רבי משה הגר (אנטניא)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

האדמו"ר מאנטניא
הרב משה הגר
אין תמונה חופשית
לידה תרפ"ט
טשרנוביץ
פטירה כ"ד באב תשנ"ד (בגיל 65 בערך)
בני ברק
מקום קבורה בית הקברות ויז'ניץ בני ברק
מקום מגורים תל אביב, בני ברק
מקום פעילות תל אביב, בני ברק
רבותיו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ
אב רבי ברוך הגר
אם מרים בת רבי שרגא פייבוש הגר
צאצאים הרב ברוך הגר, הרב אריה הגר, הרב אליעזר הגר
אדמו"ר מאנטניא ה־3
ה'תשכ"וה'תשנ"ד

רבי משה הגר (תרפ"ט-תשנ"ד) היה האדמו"ר מאנטניא אחרי השואה, השלישי בשושלת.

תולדותיו

נולד בחודש שבט תרפ"ט לרבי ברוך בן רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקא[1], ולמרים בת רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטישיק.

נקרא משה על שם זקנו רבי משה מקוסוב ודודו רבי משה משאץ.

בעת מלחמת העולם השניה הוגלתה המשפחה לטרנסניסטריה, שם נפטר רבי ברוך ממחלת הטיפוס, בעת שישב ליד השולחן. כשראה הילד שאביו לא מגיב, פנה אל הסבא האדמו"ר מהורודנקא ותינה את צערו שאביו לא קם, סבו ענה לו: "הוא כבר לא יקום..." למשמע הדברים פרץ הילד בבכי, ושאל את סבו: "ומה אעשה בלי אב"? - "מה שתעשה בלי סב" הייתה התשובה. ואכן כעבור 3 שעות נפטר גם הסבא. לפני פטירתו מסר לנכד את התפילין של רש"י ור"ת שהיו אצלו מירושת אביו האמרי ברוך.

גם הילד משה נדבק במחלת הטיפוס וסכנה נשקפה לחייו, אך הוא הבריא ועבר את תלאות המלחמה יחד עם אמו.

בשנת תש"ו עלה ארצה יחד עם אמו, הם התגוררו בתל אביב והוא למד בישיבת פוניבז'. כעבור תקופה עבר ללמוד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר.

בשנת תשט"ו נישא, כשמי שדואג לנישואיו היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.

גם בשנים הבאות בכל פעם שהגיע לשבות אצל מורו ורבו האמרי חיים היה מכבדו מאוד, והיה מכבד אותו לשיר "מזמור לדוד" בסעודה שלישית. כן הורה לו שלא לקרוא לו "רבי" אלא "פעטער" (דוד).

עקב היותו הנצר היחיד לרבי חיים מאנטניא, מכיוון שהאדמו"ר השני בחסידות רבי ישראל שלום יוסף הגר נרצח בשואה עם כל ילדיו, הכתיר אותו האמרי חיים לאדמו"ר מאנטניא, בשנת תשכ"ו. האמרי חיים ראה בכך זכות מיוחדת שתעמוד לו לעולם הבא, בכך שהקים שם ושארית לחסידות אנטניא.

מיד עם מינוי לאדמו"ר התלקטו אליו שרידי חסידי אנטניא, ובנשיאותו החלו להקים את המוסדות. הוא הקים כולל אברכים בבית המדרש של אנטניא בתל אביב (שהוקם עוד לפני השואה), ובתקופה הראשונה שולמו המשכורות על ידי הרב יעקב דוד (דודק'ה) ויז'ניצר, מנהל מוסדות ויז'ניץ. בשנת תשכ"ט הקים את ישיבת טל חיים בתל אביב.

כעבור כמה שנים עבר לבני ברק, והקים מבנה ובית מדרש ברחוב הושע בעיר, הפעיל כיום בנשיאות בנו האדמו"ר הנוכחי.

נפטר בכ"ד באב תשנ"ד, אחרי שסבל ממחלה.

משפחתו

לאדמו"ר נולדו שלושה בנים ובת:

  1. ^ בן רבי ברוך הגר מויז'ניץ וחתן אחיו רבי חיים מאנטניא