משפחה (שבועון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משפחה
סמליל כתב העת
תדירות שבועון
סוגה חדשות ומוספי תוכן
מייסד אשר צוקרמן
בעלים אלי פלאי
עורך ראשי אריה ארליך
מנכ"ל יהודה נחשוני
תאריכי הופעה דצמבר 1987, טבת תשמ"ח – הווה
שפה עברית, אנגלית וספרדית
מערכת הר חוצבים ירושלים
תפוצה מנויים ובכאלף נקודות מכירה בישראל ובעולם.
מדינה ישראל
https://he.mishpacha.com
גיליון אמצע השבוע, מאי 2013

משפחה - השבועון לבית היהודי הוא שבועון חרדי.

העיתון נוסד בדצמבר 1987 (טבת תשמ"ח) על ידי קבוצת משקיעים ואנשי תקשורת חרדים. העורך הראשון היה אשר צוקרמן (כיום עורך העיתון שעה טובה). במקור יצא העיתון כירחון ונקרא משפחה: ירחון הבית היהודי. מאוחר יותר הפך העיתון לשבועון בשם "השבוע של משפחה". כעבור זמן התפצל העיתון לשני שבועונים מתחרים. אחד נותר עם השם המקורי "משפחה" והשני נקרא "השבוע".

לפי סקר TGI מספטמבר 2016 שיעור החשיפה של "משפחה" הוא 24.1%. לאור זאת, הוא השבועון החרדי וגיליון סוף השבוע החרדי הנפוצים ביותר בישראל, ירחון "טעימות" שיוצא אף הוא על ידי משפחה, זוכה על פי סקר זה ל-6.7% חשיפה[1]. העיתון נמצא בבעלות אלי פלאי.

בשנים 2011 - 2013 הוציא "משפחה" חינמון שחולק בימי שני, מהדורה זו לא היתה רווחית, אך היתה כחלק ממלחמה בעיתון 'יתד נאמן' , אך הוצאתו הופסקה לאחר כשנתיים, בעקבות הסדר[דרוש מקור] מול עיתון יתד נאמן שאף הוא הוציא מהדורה חינמית באמצע שבוע.

מבנה העיתון

השבועון (לדברי העורכים) מופץ בקרוב לאלף נקודות מכירה בישראל ובעולם, וכן למנויים.

למגזין מצורפים בכל שבוע המוספים:

  • חדשות משפחה - מאמרים, חדשות ומוסף כלכלי.
  • בתוך המשפחה - מוסף נשים העוסק בנושאי הורות, בריאות, אופנה ומתכונים בעריכתה של חנה אפיק.
  • ילדים - עיתון הפונה לשכבת הגילאים 6–13, בעריכת אתי ניסנבוים
  • מגזין משפחה - כתבות עומק, ראיונות, תחקירים, נושאי החדשות בהרחבה וטורים אישיים. בעריכת אריה ארליך.

בנוסף, מצורפים אחת לתקופה:

  • קולמוס - ירחון תורני, בעריכת הרב יצחק ברוך רוזנבלום, החל מפסח תשפ"ב העורך הוא ישראל אלתר גרובייס.
  • טעימות - ירחון, מגזין לענייני אוכל ומתכונים (למנויים בלבד; ניתן לרכישה בנפרד בחנויות)
  • בריא יותר - מגזין בריאות היוצא אחת לרבעון מצידו השני של "בתוך המשפחה"
  • נעורים - לצעירים ונוער, יוצא כארבע - חמש פעמים בשנה

מוספי השבועון מופיעים בפורמט מגזין על גבי נייר כרומו, למעט "חדשות משפחה" המופיע על נייר עיתון. מעת לעת מוציא העיתון מוספים בנושאי דיור, תינוקות ועוד.

במקביל לגרסה העברית של העיתון קיימת גם גרסה באנגלית.

בספטמבר 2017 העיתון החל לפרסם גרסה בספרדית.

פיקוח ותכנים

לשבועון ועדה רוחנית בראשות הרב מנחם כהן, וחברים בה הרב אליהו גוט והרב אפרים זלמן גלינסקי. הוועדה מבקרת את תוכני העיתון מבחינה דתית ורעיונית. להבדיל מהעיתונים המפלגתיים, פונה השבועון לכל הזרמים החרדיים. כמו בעיתונים חרדיים אחרים, בעיתון לא מתפרסמות תמונות של בנות ונשים מעל גיל 5. אך בציורים, ניתן לראות תמונות נשים. לעיתים מטושטשות או מוסרות דמויות נשיות המופיעות בתמונה (לדוגמה, בתמונת חדר המצב בבית הלבן הוסרה הילרי קלינטון[2]).

