רבי מאיר אבן אלדבי
| לידה |
1310 טולידו שבספרד |
|---|---|
| פטירה |
1360 (בגיל 50 בערך) כנראה בירושלים |
| תחומי עיסוק | רפואה, אנטומיה, תזונה, תאולוגיה, תלמוד, פילוסופיה מטאורולוגיה, אסטרונומיה, מטאפיזיקה, הלכה, פיוט, קבלה. |
| חיבוריו | שבילי אמונה |
מֵאִיר אִבֶּן אֶלְדָבִּי (1310–1360) היה רב, חוקר, פילוסוף[1], הוגה דעות, סופר, פייטן, רופא[2] ומקובל[3][4]. חיבר את הספר "שבילי אמונה".
תולדותיו
לא רבות ידוע על תולדותיו של אבן אלדבי, וכמעט כל שידוע לנו עליו נובע ממה שכתב על עצמו בספרו.
הוא היה בנו הצעיר של החסיד רבי יצחק המכונה אבן אלדבי. מספרו אנו למדים גם כן שהוא עלה לארץ וחי בירושלים בבגרותו, ומן הסתם גם נפטר בה[5].
"ונשלם הספר הנותן אמרי שפר אשכול הכופר, בשנת ק"כ למניין. אחר ה' אלפים לבנין. ולמחזור ע"ד שנה תשיעי' נקראת. ולמחזור חמה לכ"ד שנים נמנית בירושלים שבח לאל שוכן".
סיבת הליכתו לירושלים אינה ברורה, אך מסגנון דבריו בהקדמת ספרו משתמש כי הליכתו לירושלים נעשתה בעל כרחו, ייתכן שבעקבות התנגדות לדרכו במקום מושבו הראשון. וכך הוא כותב בהקדמת ספרו:
כי אמרתי אולי מרוב המאורעות. אשר מצאנו צרות רבות ורעות... וקורות הזמן הפרו עצתי. כאשר התעו אותי. עד כי נעויתי שחותי. והוציאוני מבית אבי ומארץ מולדתי. ומאת קרובי ומשפחתי. וטלטלוני טלטלה גבר. ונדדתי כיונה מבלי אבר. ולא נטשוני ולהשלים מאויי. וקצתי בחיי. לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי. כי מדחי אל דחי הלכתי. וכאשר ללמוד חזרתי. כמעט כלום לא הבנתי. כי באורך הגלות נתבלבלה דעתי. ואחשבה לדעת ולא ידעתי. ".
יחוסו להרא"ש
בכארבעה מקומות בספרו מביא רבי מאיר אבן אלדבי - מדברי הרא"ש, ומכנה אותו בשם "זקני" (=סבי):
- ”מי שהיה חולה ואשתו נדה כתב זקני הרא"ש ז"ל שהיא יכולה לשמשו רק שתזהר ביותר מרחיצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה בפניו”
- ”וכשירצה לאכול יבדוק עצמו אם צריך לנקביו. וכשיצא יטול ידיו ויברך אשר יצר. ואחרי כן יטול פעם אחרת לאכילה ויברך על נטילת ידיים. וכן היה נוהג זקני הרא"ש ז"ל.”
- ”ומקודם שיבצע יחתוך מן הפת מעט ויניחנו דבוק בפת בעניין שאם יאחז בחתיכה שיעלה כל הפת עמו. וכן כתב זקני הרא"ש ז"ל כי אם יניח הפת שלם ולא יחתכנו עד אחר הברכה אזי יהיה הפסק בין ברכה לאכילה ולכן צריך שיחתוך מעט קודם הברכה כמו שכתב”
- ”ויין פוטר כל מיני משקין ואם אין לו יין וצמא למים מחלוקת בין הפוסקים אם היין פוטרו אם לאו. ולכן מי שרוצה לאכול ואין לו יין ורוצה לצאת ידי שניהם ישתה מעט מים קודם אכילה ויברך לפניו ולא לאחריו. ואם לא עשה כן כתב זקני הרא"ש ז"ל שיברך על המים אם אין לו יין ואם אינו צמא אלא שבאמצע האכילה עמד המאכל בגרונו ואינו יכול לבלעו ישתה מים ולא יברך ואם בירך הוא ברכה לבטלה.”
אם מניחים שהרא"ש היה סבו, עם זאת עדיין לא ניתן לקבוע את רמת הפרש הדורות בינו לבין סבו; ייתכן שהיה בן בתו של הרא"ש, אך ייתכן שהיה בן בן בת בתו של הרא"ש וכדומה. ברם יש לשער שבכל מקרה לא היה נין לאחר דור רביעי מהרא"ש. לידת הרא"ש הייתה בסביבות 1250 לספירת הנוצרים, ופטירתו הייתה בסביבות שנת 1327 לספירה זו. אבן אלדבי חי בין השנים 1310–1360 (=שנת ק"כ), והיות שהוא משתמש בלשון ז"ל על סבו, יש להניח כי כתב את ספרו לאחר שנת 1327. כל זה מוביל למסקנה שר' מאיר אבן אלדבי חי בזמנו של הרא"ש, אם כן לכל היותר הוא צריך להיות מהדור השלישי שראה הרא"ש.
אביו של רבי מאיר אבן אלדאבי, ומשפחת אבן אלדבי
לא ידוע רבות על רבי מאיר אבן אלדאבי ועל משפחתו.
