רבי ידידיה גוטליב פישר
 | |
| תמונה שפורסמה בימי חייו | |
| לידה |
ה'תק"ע פיליפץ (הונגריה) |
|---|---|
| פטירה | כ"ד בתשרי ה'תרנ"ו (בגיל 85 בערך) |
| מקום קבורה | אייזנשטאדט |
| תחומי עיסוק | רבה של שטולווייסבורג |
| רבותיו | רבי יהושע קושמאן וודיאנער; רבי בנימין וולף הכהן רפפורט; רבי אברהם אולמן; החת"ם סופר |
| חיבוריו | דלתים ובריח למי השילוח |
| בת זוג | בזיווג ראשון מלכה, בזיווג שני - רחל, בזיווג שלישי - מרים לאה |
| אב | רבי גבריאל |
| צאצאים | רבי גבריאל |
| חותן | רבי משה גולדשמיד |
| חתנים | רבי שלום קוטנא, רבי נח ברוך פישר, רבי משה בלוי |
רבי ידידיה-גוטליב פישר (ה'תק"ע - כ"ד בתשרי ה'תרנ"ו) היה רבה של שטולווייסנבורג מתלמידי החת"ם סופר מראשוני ומגדולי הלוחמים נגד הנאולוגים.
ביוגרפיה
נולד בפיליפץ (הונגריה) לרבי גבריאל ולגיטל. בצעירותו למד אצל רבי יהושע קושמאן וודיאנער בישיבה בראאב ואצל רבי בנימין וולף הכהן רפפורט אב"ד פאפא ואצל רבי אברהם אולמן אב"ד סבדקה ולקנבך ואחר נסע ללמוד אצל החת"ם סופר והיה לתלמידו המובהק[1].
נשא את מלכה בת הנגיד רבי משה גולדשמיד מעשקע, היא נפטרה בצעירותה והותירה שני ילדים אשר גם הם נפטרו אחר תקופה קצרה. הוא נשא בשנית את אחות אשתו הראשונה - רחל וגם היא נפטרה בצעירותה כשנה אחרי לידת בתה היחידה והוא נשא בשלישית את מרים לאה אחותם של נשותיו הראשונות וממנה נולדו לו רוב ילדיו.
מלחמתו בנאלוגים
עם נישואיו עבר לגור בעשקע על יד חמיו ואחר שנתיים עבר להתגורר בווארפאלאטא, שם עסק במסחר והתעשר. אחר עבר לרגל מסחרו לשטולווייסנבורג שם כיהן אז כרב העיר מאיר ציפסר אשר עם הזמן החל נוטה לנאולוגים והתושבים האורתודוקסים הכתירו את רבי ידידיה גוטליב כרבם הלא רשמי[1].
באחד הימים הנפיק ציפסר גט לאישה במקום בניגוד להלכה. ורבי ידידיה גוטליב החל ללחום נגדו וכתב נגד מעשה זה תשובה הלכתית ארוכה האוסרת את הגט ושלחה לגדולי דורו אשר הצדיקו אותו, ציפסר ניסה תחילה להסביר את עמדתו בפמפלט "מי השילוח" (פשט ה'תרי"ג) בהסכמת ליב שוואב, אך רבי ידידיה גוטליב פרסם אז בה'תרט"ו את ספרו דלתים ובריח למי השילוח שכלל גם מכתבים מגדולי הרבנים נגד הסבריו[2] וציפסר נאלץ להתפטר[3]. בהשתדלותו התמנה על מקומו בה'תרי"ט רבי יוסף גוגנהיימר (חתנו של הרש"ר הירש) לרב העיר. רבי יוסף גוגנהיימר לחם בתוקף נגד הנאולוגים בעיר ואלו השיבו מלחמה והעלילו עליו בפני השלטונות שהוא אינו אזרח הונגריה והוא הוכרח להימלט מהמדינה כעבור שנתיים מאז מיניו[4]. בעקבות כך החל רבי ידידיה גוטליב להשתדל לקבל אישור מהשלטונות לייסד קהילה נפרדת לציבור האורתודוקסים בעיר עד שבשנת ה'תרכ"ב קיבל אישר רשמי לכך הוא הקים אז את "קהילת שומרי הדת" אשר הייתה לקהילה הראשונה באימפריה האוסטרו-הונגרית שנפרדה לקהילה אורתודקסית עצמאית בימי הקרע ביהדות הונגריה[5].
כמו כן פעל רבות מול השלטונות כדי לאשר בשאר הערים להיפרד לקהילות אורתודוקסיות נפרדות וכן לבטל את נסיונות הנאולוגים להציק לקהילות אלו[6].
