רות קפלר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רות קפלר (מכונה רותי או ר. קפלר) היא סופרת ומחנכת[דרוש מקור] חרדית משמשת גם כרואת חשבון.

ביוגרפיה

רות קפלר היא חסידת גור, בתו של הרב שאול אלתר (ראש ישיבת 'שפת אמת'), ונשואה ליחיאל קפלר.

כותבת בעיתון משפחה ומחברת ספרים. ספריה מתאפיינים בסוגיות מטרידות בציבור החרדי והחסידי השמרן, והיא לדבריה[1] "פורצת דרך" אך לא "פורצת גדר".

ספריה

  • לחיות וחצי - שורי, בת לאב חסידי ואם מרוקאית, מגלה שלוחמי צדק עלולים לשלם מחיר אישי כבד. מנהל הסמינר שלה מדבר בגוף ראשון, מתוך התרדמת בה הוא נמצא, על החיים ללא קול. שם הספר מורכב מאוקסימורון (סתירה פנימית), מכיוון שלא ניתן לחיות יותר מהחיים.[2] פורסם כסיפור בהמשכים בעיתון משפחה תחת השם 'אחרי הרעש קול'.
  • הנורמלי האחרון - על עולמן של לובשות הרעלה החרדיות המכונות 'נשות השאלים'. גם שם ספר זה מורכב מאוקסימורון, מכיוון שהמונח נורמלי מבטא אדם שהתנהגותו היא נורמטיבית כשאר האנשים, הוא אינו יכול להיות נורמלי יחיד-אחרון.
  • אנוכי מבקש - אודות "יחסן" שמחפש דרך מעט שונה מהחסידות בה גדל, נתקל בהתנגדות מצד סביבתו אך הרבי מעודד אותו.
  • מסומן - אותו כתבה יחד עם שתי סופרות נוספות מ. קינן וא. קווין, כאשר כל סופרת מתמללת את הדמות המייצגת את מגזרה (בעלי תשובה, חסידים וליטאים). בין היתר מתאר הספר את התמודדות וקשיי ההשתלבות של בעלי תשובה במגזר החרדי, המלווה לעיתים בקיטלוג שגוי.
  • אסתריקה.
  • עוד פנס ודי - ספר לנערות, העוסק בחיי הסמינר.
  • שיבולים שנותרו בשדה.

סיפורים שונים

  • ציפורים רקומות - במגזין 'גרעין וסיפור'[3] כתבה סיפור על נערה מצפון קוריאה שבילדותה לא מעזה לשאול כלום על המפלגה ועל המנהיג היקר קים ג'ונג איל, ורק בנערותה לאחר מות המנהיג וגירושה של משפחה שגרה בשכנותם מכיוון שהאב צחק בלוויה היא מתחילה לערער בנכונות הדברים שגדלה עליהם, היא מתמרדת ובורחת מהמדינה ומתחילה להבין כמה שטיפת מוח נעשתה להם שם, מחמת החשש לשלום הוריה היא מדמה מציאות כביכול היא נהרגה, אך לאחר שהיא מגיעה לניו יורק היא שולחת להוריה רקמת ציפור משוחררת לרמז על שיחרורה עם נישואיה היא שולחת רקמת שני ציפורים בקן ועם לידת בנה הראשון רקמת קן ציפורים עם גוזל, כשהיא הופכת למרצה ומספרת מה שעבר עליה היא שולחת את הרקמה האחרונה בדמות ציפור מזמרת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בספרה 'לחיות וחצי', עמוד 379
  2. מתוך גב הספר
  3. מוסף סיפורים של עיתון משפחה חג הסוכות ה'תש"פ