ואני הצעיר שבמשפחת בית אבי. מאיר בן החסיד רבי יצחק ז"ל המכונה אבן אלדבי, מבני גלות ירושלים אשר בספרד. אשר הוא בין העמים מפוזר ומפורד. ממדינת טולטילה. אשר בארץ אנדלוס היא העיר הגדולה. בגוף החמישי לפאת מערבית דרומית היא מהוללה.
צאצאיו ומשפחתו
מדבריו בהקדמת ספרו משתמע שהיו לו אחים שכן הוא מעיד על עצמו שהוא הצעיר במשפחת בית אביו; יש עדויות לשם משפחה זו ממספר ארצות בצפון אפריקה[6], ונקל לשער ששם משפחה זו הוא שארית לפליטה ממשפחתו שגלו לשם עם גירוש ספרד. בזמננו שם משפחה זה, שכיח מעט, וייתכן כי נושאי שם משפחה זה הם בני משפחתו.
ספריו
ספרו היחיד שזכה לתפוצה רבה הוא - "שבילי אמונה"; לא ידועים לנו כיום עוד ספרים שכתב, וגם בספרו "שבילי אמונה" אין איזכור לספרים אחרים שכתב.
לקריאה נוספת
- שורץ דב, "לחקר מקורותיו של ספר "שבילי אמונה" לר’ מאיר אלדבי", סיני קיד (ניסן-אייר תשנד) עב-עז.
הערות שוליים
- ^ חלק ניכר בספרו עוסק בתחום זה.
- ^ בהתייחס לזמנו, ניכר שידיעותיו היו כשל רופא מהשורה, וכך כתוב בכמה ספרים, ראו לדוגמה מאמרו של ש"ב אולמן, צמחי רפואה במקרא, סיני כ"ו, עמ' שע"ז שכתב: "גם הרופאים המפורסמים מאיר אלדבי וטוביה הכהן מזכירים רפואה זו".
ראו גם: זהר עמר ואפרים לב, רופאים ותרופות בירושלים במאות העשירית עד השמונה עשרה, אוניברסיטת ת"א, 2000, עמ' 108: "מאיר אלדבי רבי מאיר אבן אלדבי, רופא ופילוסוף יהודי, נכדו של הרא״ש, נולד בטולידו כנראה בשנת 1310". לעומת זאת, זיסמן מונטנר, במאמרו "לקורות הלשון העברית כשפת הלימוד בחכמת הרפואה" (לשוננו י' (ד), ה'ת"ש, עמ' 308) קבע כי "ר' מאיר איש טולדו (1360) לא היה רופא", אך לא ציין לכך מקור. - ^ ראו לדוגמה: דוידזון, אוצר השירה והפיוט חלק א' עמוד 43.
- ^ ראו נ. בריל Jahrbucher II 166-168, רמש"ש Hebraische Ubersetzungen 16–17, 24–27, י. זונה EJ II 162-165
- ^ כך כתוב בספר אוצר הגדולים ח"ו עמ' קמו, ובספר תור הזהב והשמד סעיף 419. במקורות אלה לא כתוב על מה הם מסתמכים.
- ^ ישנם מספר חכמים נושאי שם זה: בספר שו"ת יכין ובועז לרבני משפחת בר צמח מאלג'יריה סימן י"ד נזכר אחד מחכמי משפחת אלדבי: "וכן ראיתי מעשה והיו שם החכם ה"ר משה אלדבי, והחכם מורי ה"ר אברהם טואה, ואדוני אבי זצ"ל..." ר' משה אלדבי נזכר שם גם כן בסימן מ"ז. כמו כן רבי שמואל בן אלדבי חותם על אחת התשובות בשו"ת מהרש"ך ח"א סימן ט'. ראו גם בספר "אור החיים" לר' חיים מיכל, ערך מספר 281: "הר"ר אהרן ב"ר גרשון אבו אלדבי - (החכם יה"ש הביאו בציון בשם אלרבי ואחריו הלכו גם הח' צונץ, שטיינשניידער, גרעץ ואחרים; אכן כבר מצאנו שם "אלדבי" אצל ר' מאיר אלדבי מחבר ספר שביל אמונה וזה שמו בלי ספק כאשר נראה מראשי החרוזים בסוף הקדמת ספר הנ"ל אולי גם ר' אהרן היה ממשפחה זו אפשר שברחו אבותיו מחמת גזרת השמד שהייתה בקשטיליא בשנת קנ"א ובאו להאי ציציליען נתישבו שם) ממדינת קטניאה אי סיקיליאה היא ציציליאה (ככתוב בהקדמת פירושו ובספר דברים) אשר זמנו לפי השערתי בדורו של רבינו שלמה בן רבינו שמעון בר צמח ובניו (כי הוא היה חתן ה"ר משה גבאי כאשר יבא לקמן והוא לדעתי ה"ר משה גבאי ממיורקא אשר חיה בדור הריב"ש והרשב"ץ ומוזכר הרבה פעמים בספרי תשובות שלהם ואחיו ה"ר משה וה"ר יוסף (אשר יזכרו לקמן) המה ה"ר משה וה"ר יוסף אלדבי רבותיו של ה"ר צמח בהגהותיו בתשובת יכין ובועז ח"ב סי' י"ד ומ"ז) ואולי הוא מורו של ה"ר שמעון נכד הרשב"ש אשר הזכיר בהגהותו לתשובת אביו בספר יכין ובועז ח"א סי' כ"ד חבר".
