רמ"א

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה איסרליש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רמ"א" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רמ"א (פירושונים).
רבי משה איסרלישׂ
ציור דיוקנו של רבי משה איסרליש
ציור דיוקנו של רבי משה איסרליש
לידה 1530 בערך
ה'ר"צ
פולין (1385-1569)פולין (1385-1569) קז'ימייז', ממלכת פולין
פטירה 1572
י"ח באייר ה'של"ב
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי הרמ"א
מקום קבורה פוליןפולין בית העלמין הרמ"א, קרקוב
רבותיו רבי שלום שכנא מלובלין
תלמידיו
בני דורו מהרש"ל
חיבוריו המפה, דרכי משה, תורת חטאת, שו"ת הרמ"א, מחיר יין, תורת העולה
בת זוג בת רבי שלום שכנא מלובלין (זיווג ראשון),
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016

רבי משה איסרלישׂ,[1] הידוע בכינויו הרמ"א[2] (ה'ר"ץ, 1530 בערך[3]י"ח באייר ה'של"ב[4], 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.

חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן מספר חיבורים הגותיים, אך מפעלו הגדול, שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז, הוא כתיבת ההגהות על "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, הגהות שזכו לכינוי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהתאמות שהוא עורך לפסיקות השולחן ערוך, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.

קורות חייו

נולד ל"הפרנס והמנהיג"[5] רבי ישראל ולדינה-מלכה (בת-דודתו של מהר"ם מפדואה) בקז'ימייז' שבדרום ממלכת פולין. הוסמך לרבנות בגיל 13[6], ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו בזיווג ראשון. כיהן כדיין בבית הדין בקרקוב, יחד עם גיסו רבי יוסף כץ, ורבי משה לנדאו, וכראש ישיבה שהקים בעיר.

הרמ"א היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'[6] בימיו יהדות פולין שגשגה מאוד, ואף זכתה לאוטונומיה רוחנית, כלכלית, תרבותית ומנהלית.

בשנת ה'שי"ב נפטרה אשתו הראשונה והיא בת עשרים בלבד[7], והוא נישא בשנית לבתו של רבי מרדכי כ"ץ (אחותו של רבי יוסף כץ בעל ה'שארית יוסף').[8] לפי גרסה אחרת נישא הרמ"א בנישואים אלו למרת קרענדל, בתו של רבי משה עברליש, מחשובי קראקא וחמיו של בעל השארית יוסף.[9]

המהרש"ל היה קרוב משפחתו, והוא הרבה להתכתב עמו, פעמים וניהלו פולמוסים ביניהם[10].

הרמ"א חיבר ספר הלכה מקיף בדומה לשולחן ערוך, אך עקב יציאת השו"ע לאור גנז אותו מתוך ענוונתו, ובמקום זאת רק הוסיף הגהות לשו"ע[11][12].

שנת לידתו ופטירתו

הטורי זהב כותב בחיבורו על השולחן ערוך כי שמע מזקן אחד שהיה בקראקא כי הרמ"א נפטר בל"ג בעומר בשנת של"ג[13] אולם תלמידו של הרמ"א רבי דוד גנז כותב בספרו "צמח דוד",[14] וכן כתב יחיאל צונץ בספרו "עיר הצדק"[15] על פי הרשום במצבה, כי נפטר בשנת של"ב (1572).

ישנה אגדה ידועה לפיה הרמ"א חי 33 שנה, נפטר בל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בספירת העומר שחל בי"ח באייר) וחיבר שלושים ושלושה ספרים, וכן מובא בקונטרס בית ישראל על ספר חכמת אדם.[16] [17].

לעומת זאת כותב תלמידו בספר צמח דוד[14] שהרביץ תורה בעיר קרקוב "כמו עשרים שנה", וכן הוכיח צונץ מדברי הרמ"א שמעיד על עצמו[18] כי כיהן כרב העיר בשנה שלאחר פטירת אמו, ועל פי מה שמופיע בלוח הזיכרון בבית הכנסת החדש בקרקוב, נבנה בית הכנסת מכספי עזבונה של אם הרמ"א בשנת שי"ג (1553)[19]. יתירה מכך הרמ"א כבר חותם על חרם בשנת ה'ש"י,[20]. לכן לא ניתן לאחר את לידתו אחרי שנת ה'ר"צ (1530).

