רבי נתן נטע מנהיים
רבי נתן נטע מֶנְהַיים (הֶכֶּבּוּרג; בן ר' יהודה ליב[1]; נפטר בגרמניה, י' באלול ה'תק"ג) היה מקובל ואב בית הדין בקהילת האגנוי שבאלזס. נודע בעיקר בזכות חיבורו "יאיר נתיב", ובשל השתייכותו לחבורת רבי יהודה החסיד.
תולדות חייו
בטרם הצטרף לחבורת רבי יהודה החסיד שימש רבי נתן נטע כרב וכאב בית דין בעיר האגנוי[2], ואת שמו חתם כ"הקטן נתן נטע מאנהיים רב דהאגנוי והמדינה"[3]. המידע הביוגרפי המרכזי עליו נשען על הקדמתו לחיבורו "יאיר נתיב", הנחשבת מקור חשוב לתולדות בני החבורה.
בחבורת רבי יהודה החסיד
בהקדמתו לספרו תיאר רבי נתן נטע את רבו, רבי יהודה החסיד, בכינויים רבי־הוד, ובהם: ”צדיק יסוד עולם... מלא רוח חכמה מלאך ה׳ צבאות הוא... רוח אלה״ין קדישן ביה אשתכחת הוא הרב המופלא חסידא קדישא גור אריה יהו"דה...”[2].
בשנת ה'תס"א (1700) עלה רבי נתן נטע לארץ ישראל במסגרת עליית בני החבורה. הקבוצה הגיעה לירושלים בראש חודש חשוון ה'תס"א, אך ימים אחדים לאחר הגעתם נפטר רבי יהודה החסיד.
בשנת ה'תס"ב (1702) הצטרף לישיבת המקובלים שהקים בירושלים רבי אברהם רוויגו. הוא נמנה עם עשרת מקובלי החבורה[4] ולמד בחברותא עם רבי יעקב וילנא, אף הוא מבני חבורת רבי יהודה חסיד. יחד חיברו את הביאור "יאיר נתיב" לספרו של רבי מאיר פופרש, "מאורי אור"[5].
שליחותו כשד"ר ונדודיו
בשנת ה'תס"ז (1707), הוטל על רבי נתן נטע עול השדרו"ת מטעם קהילת האשכנזים בירושלים, לצורך איסוף תרומות לקהילה. בדרכו נטל עמו את כתבי חיבוריו במטרה להדפיסם[5]. במהלך אותה שנה עבר דרך מצרים בדרכו לאירופה[6].
בשנת ה'תס"ח (1708) שהה באיטליה, ולמד בבית מדרשו של רבי בנימין הכהן בריג'ו. רבי בנימין מסר לידו את כתב היד של פירוש המשניות שכתב חמיו, רבי משה זכות, כדי שיודפס. החיבור ראה אור בשם "קול הרמ"ז". בהמשך השתקע במנהיים והצטרף לבית מדרש שהקים הנגיד ר' אשר לעמלי הייגנום[7]. ר' אשר לעמלי, שהיה מחותנו, נזכר בדברי ההקדמה של רבי נתן נטע לשבח על תרומתו להדפסת הספר ולייסוד בית המדרש[8].
רבי נתן נטע מנהיים נפטר בגרמניה בי' באלול ה'תק"ג[9].
חיבוריו
- מאורת נתן – בשנת ה'תס"ט (1709) הדפיס בפרנקפורט דמיין את "מאורי אור" מאת רבי מאיר פופרש, ולצדו הביאור "יאיר נתיב" שחיבר יחד עם רבי יעקב וילנא. שני החיבורים נדפסו יחד תחת השם "מאורת נתן" (בכתיב חסר). הספר נדפס שוב בוורשה (תרכ"ז) ובברוקלין (תשנ"ה).
לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, לקביעת זמנם של שתי אגרות ירושלמיות, מאמרים - עמ' שלא-שלב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ יצחק אונא, R. Nathan Neta Hachenburg. בתוך Aus dem Memorbuch der Klaus., Die Lemle Moses Klaus-Stiftung in Mannheim, פרנקפורט דמיין, 1908 (כרך 1), עמ' 53
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי נתן נטע מנהיים, הקדמת המחבר - יאיר נתיב, בתחילת ספר מאורת נתן
- ↑ תמונת חתימתו על ספר פרי מגדים מהדורה ראשונה, באתר חברת Appel Auction Inc
- ↑ [2]; יעקב מאן, התישבות המקובל ר' אברהם רוויגו וחבורתו בירושלים בשנת התס"ב ליצירה (1702 לספה"נ), ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה, תרצ"ד (כרך 6), עמ' פד, באתר JSTOR
- ^ 5.0 5.1 רבי נתן נטע מנהיים, הקדמת המחבר - יאיר נתיב
- ↑ על פי ההסכמות לספר מאורת נתן
- ↑ שמואל מקראקא בן זאב וואלף, הקדמת המעתיק והמגיה, באתר היברובוקס
- ↑ רבי נתן נטע מנהיים, הקדמת המחבר - יאיר נתיב, קול הרמ"ז
- ↑ מאיר בניהו, קהל אשכנזים בירושלים, מאמרים - עמוד קמח, הערה 130