לדלג לתוכן

רבי נטע וייס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!
רבי נטע וייס
חותמתו המכילה את הכיתוב "יליד ירושלים".
חותמתו המכילה את הכיתוב "יליד ירושלים".
לידה י"ג בשבט תרל"ג
פטירה א' באב תרע"ח (בגיל 45)
אב רבי משה דב וייס (חזן)
אם מלכה חיה

הרב נטע צבי וייס[1] (כונה "רבי נטע מגיד"; י"ג בשבט תרל"ג, 10 בפברואר 1873 - א' באב תרע"ח, 10 ביולי 1918) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרבי משה דוב (חזן[2]) ולמלכה חיה. בילדותו שהה אביו בחוץ לארץ לצורכי פרנסה כעשר שנים. רבי נטע נישא לחנה איטא[3] בת רבי שמואל זנוויל קלמייר והם התגוררו בבתי ברוידא.

היה תלמידו הקרוב של המהרי"ל דיסקין שמינהו למסור שיעורים בבית היתומים בהלכה ומוסר. כן היה מקורב לאדר"ת רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים.

מסר שיעורים בבית הכנסת עין יעקב במאה שערים, בבית כנסת החורבה ושיעור משניות בבית כנסת בשכונת מזכרת משה כשהוא משלב סיפורים ואמרות מגדולי הדורות[4]. בגיל 24 התבקש להספיד את המהרי"ל דיסקין לצד גדולי הדור[5]. כאביו, שימש כשליח ציבור באמירת סליחות בעת צרה כעצירת גשמים.

במלחמת העולם הראשונה לאחר שהצטרפה ארצות הברית למלחמה החליטו העות'מאנים לגרש גם את הנתינים האמריקאים, רבי נטע וייס ורבי צבי פסח פרנק הסתתרו, אך העות'מאנים שמו את נשותיהם במאסר כדי שהם יצאו ממחבואם.

נהג כדעת הגר"א בהלכה ובנוסח התפילה. הקפיד שלא להצטלם. לא הסכים לשמש כשד"ר בחוץ לארץ מחמת אהבת הארץ, ואף היה חותם 'יליד ירושלים' (ראו חתימה). היה משתמש בלחש נגד עין הרע שקיבל מהמהרי"ל שקיבל מרבי חיים מוולוז'ין והוא לימדו לחתנו רבי יוסף סלנט.

נפטר בא' באב ה'תרע"ח (1918) כתוצאה מהרעב שנגרם בשל מלחמת העולם הראשונה[6]. נקבר בהר הזיתים בירושלים.

נוסח מצבת קברו

פ"נ
הרב המגיד
נאה דורש ונאה מקיים
ר' נטע צבי ז"ל ב"ר
משה דוב
נולד בירושלם
נפטר
בשם טוב א' מנחם אב
התרעח ל תנצבה
בן מ"ו שנה

מצאצאיו

חיבורו

  • נטעי חמד - הארות והערות ציונים ומקורות על אגדות הש"ס, ירושלים, תשס"ה

לקריאה נוספת

  • הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי, מדמויות ירושלים: ר' נטע המגיד, "הצופה", ט"ו באדר תשכ"ד (28 בפברואר 1964)
  • רחל ענבר, מסיפורי העיר העתיקה, "מעריב", 1 באפריל 1977

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תמונת מצבת קברו באתר עיר דוד
  2. כונה כן על שם תפקידו, ראו להלן, וכך גם נרשם על מצבתו.
  3. נפטרה בי"ג בניסן ה'תש"ט.
  4. מאוצרותיו הנפלאים של הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א באתר דרשו.
  5. יעקב גליס, "מגדולי ירושלים" עמ' קפה.
  6. יתד נאמן, מוסף שבת קודש - 45 - כי תבוא, תשעז, עמ' 26.