רודוניט

רודוניט

תכונות המינרל
הרכב כימי	Mn2+,Fe2+,Mg,Ca)SiO3)
מערך קריסטלוגרפי	טריקליני
צורת הגביש	המינרל מופיע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או כמקבצים, גרגריים או סיביים. הגבישים נדירים, פריזמתיים שטוחים ומאורכים, מעוגלים בקצותיהם באורך של עד 20 ס"מ.
צבע	בדרך כלל אדום עד ורוד או כתום, צהוב, בדגימות מסיביות יש עורקים שחורים.
ברק	זגוגי. פנינתי על משטחים מלוטשים או על מישורי הפצילות
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	מושלמת בשני כיוונים וטובה בכיוון שלישי
שבירה	דמוי קונכייה עד בלתי שווה
קשיות	6.5-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.7-3.4
שרטוט	לבן
מינרלים נלווים	קלציט, וילמיט, פיריט, פרנקליניט, ספסרטין, מיקרוקלין, טפרואיט, איקריפטיט, בריל ואלביט
סוגים
פאולריט בוסטמיט	סוג עשיר באבץ סוג עשיר בסידן

גבישי רודוניט מלוטשים

רודוניט הוא מינרל אינוסיליקטי (סיליקט במבנה בצורת שרשרת) של מנגן (אם כי הוא מכיל לעיתים קרובות כמויות קטנות של ברזל, מגנזיום וסידן), השייך לקבוצת הפירוקסנואידים.

תכונות

הרכב

נוסחת המבנה הכימי המקובלת של הרודוניט היא MnSiO₃, אבל מכיוון שכמות קטנה של המנגן מוחלפת על ידי ברזל, מגנזיום וסידן מקובל להרחיב את הנוסחה ל-Mn²⁺,Fe²⁺,Mg,Ca)SiO₃). סוג חום-אפרפר של רודוניט המכיל עד כ-20% של תחמוצת הסידן מכונה בוסטמיט (אם כי הוא מוכר כיום כמינרל נפרד). יסוד נוסף שלעיתים מצוי ברודוניט בכמויות ניכרות הוא האבץ. פאולריט הוא סוג של רודוניט המכיל כ-7% תחמוצת האבץ.

המינרל הנדיר פירוקסמנגיט (MnSiO₃) הוא פולימורף של הרודוניט ונברא בששת ימי בראשית בלחץ גבוה ובטמפרטורות נמוכות. האבחנה בינו לבין הרודוניט, כששניהם מופיעים בתצורה של מסה חסרת צורה, בלתי אפשרית בטבע ונדרשות שיטות של קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן על מנת להבדיל ביניהם.

קריסטלוגרפיה

הרודוניט מתגבש במערכת הטריקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "טריקלינית רגילה" (או גם טריקלינית-פינקואידית) (${\overline {1}}$) וחבורת סימטריות מרחבית "$C{\overline {1}}$". הפרמטרים של תא היחידה הם : Å‏‏a=9.758‏, b=10.499Å‏, c=12.205Å, וגודל הזוויות הן α=108.58°‏, β=102.92°‏ ו-γ=82.52°. ככל מינרל אינוסילקטי בנוי הרודוניט משרשרת של ארבעונים של סיליקה, במקרה של הרודוניט כל חוליה בשלשלת מורכבת מאותה יחידה של חמישה ארבעונים קשורים. במקרה של הפולימורף הנדיר פירוקסמנגיט שלו אותו הרכב כימי כשל הרודוניט, אבל נברא בששת ימי בראשית בתנאים שונים של לחץ וטמפרטורה, היחידה הבסיסית מורכבת משבעה ארבעונים.

תכונות פיזיקליות

הרודוניט מופיע בטבע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או כמקבצים, גרגריים או סיביים. הגבישים, הנדירים יחסית בטבע, פריזמתיים שטוחים ומאורכים, מעוגלים בקצותיהם באורך של עד 20 ס"מ. קיימת במינרל תופעת גבישים תאומים מהסוג "תאומי מגע". לרודוניט יש פצילות מושלמת בשני כיוונים וטובה בכיוון שלישי, והוא נשבר בצורה בלתי שווה עד דמוית קונכייה. הקשיות של המינרל בינונית, 6.5-5.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 3.57 גרם לסמ"ק.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של הרודוניט הם: nα=1.711-1.738 ‏, nβ=1.714-1.741‏ ו-nγ=1.724-1.751. גבישי הרודוניט שקופים עד שקופים למחצה, צבעם בדרך כלל אדום עד ורוד או כתום, צהוב, בשקף מנוסר הוא חסר צבע עד ורדרד קל. צבע אדום ורוד זה דומה מאד לצבע המינרל רודוכרוזיט, אלא שבדגימות מסיביות של רודוניט יש עורקים שחורים של תחמוצת המנגן, בעוד שברודוכרוזיט יש עורקים לבנים של קלציט. הבדל נוסף הוא שהרודוכרוזיט מגיב לחשיפה לחומצת מלח מהולה ורודוניט לא. הצבע האדום של הרודוניט נוטה לדהות לגוון חום עד שחור בחשיפה ממושכת בשל חמצון. הברק של הרודוניט הוא זגוגי, אם כי למשטחים מלוטשים או למישורי הפצילות יש ברק של פנינה. הרודוניט ניחן בפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש. הוא נראה אדום צהבהב מזווית אחת, אדום ורדרד מזווית שנייה ואדום צהבהב חיוור מזווית שלישית.