ככתב עת בלתי מפלגתי מרבה "משפחה" לבקר את העסקנים והפוליטיקאים החרדיים. סגנונו של השבועון פתוח יחסית לשאר העיתונים החרדים. בשונה מהעיתונות החרדית השמרנית, "משפחה" נותן במה למגוון דעות ובכלל זה של אישים שאינם מהמגזר החרדי, ובהם רבנים ואנשי ציבור מן המחנה הדתי לאומי.

בשנת ה'תשע"ד (2014), במהלך מבצע צוק איתן, פרסם העיתון את תמונות הנופלים, לצד מילות הערכה אישיות. יו"ר העיתון, אלי פלאי, אמר כי הפרסום הוא אכן תופעה חדשה בעיתונות החרדית אך היא נותנת ביטוי לתודעת האחדות הכלל-יהודית שהופגנה באותה תקופה, מאז רצח שלושת הנערים[3].

בניסן ה'תשפ"א (2021) פתחה הנהלת השבועון אתר אינטרנטי ובו ארכיון כתבות וטורים שהתפרסמו בשבועון, עיתונים לדוגמא והפניה ליצירת קשר.

בשנת תשפ"א, השיקה סדרות פודקאסטים, ביניהם על פוליטיקה, היסטוריה, ואקטואליה, וטיפול חינוכי, נכון ל-7 בדצמבר 2023 הפודקאסטים כוללים 42 סדרות ו-341 פרקים, הזמינים להאזנה בטלפון באתר השבועון ובאפליקציות נוספות.

המאבק נגד העיתון

ערך מורחב – המאבק בשבועונים החרדיים בישראל

רבנים חרדים, בעיקר מהמגזר הליטאי, הביעו את התנגדותם לקו הפתוח של השבועונים החרדים, כאשר במקרים מסוימים המאבק התנהל במפורש נגד משפחה, ואילו במקרים אחרים המאבק התנהל בכללות נגד כל השבועונים. בין השאר נטען כי "משפחה" מעודד השכלה, הכשרה מקצועית והשתלבות אברכים במעגל העבודה. יתד נאמן ידועים בכך שניהלו מאבק עיקש בעיתון משפחה.

פרשת ה"קינה לאישה החרדית"

בינואר 2007 פרסמה לאה מיזל בעיתון "משפחה" שיר סאטירי תחת הכותרת קינה לאישה חרדית, המבכה את מצבה של האישה החרדית. השיר מבקר את מדיניות הרבנים בציבור החרדי שבו נשים נדרשות לעבוד כדי לפרנס את בעליהן, אך מאידך הן מוגבלות למקצועות מסורתיים ונאסר עליהן ללמוד מקצועות רווחיים. הבית הפותח אומר:”אם לעבודה פני אשימה, מה יאמרו? – בת מלך פנימה, וכי אצטנע בתוך האוהל, יאמרו – הלוא בגללך הוא עזב את הכוילל. בתגובה פורסם ב"יתד נאמן" מאמר של העורך יצחק רוט שבו הוא משווה את הביקורת של מיזל לביקורתו של קורח נגד משה רבנו[4]: "יש עיתון אחד, 'משפחה' שמו, המעז לקרוא לעצמו 'חרדי'... וכל הסיפור ה'קורחי' הנ"ל הופיע בו במקום מרכזי. עיתון השם ללעג ולקלס את מנהיגי הדור, מורי דרכו, ובמצח נחושה מבקש לערער על הוראותיהם, כדרכם הידועה של ה'מסכילים' (=המשכילים) מדורי דורות". שבוע לאחר מכן פרסם "משפחה" התנצלות וכתב שהמסר בשיר הוצא מהקשרו[5].

מוסף "חרדים 10"

בגיליון חג הסוכות תשע"א (2010) פרסם "משפחה" מוסף מיוחד בשם "חרדים 2010", שהוקדש לנושא ההשכלה והתעסוקה בציבור החרדי, ועסק בהרחבה בהכשרה מקצועית. הטור הפותח של המוסף נשא את הכותרת "חרדים, לפרנסתם". לאחר החג פרסם "יתד נאמן" מאמר חריף נגד "משפחה". כשבעים מנהלי תלמודי תורה מכל מגזרי הציבור החרדי פרסמו מכתב להורי התלמידים:

”פניה וזעקה להורי התלמידים במוסדות החינוך! לאור בקשתם של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א להתריע מפני השפעתם הרעה של השבועונים למיניהם, פונים אנו אליכם הורים נכבדים בכאב וחרדה מתופעה זו החודרת בקרב מחננו, אשר מחד גיסא מביאים דברים באיצטלא חרדית, ומאידך, מעבירים באופן סמוי וגלוי השקפות פסולות ומסרים אנטי חינוכיים... פונים אנו אליכם הורים יקרים! אנא חוסו על נפשותיכם ונפש ילדיכם, ואל תתנו... להטעותכם ולצוד את נפשותיכם בעניינים אלו המהווים ניתוק מדרך התורה, ועלולים חלילה להרוס בכך את השקעת החינוך לשאיפה אמיתית לגדלות בתורה ובעבודת ה', בהשקפה טהורה ומתוך ציות לגדולי התורה.”

