הרב ישראל הגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ישראל הגר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל הגר מוויז'ניץ
רבי ישראל הגר מויז'ניץ.jpg
לידה ו' באייר ה'תש"ה
בני ברק
מקום מגורים קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל
מקום פעילות בני ברק
תחומי עיסוק אדמו"ר
רבותיו סבו, רבי חיים מאיר הגר, אביו רבי משה יהושע הגר, דודיו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ורבי מרדכי הגר ממונסי, הרב מנחם מנדל מונדרר
בת זוג שרה חנה חיה טברסקי
אב הרב משה יהושע הגר
אם לאה אסתר הגר
אדמו"ר מוויז'ניץ ה-6
תקופת כהונה תשע"ב, (2012)
הקודם בתפקיד אביו, רבי משה יהושע הגר

הרב ישראל הגר (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945[1]) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב לרבי משה יהושע הגר (לימים האדמו"ר ה'ישועות משה' מוויז'ניץ) ולרבנית לאה אסתר. בברית המילה שימש כסנדק רבי ישראל מהוסיאטין. גדל והתחנך בחצר סבו רבי חיים מאיר הגר, ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ, שעלה לארץ ישראל בתש"ו. התגורר תחילה בתל אביב ואחר כך בקריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת לימודיו בישיבת ויז'ניץ למד בין היתר אצל רבי נסים קרליץ ששימש אז כר"מ בישיבה.

בי' בסיוון ה'תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק[2].

ה'תשכ"ט-ה'תשמ"ד

בח' בתמוז ה'תשכ"ט מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק[3][4], ובמעמד ההכתרה בירכו סבו ה"אמרי חיים" בברכת "שיתחדש המלוכה שלו... שלא יזוז ממנו ומבניו ובני בניו מעתה ועד עולם", ברכה שכתב רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל הגר (אהבת שלום).

לאחר פטירת סבו, בשנת ה'תשל"ב, מונה לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם משה באב"ד, הרב יהושע מנחם אהרנברג, הרב משה אריה פריינד והרב אברהם צבי וייס. בכהונתו כרב הקריה ישב גם כדיין בבית הדין. בתקופה זו ייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לחו"ל לגיוס כספים למוסדות.

ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב

הרב הגר במרץ 2004

בשנת ה'תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ[5], בטענה שהוא לווה כספים רבים והכניס את אביו לחובות, וכן שהוא פועל באופן עצמאי[6]. לדברי חסידיו של רבי ישראל הסיבה שנכנס לחובות היתה כיון שלוה כספים רבים כדי לעזור לנזקקים[7]. לדבריהם מי שעמד מאחורי החלטת הישועות משה להרחיק את בנו היתה אשתו שלדבריהם היתה בעלת השפעה חזקה מאד על בעלה[8]. בשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו הרב מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, שתמך בו, לבין אביו. בתקופה זו פתח בית כנסת קטן בבני ברק ברחוב רש״י, וסבל מהתנכלויות.

בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב ניסה כמה פעמים לפייס את אביו, ועוד אישים במגזר החרדי ניסו להביא לפיוס בין האב ובנו, בהם הרב שמואל הלוי וואזנר, הרבנית שרה רוקח אחותו של הרב ישראל הגר ובעלה האדמו"ר מבעלז. בז' באדר ה'תש"ס עבר תאונת דרכים קשה. בעקבותיה ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל התקרבות מחודשת ביניהם.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזיר אותו למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. מי שנחשב כאדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון[9]. גם הרבנית שיינדל, אשתו השנייה של האדמו"ר שנישאה אליו בתש"ס עודדה את המהלכים להשבת הבן[10].

אף לאחר השבתו, הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[11], כאשר רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך ברב מנחם מנדל, שפתח חצר עצמאית בסמוך.

כמנהיג

כינוס מועצת גדולי התורה בשנת תשע"ג. הרב הגר נראה יושב רביעי מימין

בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל הגר בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות לכנסת השמונה עשרה, מנחם אליעזר מוזס. כמו כן ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"באטע") יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.

לאחר פטירת אביו באדר תשע"ב התמנה לאדמו"ר. לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל להרגיע את המחלוקת נגד אחיו רבי מנדל, ואכן האחים שומרים על קשר ידידות ומבקרים זה את זה בשמחות ואירועים. כמו כן פעל לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב הציבור החרדי.

בשנת תשע"ב הורה על הקמת קהילת ויז'ניץ בעיר עפולה, עיר בעלת צביון חילוני, כפתרון דיור זול לחסידים. הקהילה הוקמה ב"עפולה עילית" במקביל לקהילה חרדית-ליטאית שהוקמה ב"גבעת המורה". נכון ל-2020 מונה הקהילה החרדית בעיר כ-500 משפחות. נוקט במדיניות של קהילות קטנות בערים, ובמהלך שנות כהונתו באדמו"רות פוצלו רוב הקהילות לקהילות של מאה עד מאה חמישים איש.

הקים את רשת הכוללים "עיתים לתורה" - מסגרת לימוד אחר הצהרים או בערב, מעין כולל אברכים אך לאנשים עובדים; הכוללים הוקמו בכל קהילות ויז'ניץ בישראל.