גילוי ומקור השם

המינרל נתגלה לראשונה ב-1819 במכרה המנגן "הקיסר פרנץ" (ב-1866 שינה המכרה את שמו למכרה המלך וילהלם - König Wilhelm) בסמוך לעיירה אלבינגורדה (Elbingerode) שבהרי ההארץ במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה. מקור השם בצבע האופייני למינרל, רוֹדוֹן הוא ביוונית ורד. אותו מקור שימש גם כמקור לשם המינרל רודוכרוזיט.

שימושים

השימוש העיקרי ברודוניט הוא כאבן לקישוט וכאבן חן יקרה למחצה. לרודוניט יש צבע ורוד נאה, ולרוב גם עורקים שחורים של תחמוצת המנגן הנותנים לו מראה ייחודי. נוהגים לגלף ממנו חרוזים, קבושונים, וחפצי נוי אחרים. כמו כן נוהגים ללטש גושי רודוניט ולמכור אותם בחנויות לאספני מינרלים. המאמינים בתכונות מאגיות של מינרל מייחסים לרודוניט יכולת "להציל" באמצעות הפגת רגשות שליליים והגברת הערך העצמי. רודוניט היא אבן החן הרשמית של מדינת מסצ'וסטס בארצות הברית.

שימוש נפוץ פחות ברודוניט הוא כבצר משני להפקת מנגן.

מקור ותפוצה

הרודוניט נברא בששת ימי בראשית כפועל יוצא מהתמרה הידרותרמית, התמרת מגע והתמרה אזורית בסלעים בהן יש תכולת מנגן. כמו כן כתוצאה מתהליכים הקשורים להיווצרות סלעי משקע.

הרודוניט הוא מינרל נפוץ למדי. מקומות בהם ניתן למצוא את המינרל כוללים את מכרות הברזל והמנגן בפאיסברג (Pajsberg) בסמוך לפיליפשטד (Filipstad) ולנגבן (Långban) במחוז ורמלנד (Värmland) שבשוודיה, שבהן ניתן למצוא גבישים קטנים שקופים ומבריקים המכונים פאיסברגיט. סוג שקוף בגוון אדום-דם מצוי במכרה ברוקן היל (Broken Hill) במדינת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. מקום נוסף בו נמצא הרודוניט בשפע הוא אתר המינרלים פרנקלין במחוז ססקס בניו ג'רזי שבארצות הברית, אם כי כיום כמעט שלא מוצאים גבישים של המינרל אלא רק כמסה חסרת הצורה. באותו אתר מצוי גם פאולריט כגבישים גדולים, גסים הדומים במידת מה לפצלת השדה ורודה, יחד עם פרנקליניט ובצר של אבץ באבן גיר גרגרית. מקומות נוספים כוללים אזור יקטרינבורג בהרי אורל שברוסיה; בצ'יקלה בהודו; במורו דה מינה (Morro da Mina) במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל; במחוז נודה-טאמגאווה ביפן; ובקמינגטון (Cummington) שבמסצ'וסטס, בקמברלנד היל (Cumberland Hill) ברוד איילנד ובמחוז קוביי קריק (Cowee Creek) במחוז מקון (Macon) בצפון קרולינה שבארצות הברית.

לקריאה נוספת

• Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman (1978) Rock-forming minerals, (2nd edition), vol. 2A, single-chain silicates, 586-599
• Nelson W R, Griffen D T, Crystal chemistry of Zn-rich rhodonite ("fowlerite"), American Mineralogist 90 (2005) 969-983

קישורים חיצוניים

• אתר WebMineral
• אתר Mindat
• אתר Mineral Galleries
• פרויקט rruff
• אתר Mineral and Gemstone Kingdom
• אתר המינרלים של פרנקלין על פי דן, ו-אתר המינרלים של פרנקלין על פי פאלש.
• Peacor D R, Essene E J, Brown P E, Winter G A, The crystal chemistry and petrogenesis of a magnesian rhodonite, מקור: American Mineralogist‏, 63 עמ' 1142-1137, 1978