מסקנתו של רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו מעלות היוחסיןתבנית:עמ' יח, שדן שם באריכות בגיל הסתלקותו של הרמ"א היא שאמנם נפטר בצעירותו, אך יש לומר שהיה למעלה מגיל ארבעים ומסתבר שנולד לערך בסביבות ה'ר"צ. מסקנה זו תואמת לפטירת אשתו בגיל 20 בשנת ה'שי"ב, בהנחה שהוא היה בן גילה. אמנם, מסקנתו של הרב אברהם שטרן היא שנולד בסביבות שנת ה'ר"פ[21]. לדבריו, המסורת של ל"ג שנה נאמרה על זה שבשנת ה'שי"ג נעשה רב העיר קראקא, בהיותו בן ל"ג שנה.


משפחתו

אחותו, מרים נישאה לרבי פנחס הורוביץ.[22] כמו כן היה לו אח נוסף בשם אהרן.

בתו, דרעזיל נישאה לרבי שמחה בונם מייזלס בן רבי אברהם[23], בנו היה רבי יצחק בונמ'ס מפינסק, אביו של רבי משה אב"ד לובלין בעל "המהדורא בתרא" חתן המהרש"א.[24]. נפטרה בגיל 40 בא' בטבת ה'שס"ב.

תלמידיו

לרמ"א היו תלמידים רבים, בהם:

חיבוריו

בשני מפעלי החיבור ההלכתיים הגדולים שלו, מצא הרמ"א שרבי יוסף קארו הספרדי הקדימו. ראשית בחיבור מקיף על ספר ארבעה טורים, הוא "דרכי משה", שבא להשלים את אשר החסיר ר' יעקב בן הרא"ש. במהלך הכתיבה נודע לרמ"א כי רבי יוסף קארו כתב חיבור דומה ואף שאפתני יותר, הלא הוא ה"בית יוסף". בעקבות ידיעה זו שינה הרמ"א את מתכונת הכתיבה של ה"דרכי משה" וקיצר אותה. בשלב השני ביקש הרמ"א להוציא חיבור פסקני וקצר יותר של "דרכי משה", אולם גם אז נודע לו שרבי יוסף קארו הקדימו, בכתבו את ה"שולחן ערוך" .[26]

המפה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המפה

משרבה פרסומו של השו"ע, אף כי זכה להתנגדות רבה באירופה, פרסם הרמ"א בשל"א את הגהותיו על חיבורו הגדול של הרב קארו, הידועות כ"המפה" ומוסיפות במקום שפסיקתה ומנהגיה של יהדות אשכנז חולקים על פסיקת ה"שולחן ערוך". מחלוקת זו נובעת הן מהמעמד החשוב של המנהג באשכנז, בעוד רבי יוסף קארו פסק לפי כללים, והן עקב הבדלים בין הפסיקה שזכתה לרוב בין שלושת עמודי ה"שולחן ערוך", הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, לבין הפסיקה באשכנז ופולין שהושפעה מפוסקים נוספים, כמו בעלי התוספות. על מחויבות האשכנזים לאורך הדורות לפסיקותיו של הרמ"א נודעת אמרת החת"ם סופר: ”ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א”. כך גם כתב רבי עקיבא איגר ”תופשי התורה בארץ אשכנז ובארצות שסביבותיה קיימו עליהם ועל זרעם תורת משה הרמ"א נ"ע בכל השגותיו על הוראות הבית יוסף ותורת משה מורשה לנו מבלי לנטות ממנה להקל או להחמיר[27].

בימי חייו ספג ביקורת לא מעטה מפוסקי אשכנז על כך שהעדיף את מנהג פולין והזניח את המקובל במרכז אירופה. רבי חיים בן בצלאל מחה על כך "שכמו כן הוא הכרח גדול להודיע חילופי מנהגי בני אשכנז ממנהגי מדינת פולין שאם הרב לא רצה לבטל מנהגו מפני מנהג ארץ ישראל, כל שכן שאין לבני אשכנז לבטל מנהגם מפני מנהג מדינת פולין וכן כתב בתשובת מהרי"ל בסי' ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החורבן... והנה הרב עצמו לא כתב בהקדמת ספרו רק ממנהג בני מדינתו ולא זכר מנהג אשכנז כלל."[28]

הרמ"א כפילוסוף

בספר "תורת העולה" הציג הרמ"א פרשנות פילוסופית ייחודית להלכות בית המקדש. לצד הפילוסופיה, הרכיב הרמ"א בינה לקבלה, כלומר בין הספירות בקבלה לבין תורת התארים הפילוסופית.

