לדלג לתוכן

רבי שאול ואהל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי שאול וואהל)
רבי שאול ואהל
לידה 1545
ה'ש"ה
הרפובליקה של ונציההרפובליקה של ונציה פדובה, הרפובליקה של ונציה
פטירה 1617 (בגיל 72 בערך)
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ברסט ליטובסק, האיחוד הפולני-ליטאי
מקום קבורה  
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי
מקום פעילות  
תחומי עיסוק  
השתייכות  

רבי שאול וָאהל (ש"ה 15451617) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

קורות חייו

נולד בשם שאול קצנלנבוגן בעיר פדובה שבאיטליה לרב שמואל יהודה קצנלנבוגן לימים רבה הראשי של ונציה. סבו היה הרב מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פדובה).

משפחת קצנלנבוגן, נחשבת לשושלת רבנית עתיקת יומין וכתב ייחוס המגיע עד לבעלי התוספות ומשם לרש"י ועד דוד המלך.

בשנת ה'שט"ו (1560 לערך), הוזמן אביו, לשמש כדיין וחבר ועד הרבנים בעיר ונציה. שאול הצעיר למד עד אותה עת בישיבתו של סבו בפדובה, שהייתה הגדולה והוותיקה שבישיבות איטליה,[1] ואביו שימש בה כר"מ. שאול שהה עוד כשנתיים בוונציה תחת צִלו של אביו, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבות בפולין והשתקע בבריסק, שם נשא את דבורה רבקה לבית דרוקר. בתחילה שימש כראש ישיבה בישיבה שהייתה שייכת קודם לכן לקרוב משפחתו המהרש"ל,[2] ולאחר מכן נכנס למסחר. ב-1580 חכר את מכרות המלח של מלך פולין לשנתיים, ולצורך זה עבר להתגורר בעיר קרקוב. לאחר מכן קיבל זיכיון להכנסות ממבצר המלך בבריסק לעשר שנים. היה מקורב למלך פולין, ונחשב ליועצו הקרוב. נפטר בשנת 1617.

בנו ר' אברהם אברשקה[3] כיהן אחריו כראש הישיבה בקלויז בבריסק, כרבה של ורונקי (אנ') (וורניק) ובהמשך אב"ד לבוב. הוא היה מחותנו של רבי יום-טוב ליפמן הלר, מחבר "תוספות יום טוב".

מלך פולין ללילה אחד

על פי האגדה, הנסיך הפולני מיקולאי קשישטוף רדזיוויל (Radziwiłł) ביקר באיטליה ואזל כספו. או אז פגש את אביו של רבי שאול בוונציה, אשר דאג לצרכיו, ונתן לו כסף שהספיק לו לחזור לפולין. כשהגיע הנסיך לפולין עבר מישיבה לישיבה עד שמצא את רבי שאול וקירב אותו אליו עד שהפך אותו ליועצו הקרוב. קרבתו של הנסיך רדזיוויל למלך פולין סטפאן באטורי הביאה גם את רבי שאול קצנלנבוגן אל שערי הארמון. רבי שאול מצא חן בעיני המלך, והוא מינה אותו לאחד משרי המלוכה שלו ואף העניק לו את הכינוי "שאול יודיטש" (כלומר: "שאול היהודי שלי"; אם כי יש הטוענים כי הוא נקרא כך על שם אביו יהודה, כלומר שאול בן יהודה[דרוש מקור]).

סטפאן באטורי, נסיך טרנסילבניה ומלך פולין בין השנים 15761586

כשמת המלך סטפאן באטורי נחצתה פולין בין שני טוענים לכס – הדוכס מקסימיליאן בן קיסר גרמניה וזיגמונד השלישי בן יוהאן השלישי מלך שוודיה. על פי חוקת פולין המלך נבחר על ידי האצילים, ומשך זמן ההכרעה אסור שיעלה על עשרים ואחד יום. הדיונים התארכו, ומועצת האצילים והשרים לא הגיעה עדיין לכלל הכרעה. משהגיע הלילה העשרים ואחד ועדיין לא הגיעו הצדדים לעמק השווה, הציע הנסיך רדזיוויל למנות באופן זמני את השר רבי שאול קצנלנבוגן כמלך זמני (rex pro tempore), על מנת שלא ייווצר מצב של אנרכיה; טענתו הייתה כי רבי שאול לא יטען מאוחר יותר לכתר, מה שלא היה ברור לגבי שאר הנסיכים והאצילים שנכחו במפגש. וכך היה – רבי שאול הוכתר כמלך פולין ללילה אחד. אז הוענק לו שם המשפחה ואהל (Wahl), שפירושו בגרמנית (השפה הרשמית שבה השתמשו האצילים והמלכים בפולין בעת ההיא): "נבחר". הדיונים המרתוניים נמשכו אל תוך הלילה, המלך הנבחר ניצל את ההזדמנות ובמשך כל הלילה ביטל גזירות וחוקים נגד היהודים, וחוקק חוקים לטובתם, למשל: חוק הקובע כי יוחל עונש מוות גם על רוצחי יהודים (עד אז היה העונש על רצח נוצרי מוות, לעומת רצח של יהודי שמבצעו נפטר בקנס או במאסר); מתן זכאות ליהודים לרכוש יותר מבית אחד, הרחבת תחומי החכירה של היהודים, ועוד. למחרת בבוקר, הגיעה מועצת השרים והאצילים להצבעה ששוב הורתה על תיקו. המלך הנבחר רבי שאול התבקש להביע את דעתו, אשר תכריע בין הצדדים שהיו שקולים (מאחר שעם בחירתו של רבי שאול ואהל למלך הפך מספר המתדיינים לזוגי). רבי שאול הכריע לטובת הנסיך זיגמונד, שאכן מונה למלך זיגמונד השלישי, מלך פולין. הוא מלך על פולין במשך 46 שנה ונטה חסד ליהודים.