הרב הגר הוא אחד האדמו"רים הבולטים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל[12]. לחצר בראשותו יש נציג ברשימה: מנחם אליעזר מוזס (2009-2019) ויעקב טסלר (מ-2019) ובשנת תשע"ג יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה.

בחודש אייר תש"פ ביקר בבית ראש הממשלה נתניהו. הביקור גונה על ידי גיסו הרב אהרן טייטלבוים[13].

הנהגותיו והוראותיו

הרב ישראל שהיה בן 27 בעת פטירת סבו ה"אמרי חיים", רואה בו את מורו ורבו והוא נוהג בדרך כלל על פי מנהגיו, גם כשהם שונים ממנהגי אביו ה"ישועות משה". הדבר מתבטא הן בהנהגה הציבורית והן בשינויי נוסח קלים בתפילות, במנגינת התפילה ובניגונים בטיש. הוא גם נוהג בכמה ממנהגי חסידות טשרנוביל בהשפעת חמיו רבי משולם זושא מטשרנוביל.

בשבת הראשונה שבה ערך טיש אמר לחסידים שהוא אינו ראוי לכהן כאדמו"ר, ואין לכתוב ולומר עליו "כבוד קדושת" - תואר מקובל אצל אדמו"רים אחרים. לקראת חג ראש השנה תשע"ג קרא לחסידיו לנסוע לדודו רבי מרדכי הגר[14].

בטישים מרבה האדמו"ר לשיר מניגוני סקולען, ניגונים שהולחנו על ידי האדמו"רים רבי אליעזר זוסיא פורטוגל ובנו רבי ישראל אברהם, וניגוני חב"ד - במיוחד בשבת שלפני י"ט בכסלו (חג הגאולה) וג' בתמוז (יום ההילולא של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד).

בשנת תשס"ג הנהיג בחסידות לימוד יומי בספר חפץ חיים, ומדי שנה בחודש תשרי מתאספים חסידי ויז'ניץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי לכנס חיזוק לימוד הלכות שמירת הלשון.

לקראת תחילת שנת תש"פ הורה לבחורים בישיבה גדולה ללבוש אברקיים שחורות בשבת ובחג, בכך החזיר לתוקף את הלבוש שנהג בוויז'ניץ בעבר, והופסק על ידי אביו ה"ישועות משה".

דברי תורתו

האדמו"ר מוסר דברי תורה לחסידים בשעת עריכת הטיש בליל שבת ובסעודה שלישית, דרשה על פי תורת החסידות בפרשת השבוע המכונה בפי החסידים "תורה". לפני אמירת ה"תורה" שר האדמו"ר לבדו את אחד מהשירים הנהוגים. בליל שבת מוסר האדמו"ר שיחות נוספות בהמשך הטיש ("צווייטע טיש" - הטיש השני) הנקראים "שמועס" בהם הוא משלב סיפורי צדיקים - בדרך כלל של בעלי ההילולא של אותו שבוע - עם 'וורטים'. שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.

בנוסף מוסר האדמו"ר שיחות מוסר לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, ונאומים מיוחדים באירועים מזדמנים שונים. כל השיחות והדרשות נרשמות ויוצאות לאור על ידי הוועד.

בנאומיו מניח האדמו"ר דגש מיוחד על ההתרחקות מכלי הטכנולוגיה והסכנה הרוחנית המצויה במכשירים חכמים.

הספר "שיחות קודש", ובו שיחות שנמסרו לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, יצא לאור בשני חלקים, בשנים תשע"ז-תשע"ט.

משפחתו

ילדיו:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ישראל כהן, ‏בוויז'ניץ יציינו את יום הולדתו ה-73 של הרבי, באתר כיכר השבת, 19 באפריל 2018
  2. "דמי כיס" וסעודה לעניים | בחתונת ויז'ניץ-צ'רנובל, הצופה, 3 ביוני 1963
  3. בחדרי חרדים
  4. כתב הרבנות, ניתן לזהות בין החתומים את שמו של חבר הכנסת שלמה יעקב גרוס.
  5. כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר הארץ
  6. קובץ:דברי הישעות משה.pdf
  7. שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
  8. נטע סלע, החצר. נוסח ויז'ניץ, באתר ynet, 11 באפריל 2007
  9. שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2002
  10. על החזרת רבי ישראל
  11. שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר אנשים ישראל
  12. עקיבא ווייס, מאחורי מפלגות החרדים: היכן מתקבלות ההחלטות?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  13. לאחר שנפגש עם ביבי: הרבי מסאטמר תוקף את גיסו הרבי מויז'ניץ, בחדרי חרדים (בעברית)
  14. אלי בן דוד, האדמו"ר מויז'ניץ: "איני ראוי לשבת על כסא האדמו"רות", JDN - חדשות, ‏2012-09-01 (בעברית) האדמו"ר מויז'ניץ: איני ראוי לתואר רבי, ערוץ 7 (בעברית)
  15. מי הם הבנים שיירשו בדור הבא את החצרות החסידיות וינהיגו רבבות? באתר בחדרי חרדים
  16. יעקב מלמד, ‏מינוי חדש בחסידות: האדמו"ר מויז'ניץ מינה את בנו להנהיג את הקהילה באשדוד, באתר JDN


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0