רבי נחום מאיר קרליץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' נחום מאיר קרליץ
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב נחום מאיר קרליץ (במקור: ציבולניק; תרמ"ט, 1889 - ו' בטבת תשי"ט, דצמבר 1958) היה רב חרדי-ליטאי. כיהן כרב העיירה מיישאגולה שבמחוז וילנה, ולימים ראש כולל חזון איש ורב בית הכנסת הליגמן - מראשוני בתי הכנסת בבני ברק. גיסו של החזון איש.

תולדותיו

נולד בהורודוק שבמחוז מינסק, בלארוס, לרב יהושע תנחום ציבולניק, מאברכי "כולל פרושים" בקובנה. אמו הייתה אחותם של הרבנים שניאור פייבוש גולוב, אב"ד דרבנה, והרב שלמה גולובנציץ, ששימש ראש ישיבה במינסק וכיהן ברבנות מוהילוב ובסוף ימיו בירושלים.

בהיותו תינוק בן כמה חודשים נפטר אביו, ואמו מסרה אותו לאחיה הרב שלמה גולובנציץ כדי שיגדלו בביתו ויחנכו בדרך התורה. בהיותו בבית משפחת גולובנציץ במינסק נקלע לעיר נער יתום בשם אהרון קוטלר, והשניים התיידדו וקבעו לימוד בחברותא במשך תקופה. בשנת תרס"ה (1905) נסעו השניים ללמוד בישיבת סלובודקה. כעבור זמן עבר נחום מאיר ציבולניק ללמוד בישיבת וולוז'ין אצל הרב רפאל שפירא, ומשם נסע ללמוד בתלמוד תורה בקלם. לאחר כשנתיים וחצי שב לישיבת סלובודקה. בשנות מלחמת העולם הראשונה עבר עם תלמידי הישיבה לעיר קרמנצ'וג. עם תום המלחמה עבר ללמוד בישיבת ראדין אצל החפץ חיים.

נישא לבתיה קרליץ, כמה שנים לאחר פטירת אביה הרב שמריהו יוסף קרליץ. לאחר נישואיו החליף את שם משפחתו מציבולניק לקרליץ, כשם משפחת חותנו, כדי לקבל נתינות פולנית. במשך תקופה נסע מביתו לישיבת מיר. כעבור זמן התמנה לרבה של מיישָגולה (מיישעגאָלע) (אנ') שבמחוז וילנה.

בשנת תרצ"ה (1935), שנתיים אחרי עליית גיסו החזון איש, עלה הרב נחום מאיר קרליץ עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בסמוך לגיסו בבני ברק. יחד עם גיסו הרב שמואל גריינימן ייסד את "מרכז חינוך לתורה", שאיגד עשרות מוסדות תורניים ודתיים ביישוב החדש.

בשנות ה-50 התמנה כרב בית הכנסת הליגמן שבמרכז בני ברק. לאחר פטירת החזון איש התמנה לעמוד בראשות כולל חזון איש שבשכונת זכרון מאיר.

נפטר בשנת תשי"ט, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת, בסמוך לקבר גיסו החזון איש.

בניו הם: הרב נסים קרליץ והרב יהושע תנחום קרליץ (נפטר: ט"ו בחשוון תשל"ז - יום השנה לפטירת דודו החזון איש).


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0