רב אדא בר אחא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב אדא בר אחא
שם מלא רב אדא בר אחא או אחווה או אהבה
רבותיו י"א רבי יצחק י"א רבי יוחנן י"א רב
אב אחא או אחווה או אהבה

רב אדא בר אחא או רב אדא בר אחווה הוא אמורא שזהותו ותקופתו שנויים במחלוקת.

לפי מספר מקורות היה בן הדור השלישי. לפי ספר היוחסין וסדר הדורות[1] היה תלמידו של רבי יצחק[2], ובתלמוד ירושלמי[3] הוא מופיע כתלמיד רבי יוחנן. לעיתים הוא מוזכר בתלמוד ירושלמי כ"רב אדא בר אחווה". אך יש שגרסו במקומו את רב אדא בר אהבה (השני) תלמיד רב[4], ויש שכתבו שאף ללא שינוי גרסה - כל 'רב אדא בר אחא' בירושלמי מכוון לרב אדא בר אהבה[5] לפי דיעה זאת פירוש המילה 'אחוה' הוא "אחווה", מילה המקבילה לאהבה, וכל שלושה הכינויים משתייכים לאמורא אחד, שכונה לפעמים רב אדא בר אחא, לפעמים רב אדא בר אחווה, ולפעמים רב אדא בר אהבה.

יש שכתבו שהיה בן הדור הרביעי, חברו של אביי[5], ויש שהקדימוהו לדור השני[6], תלמידו של רב ורבו של רב המנונא (ולגרסאות אחרות: רב אבא בר המנונא)[7].

יש ששיערו שמדובר ברב אדא בר מתנה תלמידו של רב, שדרכו היה להגיה או לתרץ את הברייתות[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בערכו.
  2. ^ מביא תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף כ"א עמוד ב'
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ו', הלכה י'.
  4. ^ גרסה המופיע גם בקרבן העדה שם.
  5. ^ 5.0 5.1 הרב אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, ערך רב אדא בר אחא, ערך רב אדא בר אהבה. וכן דעת רבי יצחק אייזיק הלוי.
  6. ^ רבי יעקב צבי יאליש, בית ועד לחכמים, עמ' ה' בערכו. אברהם שמעון קושס, סדר דורות ראשונים, בערכו, עמ' צג.
  7. ^ לפי תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ב'; מסכת גיטין, פרק ט', הלכה ג'.
  8. ^ מיכאל היגר, אוצר הברייתות, חלק שלישי, עמ' 373-374.