רבי עקיבא סופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי עקיבא סופר
עקיבא סופר, ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20
עקיבא סופר, ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20
לידה 1878
ה'תרל"ח
פטירה 3 בדצמבר 1959 (בגיל 81 בערך)
ב' בכסלו ה'תש"ך

הרב עקיבא סופר-שרייבר (ה'תרל"ח, 1878ב' בכסלו ה'תש"ך, 3 בדצמבר 1959) היה רב וראש ישיבה, רבה האחרון של ברטיסלאבה (פרשבורג), בירת סלובקיה, לפני שואת יהדות אירופה והרביעי בשושלת רבני פרשבורג בני משפחת החת"ם סופר. ממנהיגי האורתודוקסיה ביהדות הונגריה, וחבר מועצת גדולי התורה. נקרא לעיתים על שם חיבורו ההלכתי הדעת סופר.

עם עלייתו לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה הקים מחדש את "ישיבת פרשבורג" בירושלים.

ביוגרפיה

הרב עקיבא סופר (בגבו למצלמה) מקדם בברכה את הקיסר פרנץ יוזף (יושב במרכבה), בעת ביקורו הרשמי בעיר ברטיסלבה-פרשבורג, בשנת 1913.

נולד לרב שמחה בונם סופר, רבה של פרשבורג, מחבר "שבט סופר". נישא לקרובת משפחתו הינדה שפרינצה בת הרב יצחק ליב סופר (נפטרה ה'תשי"ט). בשלהי שנת ה'תרס"ב נסמך מידי הרב אליעזר זוסמן סופר מפאקש[1]. בשנת ה'תרס"ז (1907), בגיל 29, התמנה תחת אביו כרבה הראשי של פרשבורג, אז בממלכת הונגריה. בתפקידו זה, כממשיך דרכו של אבי סבו החת"ם סופר שהניח את התשתית האידאולוגית והארגונית של האורתודוקסיה בהונגריה, נבחר לכהן כנשיא מועצת הרבנים האורתודוקסים, ארגון שאיגד תחתיו למעלה משלוש מאות קהילות אורתודוקסיות ברחבי הונגריה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, עברה פרשבורג לשטח המדינה החדשה, צ'כוסלובקיה, ובהמשך שונה שמה של העיר לברטיסלאבה. הארגונים הקהילתיים התארגנו מחדש, והוא נבחר שוב לנשיאה של מועצת הרבנים החרדים בצ'כוסלובקיה. מלבד תפקידיו הציבוריים בהונגריה וצ'כוסלובקיה גופן, כיהן גם כנשיא "כולל שומרי החומות" ו"בתי אונגרין" שבירושלים.

במשך שלושים ושלש שנותיו כרבה של פרשבורג-ברטיסלבה, כיהן גם בראשות ישיבת פרשבורג. ב-1939, עם כינון הרפובליקה של סלובקיה, ועליית כוחו של משמר הלינקה הפשיסטי, הוצרו צעדיה של הישיבה ורבניה, והיא עברה להתנהל במחתרת למחצה. הרב סופר נמלט לשווייץ וממנה עלה לארץ ישראל. כשירד בנמל חיפה הצהיר בפני מקבלי פניו: ”בשעה זו הנני מטיל לים את כל נמוסי הכבוד והחשיבות שהיו לי בחוצה לארץ, ומהיום והלאה רוצה אני להיות יהודי ירושלמי פשוט”. את מקומו בברטיסלאבה מילא בנו, הרב אברהם שמואל בנימין סופר.

בירושלים שיקם לאחר השואה את "ישיבת פרשבורג", אסף תלמידים מקומיים וניצולי שואה והרצה בפניהם בחדר קטן במאה שערים, הישיבה התרחבה והתבססה אך במעט לפני פטירתו. כחבר מועצת גדולי התורה המשיך להיות מעורב גם בישראל בנושאים ציבוריים, וחתם על כרוזים ועל הסכמות לספרים.

רבי עקיבא סופר נפטר בירושלים בב' בכסלו ה'תש"ך, 3 בדצמבר 1959, ונקבר בו ביום בהר המנוחות[2].

לאחר פטירתו התמנה בנו בכורו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, בעל ה"חשב סופר" לממלא מקומו עד לפטירתו בתשכ"ב, ולאחריו עמד בראשות הישיבה נכדו הרב שמחה בונם סופר עד לפטירתו בשנת תשע"ז, כיום עומד בראשה נכדו הרב אברהם שמואל בנימין סופר.

מתלמידיו

רשימה חלקית[3]:

משפחתו

עקיבא סופר, שנות ה-30 של המאה ה-20

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי עקיבא סופר בוויקישיתוף
ספריו

הערות שוליים

  1. ^ * הרב שמחה בונים דוד סופר, תולדות רבי זוסמן סופר פרקים 6-8 מספר "מזכרת פאקש", ירושלים ה'תשכ"ו, עמ' 9 הערה 20
  2. ^ הרב עקיבא סופר (שרייבר) באתר GRAVEZ
  3. ^ רשימה ארוכה של תלמידיו נמצאת בספר - החתם סופר ותלמידיו, משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, בני ברק, תשס"ה
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0