רבי שלום קרויז
 | |||||
| לימינו של רבי יואל מסאטמר בשווייץ, כסלו תש"ה (משמאל הוא המשב"ק של הרבי מסאטמר, רבי יוסף אשכנזי) | |||||
| לידה |
כ"ז באייר ה'תרע"ז רצפרט, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ד בכסלו ה'תשע"א (בגיל 93) | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בניו ג'רזי | ||||
| תאריך עלייה | ה'תש"ח | ||||
| מדינה | ניו יורק | ||||
| מקום מגורים | וויליאמסבורג | ||||
| חיבוריו | דברי שלום | ||||
| תקופת פעילות | ה'תרצ"ז–ה'תשע"א | ||||
| השתייכות | חסידות | ||||
| רבותיו | רבי יואל מסאטמר | ||||
| תלמידיו | הרב חיים דוד כ"ץ חבר בד"ץ סאטמר ורב החסידות בבורו פארק | ||||
| |||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
|
ראש בית הוראה התאחדות הרבנים בוויליאמסבורג ראש מערכת הכשרות בד"ץ אודווארי | |||||
רבי שלום קרויז (כ"ז באייר ה'תרע"ז - י"ד בכסלו ה'תשע"א) היה גאב"ד אודווארי, הונגריה. לאחר השואה התגורר בוויליאמסבורג וכיהן כרב קהילת "בית ישעיה" אודווארי, היה מזקני וגדולי הרבנים החסידיים בניו יורק, מרבני התאחדות הרבנים וראש בית ההוראה שלה בוויליאמסבורג. מחבר ספרי "דברי שלום".
ביוגרפיה
נולד ברצפרט, לרבי שמואל דוד גאב"ד אודווארי, צאצא לרבי אשר אנשיל יונגרייז, ולבריינדל בת ישראל דב שטיין ראש הקהל ברצפרט, בנו של רבי משה גאב"ד סנדזורז ומחבר ספרי באר משה, צאצא לרבי שמואל פרנקל. כסנדק בבריתו שימש רבי אהרן מבעלזא בחיי אביו רבי ישכר דוב מבעלזא.
נישא להנ'צה (הענטשע) מרים בת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא גאב"ד עדעלין, חתנו של רבי ישעיה מקרסטיר.
הוסמך להוראה על ידי רבי חיים צבי אהרנרייך, רבי מנחם ברודי, רבי אשר אנשיל יונגרייז (השני) אב"ד טשענגער ורבי יחיאל פריד אב"ד אויוואראש. כמו כן שימש בדיינות בבית הדין בדברצן אצל הראב"ד רבי זאב וואלף רוזנברג[1].
בכ"ה בחשון ה'תרצ"ז לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו כאב"ד ורבה של אודווארי.
בשואה
בקיץ, אחרי יום טוב שבועות תש"ד (1944) נלקח עם קהילתו לגטו בגרוסוורדין, משם, לאחר שקצין אס אס שאלו אם הוא רב נשלח עם רבנים נוספים לבודפשט, משם נלקח למחנה ברגן-בלזן. בזמן שהותו במחנה התיידד עם רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי יונתן שטייף שגם שהו במחנה.
בכ"א בכסלו ה'תש"ה הועלה לרכבת קסטנר, יחד עם רבי יואל מסאטמר והגיעו לשווייץ.
בניו יורק
לאחר טלטולי דרך רבים, הגיע לארצות הברית בה'תש"ט והתגורר בוויליאמסבורג, שם, בהוראתו של רבי יואל מסאטמר פתח את בית מדרשו "בית ישעיה" על שם סבו רבי ישעיה מקרסטיר. בה'תשכ"ד הקים ישיבה "בית ישעיה" אודווארי[2] ועמד בראשה עד לסגירתה בה'תשל"ג. כמו כן הקים כולל ועמד בראשה.
לאחר פטירת אשתו הראשונה בכ"ט בטבת ה'תשל"ה, נישא לאסתר בת רבי דוד סאקס.
בה'תשל"ז מונה על ידי רבי יואל טייטלבוים לראש בית ההוראה של התאחדות הרבנים שהוקמה אז בוויליאמסבורג[1].
הוא הקים מערכת כשרות "בד"ץ אודווארי", כהיום עומד בראשה בנו הרב שמואל דוד גאב"ד אודווארי.
הסמיך להוראה עשרות רבנים חסידיים אמריקאים. בפולמוס אודות העירוב בוויליאמסבורג היה בין המתירים.
היה חסיד אדוק ומקורב לרבי יואל טייטלבוים מסאטמר, עד סוף ימיו.
פטירתו
נפטר במוצאי שבת פרשת וישלח, י"ד בכסלו ה'תשע"א.
בהלווייתו השתתפו עשרות אלפי איש, בהיותו זקן הרבנים ומגדולי הפוסקים בניו יורק. בין המספידים היו רבי יחזקאל ראטה מקארלסבורג, הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים מסאטמר, הרב משה יהודה לייב רבינוביץ ממונקאטש, הרב יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפא, הרב טודרוס זילבר, ורבים נוספים.
נקבר לפנות בוקר בחלקת אודווארי בבית הקברות בניו ג'רזי. בהלווייתו הוכתר בנו יחידו הרב שמואל דוד לממלא מקומו בבית מדרשו בוויליאמסבורג וכראש מערכת הכשרות אודווארי.
משפחתו
- בתו איידל, בזיווג ראשון אשת רבי נפתלי אריה לייבוש טויב, בנו של רבי מנחם שלמה טויב מקאלוב, לאחר פטירתו בצעירותו נישאה להרב נחום מאיר גרמן, מראשי ישיבת "מתיבתא עץ חיים" של חסידות באבוב בבורו פארק.
- בתה שרה, אשת הרב אהרן הגר מוויז'ניץ מונטריאול.
- בתה רחל, אשת הרב מאיר גרינוואלד, דומ"ץ פאפא, בנו הגדול של הרב יעקב יחזקיה מפאפא.
- בנו הרב שמואל דוד, ממלא מקום אביו כאדמו"ר ואב"ד קהילת אודווארי בוויליאמסבורג וראש מערכת הכשרות "בד"ץ אודווארי"[3], חתנו של רבי יוסף לייפר מווערדאן. בחיי אביו שימש כדומ"ץ ורב הצעיר של הקהילה. בצעירותו הוסמך להוראה על ידי גדולי הרבנים בניו יורק.
- בתו רחל, אשת הרב מאיר יוסף רוזנבוים האדמו"ר מסטרוז'ניץ-קליוולנד.
ספריו
- דברי שלום, שו"ת ז' חלקים, ועל התורה ומועדים.
קישורים חיצוניים
- רבי שלום קרויז, הקדמה, דברי שלום - א, ניו יורק, תשכ"ד, עמ' 5-8, באתר אוצר החכמה
- ר' שלום קרויז, באתר זיכרון בספר
- אשכול אודותיו, באתר אייוועלט (ביידיש)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דברי שלום - ה, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' ד, באתר אוצר החכמה
- ↑ דברי שלום - ה, ניו יורק, תשמ"ו, עמ' ה, באתר אוצר החכמה
- ↑ אודווארי כשרות, באתר עולם התורה.