במקביל פרסמו מנהלי סמינרים של בית יעקב מכתב דומה לתלמידות.

מוסף "בן שלושים לכוח"

למרות ביקורת זו, בגיליון חג הפסח תשע"א (2011) פרסם "משפחה" מוסף מיוחד בנושא "בן שלושים לכוח". הפתיח של המוסף היה: ”משפחה בוחר את שלושים בני השלושים שעוד נשמע עליהם רבות, המניעים, השאיפות, ההצלחות, הכשלונות”. כל הנבחרים היו אנשי קריירה, ועל חלקם נכתב שכבר בהיותם בישיבה צפו שלא ירחק היום שיצליחו בעולם העסקים. כותרת המאמר הפותח הייתה "והצלחתי – הגאולה החמישית".

בנוסף פורסמה בעיתון כתבה נרחבת על הרב נסים קרליץ ובה ראיון בלתי-רשמי עמו, צעד שניתן היה לפרש כמתן לגיטימציה של הרב קרליץ לעיתון. זמן קצר לאחר מכן פרסם "יתד נאמן" מכתב של הרב קרליץ שבו הוא יוצא נגד השבועונים: ”כל השבועונים והחינמונים, כולל עיתון משפחה, מסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה שקיבלו מרבותינו, וחלילה להכניס עיתונים מסוג זה לבית, או לסייע בידם בכל אופן שהוא. ופשוט שעל סוג עיתונים כאלו לא שייך לתת שום הכשר כלל”. למכתבו צורף גילוי דעת נוסף של רבנים וראשי ישיבות ובהם הרבנים הרב עזריאל אוירבך, הרב יהודה עדס, הרב יגאל רוזן והרב ברוך ויסבקר, שבו נכתב כי על ידי השבועונים "נגרם נזק רב לערכים נעלים ומקודשים אותם אנו עמלים להנחיל. על כן יש להתרחק מהם ומכל השבועונים למיניהם".

בעקבות כך נפגשו ראשי השבועון עם הרב קרליץ ולדבריהם הם העלו בפניו יוזמה להקמת ועדת פיקוח רוחנית על העיתון שתהיה מקובלת עליו. למרות זאת, כעבור זמן קצר פורסם שוב ב"יתד נאמן" וכן ב"המבשר" מכתבו האמור של הרב קרליץ, ועליו נוספו חתימותיהם של הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קנייבסקי. עם זאת, ב"המבשר" הושמט שמו של הרב קרליץ, בשל חוסר הוודאות לגבי דעתו, וב"משפחה" נטען שהוא דרש שלא לעשות שימוש במכתבו[6]. בתגובה פרסם "יתד נאמן" מכתב נוסף, הפעם בכתב ידו של הרב קרליץ, האומר כי מעולם לא השתנתה דעתו על "חובת ההתרחקות מעיתון משפחה ושאר השבועונים למיניהם"[7].

בימים שלאחר מכן היה "יתד נאמן" נתון למתקפה מצד מתנגדיו. פורסמה חוברת אנונימית בשם "בדק בית" ובה ביקורת חריפה על "יתד נאמן" שלטענתם נמנע מלסקר כמה מהרבנים הליטאים, ובראשם הרב נסים קרליץ.

שבוע לאחר מכן פורסמה חוברת כנגד השבועונים, על ידי ארגון בשם "למעננו", בראשות הרב יוסף מאיר אלטמן, רבו של חוג חת"ם סופר בבני ברק. בפתח החוברת מובא מכתב הסכמה לפעילות ההסברה, עליו חתומים כמה מרבני בני ברק, ובראשם הרב יצחק זילברשטיין.

