הרב שמואל אליעזר שטרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שמואל אליעזר שטרן
Raby shteren.jpg
לידה 1 באוגוסט 1948 (גיל: 73)
בודפשט
השתייכות חסיד
תחומי עיסוק דיינות
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרב שמואל הלוי וואזנר
חיבוריו שביבי אש

הרב שמואל אליעזר שטרן (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח, 1 באוגוסט 1948) הוא דיין ופוסק הלכה, רב מערב בני ברק מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר. בנוסף הוא מכהן כראש ישיבת חוג חת"ם סופר-מחנה אברהם.

ביוגרפיה

נולד בבודפשט לשלמה יצחק וצפורה בת שמואל רבה של העיר פיסקא קורלק, מגזע רבנים ודיינים ידועים בהונגריה[דרושה הבהרה], בשנת תש"י (1950), בהיותו בן שנתיים, עלתה משפחתו לישראל. בגיל 5 התייתם מאביו. למד בישיבת פרשבורג בירושלים . נישא לבתו היחידה של הנגיד אפרים קליין מארצות הברית.

מתלמידיו המובהקים של הרב שמואל הלוי וואזנר, שימש כמו"ץ ודיין בבית ההוראה ובבית הדין של רבו. בשנת תשנ"ד הקים את בית ההוראה "שערי הוראה" הממוקם מעל ביתו.

שימש כר"מ בישיבת חוג חת"ם סופר-מחנה אברהם בבני ברק, שבראשות הרב יצחק שלמה אונגר. לאחר פטירת הרב אונגר, בשנת תשס"ד, התמנה כממלא מקומו בראשות הישיבה.

מתגורר במערב העיר בני ברק ומשמש כרב אזורי. לרב שטרן השפעה על חלקים נרחבים ביהדות החרדית בכלל וקהילות יוצאי הונגריה בפרט[דרוש מקור]. בשנת תשנ"ד ייסד מעל ביתו בית הוראה ובית דין בשם "שערי הוראה", בבית ההוראה משמשים מאות רבנים ומורי הוראה המורים לשואלים לפי פסיקותיו ההלכתיות מידי מספר חודשים אף יו"ל קובץ 'שערי הוראה', .[1] בשנת תשס"ז הקים סמוך לביתו בית הכנסת ובית מדרש בשם "מתיבתא לתורה ולהוראה" המשמש מקום תפילה ולימוד לתלמידיו ולתושבי האזור. משנת תשע"ה הוא נשיא עמותת "אחריות" המסייעת לבעלי חוב שהסתבכו ונקלעו לקשיים כלכליים.[2]

הוא חבר בוועדות רבות של גדולי הרבנים ביניהם תשואה כהלכה, הצלה גוש דן, אגודת השמיטה, קופת העיר, בוני עולם ודרשו.

בשנת תשס"ג נפתח חיידר "מתיבתא" כלל חסידי באידיש בנשיאותו במערב בני ברק.

עמדותיו

הרב שטרן ממעט לעסוק בפומבי בנושאים פוליטיים ומתמקד בפסיקת הלכה. יחסו למדינת ישראל הינו אמביוולנטי. הוא לא משתתף בבחירות לכנסת אם כי גם לא קבע כי יש איסור בדברים אלו, ורבים מתלמידיו אינם מקפידים על כך. הוא מצביע בבחירות לעיריית בני ברק

על אף שמשתייך לחוג החסידי, על קהל מעריציו נמנים אנשים מכל הזרמים, לבקשתו מונחים בבית מדרשו סידורים לפי נוסחיהן של כל העדות, חסידים, ליטאים ועדות המזרח. את תפילותיו נושא הרב בנוסח ספרד, אך את תפיליו הוא מניח כנוסח אשכנז כמנהג אבותיו.

ספריו

התעסק רבות במשנת החתם סופר והוציא ספרים על פי משנתו, כפסקי ומנהגי חתם סופר על מגוון נושאים, סנה בוער באש, קובץ אגרות חתם סופר.

משפחתו

הערות שוליים

Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0