כשהגיע לידיו הספר "דרכי המשנה" של זכריה פרנקל ממייסדי זרם הקונסרבטיבים והוא והבחין בדברים שנכתבו שם הנוגדים את האמונה, כתב בלשון הקודש ביקורת מפורטת וחריפה על הספר ושלח אותו לרש"ר הירש בבקשה שידפיס אותה בכתב העת שייסד "ישורון" והרב הירש פרסמו שם אחר שתרגם את המכתב לגרמנית. מאז החל גם הרב הירש בעצמו מאמרים רבים נגד פרנקל[7].
ברבנות
בשנת ה'תרל"ג לאחר שהתמעטה פרנסתו נעתר לבקשת בני קהילתו אשר ביקשו להכתירו כרבם הרשמי עם משכורת מקופת הקהילה[8] במשרה זו החזיק למעל מעשרים שנה עד שנת ה'תרנ"ד אז התפטר ממשרתו ועבר להתגורר בבית חתנו רבי שלום קוטנא באייזנשטאדט[9].
התכתב בהלכה עם גדולי הרבנים בדורו ביניהם עם רבו החת"ם סופר[10], המהר"ם שיק[11], רבי אהרן דוד דייטש[12] ורבי חיים סופר[13].
נפטר אייזנשטאדט בשבת בכ"ד בתשרי ה'תרנ"ו ונטמן ביום שני בשבוע שלאחריו בבית הקברות החדש באייזנשטאדט[9].
תלמידיו
כתביו
כתביו הכולל את חידושי סוגיות, תשובות, קבוצת מאמרים ומכתבים יצא לאור בספר בשם "ידיד השם" (לונדון ה'תשע"ד).
צאצאיו
- בתו שרה גיטל - בתו היחידה מאשתו רחל, נישאה לרבי שלום קוטנא רבה של אייזנשטאדט.
- בנו רבי גבריאל, מתלמידי המהר"ם שיק ומכותבי ספרו "חידושי מהר"ם שיק", כיהן תקופה כרב בקענדערעש.
- בתו הינדל, נישאה לרבי נח ברוך פישר אב"ד פרשוב.
- בתו מלכה, נישאה לרבי משה בלוי. בנם הוא רבי שרגא פייש אב"ד אוברוורט.
קישורים חיצוניים
- הרב דוד צבי קצבורג, תמונת הגדולים, תרפ"ה, עמ' 14, הגאון רבי ידידי' גאטטליב פישער, באתר היברובוקס. (כולל את תמונתו).
- הרב דוד צבי קצבורג, תל תלפיות, תרנ"ד, עמ' 21, מחברת ד' אות כ"ד, באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - תשרי, מרחשון, תרצ"ג, עמ' 85, כ"ד תשרי, ערך ר"ד, באתר היברובוקס.
- רבי יעקב אהרן פישר, פאר יעקב - דברים, תשס"ט, עמ' ה', "קונטרס זכרון אבותינו" בסוף הספר. פרק א', באתר היברובוקס.
- משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, החתם סופר ובני דורו, תשנ"ג, עמ' קמ"ב, ערך ר"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- פרופיל באתר geni.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 הרב דוד צבי קצבורג, תמונת הגדולים, תרפ"ה, עמ' 14, הגאון רבי ידידי' גאטטליב פישער.
- ↑ על ההשפעה העצומה שהייתה לספר ראו: רבי יצחק משה פרלס, בית נאמן, תרס"ז, עמ' 40, הקדמה לספר; רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, קורות התורה והאמונה בהונגריא, תרפ"א, עמ' 69.
- ↑ הוא עבר לכהן אז כרבה של רכניץ.
- ↑ להרחבה על הפרשה ראו: יעקב כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 65–68.
- ↑ רבי יעקב אהרן פישר, פאר יעקב - דברים, תשס"ט, עמ' ה', "קונטרס זכרון אבותינו" בסוף הספר. פרק א'.
- ↑ ראו: בן ציון יעקובוביץ זכור ימות עולם, תשמ"ט, מאמר נ' נ"א.
- ↑ אברהם שישא, על המחלוקת סביב ס' דרכי המשנה, המעיין, תמוז תשמ"ו, עמ' 41, כרך כ"ו, גיליון ד'.
- ↑ הרב דוד צבי קצבורג, תמונת הגדולים, תרפ"ה, עמ' 14, הגאון רבי ידידי' גאטטליב פישער. ראו גם: רבי מנחם מנדל שטרן, אור מנחם - דרושים, תשע"ט, עמ' ס"א, דרוש ד'.
- ^ 9.0 9.1 רבי שלום קוטנא, עתרת שלום ואמת, תרס"ו, עמ' ע"ז, קונטרס "שדה בוכים".
- ↑ שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן יד.
- ↑ שו"ת מהר"ם שיק, תר"מ, עמ' נ"א, ב', חלק אבן העזר, סימן ק"י.
- ↑ גורן דוד, תשנ"ד, עמ' כ"ד, חלק שני, סימן י'.
- ↑ מחנה חיים, תרכ"ב, עמ' ט"ו, מהדורה תליתאה, חלק אורח חיים, סימן ו'.