רבי פנחס חיים הלוי הורוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי פנחס חיים הלוי הורוביץ
רבי פנחס חיים הורביץ.jpg
לידה 30 ביוני 1858
י"ח בתמוז ה'תרי"ח
פשבורסק
פטירה 12 בספטמבר 1938 (בגיל 80)
ט"ז באלול ה'תרצ"ח
גרויסוורדיין
מקום קבורה גרויסוורדיין
מקום מגורים ליז'ענסק, ריישא, קוסוב, גרויסוורדיין
מקום פעילות קוסוב; גרויסוורדיין
רבותיו רבי דוב בעריש רפפורט; רבי חיים הלברשטאם; רבי ברוך מגורליץ; רבי ישראל מויז'ניץ; רבי חיים מאיר הגר
חיבוריו פתחא זוטא
בת זוג שרה, רוזא
אב רבי אברהם זאב הלוי
אם הענטשא סירקא
חתימה חתימה.jpg

רבי פנחס חיים הלוי הורוביץ (י"ח בתמוז ה'תרי"ח, 30 ביוני 1858 - ט"ז באלול ה'תרצ"ח, 12 בספטמבר 1938) היה ראב"ד בקהילות קוסוב וגראסוורדיין ומחבר ספרי "פתחא זוטא".

ביוגרפיה

נולד בפשבורסק בי"ח בתמוז תרי"ח לרבי אברהם זאב הלוי[1] ולהענטשא סירקא[2]. אביו שימש כמורה הוראה בפשבורסק, והיה תלמידם של רבי שמעון מירוסלב ורבי צבי אלימלך שפירא (נפטר בד' בתמוז תרנ"ט).

בגיל 9 שלחו אביו לשינובה ללמוד אצל רבי דוב בעריש הכהן רפפורט, רבה של ראווע. בתקופה זו חלה בטיפוס עד שהגיע לסף מוות. לאחר תפילת רבו עליו נרפא, ומאז החשיבו רבו כאחד מבניו. התלווה על רבו בפגישותיו עם רבי יוסף באב"ד, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי משולם יששכר הורוביץ. כן גם נסע עמו לצאנז בנסיעותיו לרבי חיים הלברשטאם.

בשנת ה'תרל"ה, נסע לראשונה עם רבו לצאנז, ושהה שם מפסח עד חג השבועות. רבי חיים מצאנז קירבו וכיבדו, ובעת בדיקת חמץ כיבדו להיות שליחו לגמור לבדוק את החמץ. לאחר פטירת רבו המשיך לנסוע לבניו רבי יחזקאל שרגא משינובה, רבי דוד מקשאנוב ורבי אהרן מצאנז-קרייז, ובעיקר לרבי ברוך מגורליץ, והיה מחשובי חסידיו, והתכתב ממושכות עמו רבו.

בחורף תרל"ו נשא את שרה בת רבי אלימלך שפרונג מליז'ענסק, ולאחר נישואיו התגורר בליז'ענסק, וכונה על שמה "ר' פינחס ליז'ענסקער". לאחר נישואיו לא רצה לכהן במשרה רבנית ועסק במסחר, לאחר פטירת אשתו נישא לרוזא.

כעבור תקופה עבר לגור בריישא והתקרב שם לרבי אלעזר מריישא.

ברבנות

בערך בשנת תרנ"ו-תרנ"ז, כשרבי משה מקוסוב חיפש מועמד מתאים לראב"ד העיר קוסוב[3], המליץ רבי ברוך מגורליץ על רבי פנחס כמתאים למשרה זו. בתחילה סירב רבי פנחס בטענה שאין לו היתר הוראה, אך רבו המשיך והורה עליו לקבל מרבי שמואל מרדומישלא היתר הוראה ולהיענות להצעה. וכן עשה.

הוכר כאחד מגדולי פוסקי דורו, והתכתב רבות עם רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, רבי מאיר אריק (שתיארו "המאור הגדול חריף ובקיא בכל חדרי תורה זך השכל"[4]) רבי שמעון גרינפלד, רבי אריה לייבוש הורוביץ, רבי שמחה בונם סופר, רבי מרדכי בריסק ורבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג.

במלחמת העולם הראשונה נדד במספר ערים ועיירות, עד שהגיע לגראסווארדיין שבחבל טרנסילבניה, ובהמשך מונה לדיין בעיר. בעיר זו התקרב לאדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ וקיבל את מרותו, למרות היותו בן גילו. לאחר פטירתו של רבי ישראל, קיבל את מרותו של בנו רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.

נפטר בט"ז באלול תרצ"ח, ונקבר על יד אוהל קברו של רבו רבי ישראל מויז'ניץ. ניסח בצוואתו את נוסח המצבה ואסר להוסיף תיבה אחת על האמור שם: פ"נ בעהמ"ח ספרי "פתחא זוטא", ושמו פינחס חיים בן הרב ר' אברהם זאב ז"ל, נפטר יום ט"ז בחודש אלול בשנת תרח"צ לפ"ק, תנצב"ה”.

ספריו

כוחות רבים השקיע בכתיבת ספריו, בם ליקט מספרי שאלות ותשובות רבים, כתוספת מרובה על הספר פתחי תשובה, ומלאכתו הוכרה כבר בדורו כמלאכה יסודית ונחוצה. גדולי דורו ציטטו פעמים רבות מספריו. רבי דב בריש וידנפלד התבטא כי הוא אוהב את ה"פתחא זוטא" כי ישב וכתב בכל מקצועות התורה[5]. התבטא פעם כי היות ולא השאיר אחריו בנים, כתב את ספריו על המקצועות הרמוזים בשמו "פנחס חיים", פ'סח, נ'דה, ח'גיגה, ס'וכה, ח'לה, נטילת י'דים, י'ין נסך, מ'קוואות.

  • סט ספריו פתחא זוטא, על חלקים רבים בשולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. על ספרו על הלכות עירובין, הדפיס רבי יצחק שלמה יואל שרמן מרוונה חיבור בשם "פתחי שערים", הכולל הערות השגות והוספות ל"פתחא זוטא".
  • שו"ת פתחא זוטא, שני חלקים, נדפס בשנת תשי"ז, תשי"ט.
  • ברכת הפסח, על הלכות פסח. כולל בתוכו פירוש על מסכת חגיגה.
  • בית פנחס, על הש"ס. כולל בתוכו חיבור שלם על מסכת סוטה.
  • בית פנחס על התורה.
  • פרי הארז על סוגיות הש"ס על דרך החידוד והפלפול, חיברו בשנת תרמ"ב, בגיל 24, ושלחו כמתנה לאביו לחג השבועות[6].
  • קונטרס מיוחד על תקנת עגונות. נאבד בשואה.
  • קונטרס מעשיות וסיפורי צדיקים. נאבד בשואה.

צאצאיו

כל בנותיו נולדו משרה, אשתו הראשונה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בן רבי משה יצחק הלוי מירוסלב, דור עשירי לשל"ה הקדוש.
  2. ^ בת רבי יהושע דוב.
  3. ^ במקום הראב"ד רבי יוסף שטראזבערג שעלה לארץ ישראל
  4. ^ שו"ת פתחא זוטא חלק אורח חיים סימן נ"ג.
  5. ^ שר התורה, עמוד 688
  6. ^ כמבואר בהקדמתו "צמרת הארז"