בעניין אחר כתב על מחלוקת מסוימת שבין המקובלים והפילוסופים כי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".[29] הרמ"א לא פסק לפי ספר הזוהר[דרוש מקור].

הרמ"א כמקובל

ספריו

  • תורת חטאת - על דיני איסור והיתר, על ספר זה יצא המהרש"ל בחריפות וכן אחי המהר"ל בס' ויכוח מים חיים, ספר זה נדפס עם פרושים רבים
  • דרכי משה - חיבור על ספר ארבעה טורים הכולל את קיצור דברי הבית יוסף, דברי פוסקים נוספים שלא הובאו בבית יוסף, ואת הכרעותיו של הרמ"א עצמו. את הגהותיו בשולחן ערוך כתב הרמ"א על פי ספר זה.[31]
  • שו"ת הרמ"א - תשובותיו בענייני הלכה, וכן דרשה לסיום מסכת במהדורות הראשונות בספר מובאות גם תשובות מהרש"ל ומהר"ם פאדובה.
  • תורת העולה - ספר פילוסופיה דתית.[32]
  • מחיר יין - נכתב בימי גלותו בשידלוב כמשלוח מנות לאביו, פירוש סימבולי על מגילת אסתר, המדמה את היצר הרע להמן ומבאר את דרך ההתמודדות של האדם עמו.

הערות שכתב

בנוסף לספריו, כתב הערות לספרים רבים, ביניהם:

הערות לספר הזוהר[33], הערות לספר המרדכי[34], הערות לספר יסוד עולם המובא בספר יוחסין,[35] הערות לסדר הגט, לספר איסור והיתר[36], לפירוש המזרחי[37]. כמו כתב הערות למורה נבוכים,[38] ואף על מפרשו האפודי. בנוסף כתב הערות לספרי חול, לספר 'מהלך הכוכבים' שהיה ספר הלימוד הקלאסי באותה תקופה ללימודי אסטרונומיה, ולספר 'עיון הכוכבים המשרתים' שניהם מאת ג'ורג' פורבאך.

בנוסף כתב פירוש למסכתות התלמוד, וחיבור מיוחד לאגדות התלמוד, אמנם חיבורים אלו לא ראו אור.

עליה לציונו בל"ג בעומר

נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, קברו שוכן מאחורי בית כנסת הרמ"א בקרקוב ונמצא במרחק של שני מטרים מחלון עזרת הנשים.

בדומה למנהג יהודי ארץ ישראל העולים ביום ל"ג בעומר למירון, נהגו יהודי פולין לעלות לקברו של הרמ"א בל"ג בעומר, שהוא יום פטירתו של הרמ"א. יהודים מכל רחבי פולין היו נוסעים אל קראקוב מקום פטירתו, ועושים סעודה גדולה. בנוסף היו מתקבצים בבית הכנסת בו התפלל הרמ"א, דורשים בדברי תורתו ומדליקים נרות.[39]

בית כנסת הרמ"א

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בית כנסת הרמ"א

בית כנסת הרמ"א הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב-1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש. בית הכנסת הוא הקטן ביותר בין בתי הכנסת ההיסטוריים של פרבר קז'ימייז' וכיום הוא אחד משני בתי הכנסת הפעילים בעיר.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ד"ר אשר זיו, הרמ"א: רבי משה איסרלש, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ז.
  • פרופ' יונה בן ששון, משנתו העיונית של הרמ"א, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ד.
  • הרב יצחק ליברמן, תולדות הרמ"א, מבוא לשו"ת הרמ"א, מהדורת זיכרון אהרן ירושלים תש"פ.

קישורים חיצוניים

ספריו

עליו

תקופת חייו של רמ"א על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.


