רונית מרוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרופ' רונית מֵרוז היא חוקרת קבלה ישראלית, פרופסור בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב. עיקר עיסוקה בחקר ספר הזוהר ובפרט במחקרו מנקודת מבט של תורת הספרות, וכן נוגעים מחקריה בקבלת האר"י ובחבורת המקובלים בצפת של המאה ה-16 ובספר יצירה.

ביוגרפיה

ילידת יפו. בעלת תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית. בשנים 19781980 למדה לתואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. נושא התזה המסכמת (בהדרכת משה אידל) היה נבואה במחשבה הלוריאנית. ב-1988 סיימה את לימודיה לתואר דוקטור. נושא הדיסרטאציה שלה (שגם היא נכתבה בהדרכתו של אידל) היה גאולה בתורת האר"י.

בשנת 1995 הייתה אורחת בתר-דוקטורט במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה.

ב-1999 הייתה חוקרת אורחת במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בקבוצת המחקר "ספרות הזוהר". פרי המחקר היה מאמרה המונומנטלי "חניכתו של ר' חייא – שתי גרסאות של סיפור מן הזוהר".[1]

מרוז היא פרופסור בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב, וכיהנה כראש החוג בשנים 20022004. יוזמת ומנהלת "פרויקט הזוהר", העוסק בחקר כתבי היד של הזוהר, במחקר ההיסטוריה, הפילולוגיה, הפואטיקה והתאולוגיה בזוהר במימון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרתו היא עורכת קטלוג מקיף של כל כתבי היד הידועים של ספר הזוהר, המהווה בסיס למהדורה מדעית עתידית של ספר הזוהר וכן שימשו את דניאל מט בהתקנת הכרכים הראשונים של "מהדורת פריצקר" (תרגום ספר הזוהר לאנגלית).[2]

בשנים 1998, 2002, 2005, 2010 זכתה לארבע קרנות מחקר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שהוענקו על מנת להוציא לפועל את מפעל מחקר כל כתבי היד של הזוהר, ביוזמתה ובראשותה.

מרוז נשואה לאילון ואם לשלושה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0