רבי משה מרדכי מרגליות
 | |
| המצבה המחודשת בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב | |
| לידה |
1550 ה'ש"ה |
|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 1616 (בגיל 66 בערך) י' בכסלו ה'שע"ז |
| מקום פעילות | וינה ואחר כך בקראקא |
| תחומי עיסוק | פייטן ומקובל, אב בית דין וראש ישיבה |
| חתנים | רבי מנחם מנדל מרגליות |
רבי משה מרדכי מרגליות (ה'ש"ה, 1550 - י' בכסלו ה'שע"ז, 12 בנובמבר 1616) היה פייטן ומקובל, אב בית דין ורבה של וינה ואחר כך ראש הישיבה בקראקא.
קורות חייו
נוסח המצבה
|
|---|
|
יו"ד כסליו שע"ז לפ"ק |
נולד בפוזנא לרבי שמואל מרגליות אב"ד בפוזנא (מצאצאי רבי יעקב מרגליות)[1] ולמרגלית[2]. שמו "משה" נוסף לו בתקופה מאוחרת, כנראה בעקבות חולי[3]. בצעירותו למד בלובלין אצל המהרש"ל שהיה לרבו המובהק, בישיבה למד יחד עם רבי בנימין אהרן סלניק בעל שו"ת 'משאת בנימין'[4].
בתחילה כיהן כאב"ד בוינה[5], ולאחר פטירת רבי יוסף כ"ץ בשנת ה'שנ"א מונה למלא את מקומו כראש הישיבה בקראקא, בתפקיד זה כיהן למעלה מעשרים שנה עד לפטירתו. בתקופתו כיהנו רבי מנחם מנדל אביגדורש ורבי פייבוש מקראקא כרבני העיר. במהלך כהונתו השתתף בישיבות ועד ארבע הארצות כנציג קהילת קראקא[6].
עסק רבות בקבלה ורבים מחידושיו מובאים בספרי קבלה שונים. יש שמשערים שרבי נתן נטע שפירא בעל ה'מגלה עמוקות' היה תלמידו וקיבל ממנו את דרכו בלימוד הקבלה[7]. בפרשת המקווה ברוויגו שהסעירה את העולם הרבני, נמנה רבי משה מרדכי בין האוסרים. הגיה ופירש ספרים רבים ביניהם זוהר חדש, מדרש הנעלם, סליחות וכן מסכתות רבות בתלמוד בבלי[8].
בה'שמ"ט הוציא לאור את ספרו "חסדי השם" פירוש על הי"ג מידות. לאחר הריגתם של שנים מתושבי העיר בעלילת דם חיבר קינה על המאורע. הקינה נדפסה בקראקא בשנת ה'שנ"ז ולאחר מכן הודפסה בקינות נוסח ליטא יחד עם הקינות על פרעות ת"ח ות"ט.
נפטר בשבת י' בכסלו ה'שע"ז ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. לאחר פטירתו מונה לכהן במקומו כראש ישיבה רבי נתן נטע שפירא.
משפחתו וצאצאיו
- בנו רבי משה יוסף[9], חתנו של רבי יעקב אליהו אב"ד זלוטשוב ושריגרד, כונה 'האלוף החסיד'.
- בתו שינדל, נישאה לרבי מנחם מנדל מרגליות רבה של פרמיסלא.
- אחיו רבי ברוך מרגליות, רב בורונה שבאיטליה[10].
ספריו
- חסדי ה' - פירוש על י"ג מידות בכ"ו דרכים.
- מענה רך - תפילות לשבים בתשובה, יצא לאור בעילום שם, השל"ה מייחסו לרבי משה מרדכי[11].
לקריאה נוספת
- משה דוד צצ'יק, תולדות המחבר, במבוא לספר חסדי ה', ירושלים תשס"ז.
- הרב ישכר בעריש ויס, הגה"ק רבי משה מרדכי מרגליות זיע"א - בעל חסדי ד', עלים לתרופה, פרשת ויצא תשע"ז.
קישורים חיצונים
- מידע על רבי משה מרדכי בן שמואל מרגליות בקטלוג הספרייה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:חכמי ישראל
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים רבי דוד הלחמי, רבי משה מרדכי מרגליות, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ספריו
- חסדי ה', קראקא שמט, באתר היברובוקס
- מענה רך, קראקא שמט, באתר היברובוקס
- חסדי ה', ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה
- זוהר חדש, קראקא שסג, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ יחיאל מתתיהו צונץ, עיר הצדק, לבוב, תרל"ד, עמ' 42, מו"ה משה מרדכי מרגליות.
אך רבים פקפקו על כך שאביו היה אב"ד פוזנא וכן בייחוסו לרבי יעקב מרגליות מנירנברג. ראה רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, הערות ותקונים לספר 'עיר הצדק', הודפס שוב בישורון חלק כד, עמ' שפ"ב. וכן ראה הרב שלמה יוסף אנגלרד, צפונות - טו, בני ברק, תשנ"ו, עמ' פג, שיבושים נפוצים במגליות יוחסין (ד). - ↑ יש המשערים ששינה את שם משפחתו ממרגלית למרגליות עקב שם אמו. ראה בספרו של רבי משה מרדכי - משה דוד צ'צ'יק, חסדי ה', ירושלים, תשס"ז, עמ' 2, תולדות המחבר במבוא לספר, באתר אוצר החכמה.
- ↑ משה דוד צ'צ'יק, חסדי ה', תולדות המחבר במבוא לספר, באתר אוצר החכמה
- ↑ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים - ו, עמ' 204.
- ↑ נחמן שמן, לובלין, טורנטו, תשי"א, עמ' 333, דער מהרש"ל.
- ↑ משה דוד צ'צ'יק, חסדי ה', ירושלים, תשס"ז, עמ' 4, תולדות המחבר במבוא לספר, באתר אוצר החכמה
- ↑ הרב יהודה לייב ביאלר, ספר קראקא, ירושלים, תשי"ט, עמ' 152, קראקא עיר סגולה
- ↑ חיים דוב בריש פרידברג, תולדות הדפוס העברי בפולניה, תל אביב, תש"י, עמ' 22
- ↑ כאמור, שמו של אביו "משה" נוסף לאחר מכן.
- ↑ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים - ג, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, עמ' ס"ג.
- ↑ חלק א, מסכת פסחים, דרוש ו'