הערות שוליים

  1. ^ נהגה איסרל'ס, כלומר - הבן של איסרל. השם איסרל מתייחס לשם אביו, ישראל-איסר.
  2. ^ בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם, כלומר 'המורה שלהם', של בני אשכנז, לעומת רבי יוסף קארו המכונה 'מרן', המורה שלנו, בני ספרד. עיינו למשל בספר זוכר ברית אבות בהקדמה, וכן בשו"ת תורות אמת לרבי רפאל בירדוגו.
  3. ^ מסקנתו של רבי אפרים זלמן מרגליות בספרו מעלות היוחסין עמ' יח
  4. ^ או ה'של"ג ראו להלן בפסקה שנת לידתו ופטירתו.
  5. ^ משה איסרליש, מחיר יין, הקדמה, באתר היברובוקס
  6. ^ 6.0 6.1 10 עובדות על רבי משה איסרליש.
  7. ^ כך רשום על מצבתה, תורת העולה (תשנ"ב) עמ' מ
  8. ^ כך מקובל, וראו למשל: אשר זיו, הרמ"א, (מוה"ק, תשי"ז) עמ' 22.
  9. ^ הרב שלמה אנגלארד, ישורון יג (תשס"ג), עמ' תשיט.
  10. ^ שאלות ותשובות רמ"א, סימן ז.
  11. ^ בית הכנסת הרמ"א, באתר פשוט לטייל
  12. ^ (פרשת השבוע בחוקותי) סיפורים לשבת, באתר המועצה דתית והרבנות נתיבות
  13. ^ ט"ז אורח חיים, סימן תכ, באתר HebrewBooks וכן בט"ז אורח חיים, סימן תרע, סעיף קטן ה.
  14. ^ 14.0 14.1 חלק ראשון עמ' 57, באתר HebrewBooks.
  15. ^ עמ' 3.
  16. ^ כך הביא אגדה זו בספר עיר הצדק עמ' 3 "ימיו היו ל"ג שנה, ויעש ל"ג ספרים, ומת בל"ג בעומר שנת של"ג ול"ג מדות ומעלות טובות סיפרו לפני מיטתו", אבל שם הוכיח כי חי יותר מל"ג שנה, חיבר ט"ז (16) חיבורים, ונפטר בשנת של"ב.
  17. ^ 33 שנים, 33 ספרים, 33 שבחים, י"א באייר ה'תשע"ח באתר דרשו.
  18. ^ דרכי משה על טור יורה דעה, סימן שצ"א, אות ב, באתר HebrewBooks.
  19. ^ עיר הצדק, עמ' 3
  20. ^ שו"ת הרמ"א סימן י
  21. ^ מליצי אש ליום י"ח אייר
  22. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו שם הגדולים ייחד לה ערך בפני עצמו (מערכת גדולים אות מ סימן צב)
  23. ^ ראה אודות ר' אברהם נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס אות קכח
  24. ^ ראה מגילת יוחסין של משפחת מייזלס, ערך רבי דב בער מייזלס, המהרד"ם.
  25. ^ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "מוהר״ר דוד דרשן בר מנשה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד קיד, באתר HebrewBooks, אות סה
  26. ^ הקדמה לדרכי משה
  27. ^ רבי עקיבא איגר, אגרות סופרים מז
  28. ^ ויכוח מים חיים, עמ' ו' א'.
  29. ^ שו"ת הרמ"א סימן ז
  30. ^ מקורות ניתן למצוא כאן - YouTube full-color icon (2017).svg מיהו מקובל? רבי משה איסרליש (רמ"א) כמקרה מבחן, בביצוע עודד ישראלי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:41)
  31. ^ שו"ת הרמ"א ל"ה, קל"א
  32. ^ תורת העולה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
  33. ^ מצוטטות בתוך פירושו של ר' אליהו לואנץ באור זהר, מכון שערי זיו שע"י ישיבת שער השמים, תשנ"ח
  34. ^ מובאות בסוף כל ש"ס שבמהדורת וילנא, וכן בספרי מרדכי נפרדים, יש לציין שד"ר אשר זיו פקפק במהימנותם וציין להגהות אחרות הקיימות בכתב יד.
  35. ^ נדפסו במהדו' ספר יוחסין החל ממהדורה שנייה ואילך
  36. ^ הגהות אלו במהדורות הרגילות
  37. ^ נדפס גם בחומש עם פרוש העמק דבר תש"ל סוף חלק א
  38. ^ ההגהות נדפסו במספר מקומות, אוצר החכמה לר"י כהן צדק חוברת ב וג, סיני כרך לט תשט"ז, עמ' עה-עח, וראה עליהם בקובץ התורני ישורון כרך ט' תשס"א עמ' תשנ"ו-תשס"ז
  39. ^ בבית העלמין הרמ"א (ר' משה איסרלש), עלייה לקבר הרב בל"ג בעומר, יום השנה לציון מותו, קראקוב, פולין, שלהי ה-1930, בארכיון בית התפוצות.
    יוסף בוסק ל"ג בעומר - מתוך "יערות הסנה אכלו", עמ' 73-71


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0