, רכה, שפ, ועוד
- ^ הרב שלום קוטנא, מהרב הגאון המפורסם וכו' מאייזענשטאט, מחזיקי הדת, 7 בספטמבר 1882; בן ציון יעקובוביץ, זכור ימות עולם, כרך ב, בני ברק תשמ"ט, עמ' נד-נה
- ^ תל תלפיות [יב,כב], אב תרס"ד, עמ' 199
- ^ ראו עוד: יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 109–113; מכתבו בעניין זה אצל הרב פרופ' דוד סימנסון מקופנהגן, בקובץ אגרי דבי הילולא תנינא, ירושלים תשע"ו, עמ' יא-יג
- ^ ראו לדוגמה: הרב דוד צבי הופמן, בתוך המעין לז, תמוז תשנ"ז, עמ' 7–8
- ^ על אודותיו ועל אודות שאר בני ובנות המשפחה ראו: צבי הירש שוורץ, פאר יעקב, כרך ד, ניו יורק תשס"ט, עמ' ה והלאה
- ^ על אודותיו ראו הרב ישעיהו פירסט ז"ל, הבוקר, 30 במרץ 1943; מבוא למהדורת ספרו חזון ישעיהו, ניו יורק תשמ"ו; שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, ירושלים תשע"ז, עמ' 174–175; טוביה פרשל, 'הרב ר' ישעיה פירסט – וינה', בתוך: מאמרי טוביה, כרך ג, ירושלים תשע"ח, עמ' ק-קיג
