לדלג לתוכן

רב צמח צדק גאון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רב צמח (צדק) בן יצחק גאון
השתייכות גאונים
ראש ישיבת סורא

רב צמח בן יצחק גאון הנקרא גם רב צמח צדק היה מראשי ישיבת סורא לקראת סוף תקופת הגאונים.

קורות חייו

היה מצאצאיו של רב צמח יצחק בן פלטוי[1], בנו של רב פלטוי גאון[2].

בשנת ד'ת"ץ התגלע סכסוך בין גאון סורא רב סעדיה גאון לבין ראש הגולה דוד בן זכאי[3], בעקבות כך דוד בן זכאי הטיל חרם על רס"ג והדיח אותו ממשרתו כראש ישיבה, ותחתיו מינה את רב יוסף בר יעקב בר סטיא, על אף שהיה קטן בחכמה מרס"ג, ואף לאחר שהתפייס רס"ג עם ראש הגולה, המשיך רב יוסף לכהן כראש הישיבה[4].

בשנת ד'תש"ב, לאחר פטירתו של רב סעדיה גאון, עזבו תלמידי סורא את הישיבה, ורב יוסף עזב לבצרה, שם נפטר כעבור שנתיים בשנת ד'תש"ד[5]. באותה תקופה[6] התקטנה ישיבת סורא, והיתה ישיבה מקומית קטנה[7].

כעבור כמה שנים מונה רב צמח צדק לעמוד בראשות הישיבה, שכאמור, היתה באותה תקופה ישיבה מקומית קטנה. השנה המדויקת בה מונה לגאון אינה מוסכמת, וישנם כמה דעות בכתבי חוקרי התקופה. האוצר הגדולים[2] כתב שמונה בשנת ד'תשמ"ז, גרשום הרפנס[8] כתב שמונה בשנת ד'תש"ן, ויצחק יודלוב[9] כתב שמונה בשנת ד'תשמ"ח.

בנו רב פלטוי, כיהן כאב הישיבה ונפטר בחיי אביו[2].

בשנת ד'תשנ"ז[10] נפתחה הישיבה מחדש לגמרי על ידי רב שמואל בן חפני, שכיהן כראש הישיבה עד לפטירתו בשנת ד'תשע"ג[11].

בעת כיהונו כגאון סורא עמד בראשות ישיבת פומבדיתא קרובו רב שרירא גאון[12] (בעל אגרת רב שרירא גאון).

בקובץ גנזי קדם נדפס מכתב ששלח לרבי שמריה בן רבי אלחנן[2].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.