ספר תורה קטנטן, וספר תהילים עתיק, בני כארבע מאות שנה, המיוחסים לרבי שאול ואהל, נמצאים בידי האדמו"ר מסקווירא. גם הספרייה הלאומית טוענת שיש אצלה ספר תורה המיוחס לו.[4]

מחקר גנאלוגי

אף שאין ספק כי רבי שאול ואהל הוא דמות היסטורית אמיתית, אופיינית לזמנה ולמקומה, והתבססותו והגעתו לתפקידים בכירים במדינה הפולנית מדגימות את האופן בו קיבלה פולין את יהודיה בתקופה ההיא. לסיפור המלכתו לא נמצא ביסוס במקורות לא-יהודיים.

כיום ישנם אלפי אנשים המתייחסים במוצאם לרבי שאול ואהל. ספר בשם "The Unbroken Chain" שנכתב ב-2006 על ידי הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין[5] מונה את כל צאצאיו הידועים של רבי שאול ואהל, ובהם קרל מרקס והלנה רובינשטיין. ככל שמדובר בגנאלוגיה יהודית, מהווה רבי שאול ואהל דוגמה לאב קדמון אשר משפחתו מאז המאה ה-16 ועד היום הקפידה על רישום מדוקדק שמאפשר לצאצאיו עריכת אילן יוחסין המגיע עד אליו ואף מעבר לכך.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הישיבה נוסדה על ידי רבי יהודה הלוי מינץ, המהר"י מינץ (הראשון), בשנת ה'רי"ח (1458). הוא ניהל אותה במשך יובל שנים, עד פטירתו בשנת ה'רס"ט (1508). בנו רבי אברהם מינץ מילא את מקומו, והוא שהעביר את התפקיד לחתנו המהר"ם קצנלנבוגן.
  2. רבי שלמה לוריא היה נינו של רבי יחיאל לוריא הראשון, ואילו המהר"ם קצנלנבוגן היה בן בתו של רבי יחיאל לוריא. בן דוד נוסף במשפחה היה רבי משה איסרליש, שגם אמו הייתה בתו של רבי יחיאל הראשון.
  3. ראו הרב מו"ה אבארשקא בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-א, עמוד 12, אות א
  4. חן מלול, ספר התורה של המלך ליום אחד, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 29.05.2017.
  5. דף הבית של ד"ר רוזנשטיין (באנגלית)
עץ משפחת שאול ואהל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הענלי
הענלי


 
יהודה ואהל
יהודה ואהל


 
מאיר ואהל
מאיר ואהל


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
ר' אריה לייב "הארוך" מקראקא
 
דינה
דינה


 
בילא
בילא


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר
אסתר


 
רבי אברהם אב"ד נארול
רבי אברהם אב"ד נארול


 
לא ידועה
לא ידועה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרים בת החכם צבי
מרים בת החכם צבי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב
נחמה אשת משה
פרנס קהילת לבוב


דינה
דינה


 
 
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא
שרה לאה אשת רבי יצחק הלוי
רבה של קראקא


 
 
לא ידועה
לא ידועה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פריידל אשת רבי אברהם כהנא
פריידל אשת רבי אברהם כהנא


 
 
 
 
גיטל אייגר[ד]
גיטל אייגר[ד]


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
אורנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
  1. בנו מרדכי נישא לשרל בת רבי יונה תאומים
  2. בתו שרל נישאה למרדכי בן ר' השיל מקראקא
  3. היה מחותן של רבנים בולטים, בנו ר' יעקב משה נישא לשרה בת אחיו רצ"ה לוין, בנו ר' אריה לייב נישא לחנה בת היעב"ץ, בתו שרה נישאה למאיר יעקב בן רבי פנחס הורוביץ, בת נוספת נישאה לאליעזר בנו של רבי יצחק הלוי הורוביץ
  4. הייתה נשואה קודם לכן לשאול ברלין

שאול ואהל36342162Q983578