המאבק בחינמון "משפחה"

לקראת סוף שנת תשע"א החל "משפחה" בהפצת חינמון חדש. לקראת ההוצאה לאור פורסם לקראת ראש השנה תשע"ב כרוז תחת הכותרת "ובערת הרע", ובו פסק הלכה כי מותר ליטול את החינמונים מתיבות הדואר ולהשמידם. הרב קרליץ פסק: "אין בזה גזילה אלא הצלת הרבים, ואדרבה צריך להכיר טובה למי שמוציא אותם ומשליכם, והווי כמסלק נזק מחברו". הרב חיים קנייבסקי פסק: "סילוקו הוא בכלל 'ובערת הרע מקרבך', וכן הווה עובדא אצל מרן החזון איש והורה לעשות כן". במקביל פורסם בשנית ה"קול קורא" מאת מנהלי הסמינרים המרכזיים בישראל של המגזר הליטאי, החסידי והספרדי, ובו הוסיפו: "ובפרט כאשר מנסים להרבות השפעתם על ידי חלוקתם בחינם, נתחזק ביתר שאת לשמור פתחי בתינו מנגע זה". הפעם פורסם ה"קול קורא" בשלושת היומונים החרדיים – "יתד נאמן", "המודיע" ו"המבשר"[8].

כרוז דומה פורסם בכסלו תשע"ב, עם הופעת החינמון, ועליו חתמו כחמישים רבני שכונות וקהילות. בין החותמים: הרבנים עזריאל אוירבך, יצחק זילברשטיין ומרדכי גרוס. כעבור כמה ימים שלחו חלק מהרבנים החותמים מכתב לרבנים הקשורים ל"יתד נאמן" ובו כתבו שאנשי העיתון משתמשים בחתימותיהם בהקשר אחר במאבקם נגד "משפחה". הם דרשו שלא לעשות שימוש בחתימתם עד להכרעת הרב יהודה סילמן. חלק מהחותמים אמרו שחתימתם זויפה או נלקחה במרמה[9].

כשבוע לאחר מכן הגיע המאבק לשיאו, עם פרסום גילוי דעת של הרב אלישיב, אשר לראשונה יצא במכתב-יחיד[10] ומיקד אותו כנגד "משפחה": "כבר הבעתי דעתי אודות השבועון 'משפחה', המסלף ומטשטש השקפת התורה. ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו. יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ד', ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו". המכתב פורסם ב"יתד נאמן" וב"המבשר"[11].

בתגובה טענו  בעיתון, כי חברי המערכת וחברי הוועדה הרוחנית כינסו אספה במעונו של הרב אשר וייס, שבה הביע תמיכה בעיתון, ואף אמר כי הוא 'הצלת הדור' וחייבים לתמוך בו בכל הכח.

לטענת גורמים המזוהים עם השבועונים, בין סיבות המאבק נגדם כלולה גם התחרות הכלכלית בין העיתונים לשבועונים[12].

משפחה פודקאסט

בשנת תשפ"א, השיקה סדרות פודקאסטים, ביניהם על פוליטיקה, היסטוריה, ואקטואליה, וטיפול חינוכי. נכון ל-י' בניסן תשפ"ד הפודקאסטים כוללים 52 סדרות (49 למבוגרים, ו-3 לילדים) ולמעלה מ-430 פרקים, הזמינים להאזנה וחלק לצפיה בטלפון באתר השבועון ובאפליקציות נוספות.


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

סגל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  2. ^ הילרי קלינטון הועלמה גם בעיתונים החרדיים המודיע ומשפחה, חדר 404 • הבלוג של עידו קינן
  3. ^ תקדים בעיתון חרדי: תמונות הנופלים, וואלה 24 ביולי 2014
  4. ^ "התחיל [קורח] לומר לפניהם דברי ליצנות, אמר להן: אלמנה אחת הייתה בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות, והיה לה שדה אחת, באה לחרוש, אמר לה משה: 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו'. באה לזרוע, אמר לה: 'שדך לא תזרע כלאים'... מה עשתה, עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן. כיון שילדו, בא אהרן ואמר לה: תני לי את הבכורות... הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן, אמר לה: תני לי ראשית הגז... אמרה: אין בי כח לעמוד באיש הזה, הריני שוחטתן ואוכלתן. כיון ששחטה אמר לה: תני לי הזרוע והלחיים והקיבה. אמרה: אפילו אחר ששחטתי אותן לא ניצלתי מידו, ואמרה: הרי הן עלי חרם. אמר לה: כולו שלי הוא, שכך אמר הקב"ה: 'כל חרם בישראל לך יהיה'. נטל והלך לו והניחה בוכה היא עם שתי בנותיה" (ילקוט שמעוני, רמז תשנ).
  5. ^ אבישי בן חיים, קינה לאישה החרדית העובדת, באתר nrg‏, 22 בינואר 2007
  6. ^ איטל קציר, השבועונים משיבים מלחמה: "יתד מרמה את גדולי ישראל", 11 במאי 2011, אתר כיכר השבת
  7. ^ ישראל כהן, הגר"נ קרליץ במכתב חדש: לא שיניתי דעתי בעניין השבועונים, כיכר השבת
  8. ^ יקי אדמקר, היומונים נגד השבועונים: להישמר מנגע זה, בחדרי חרדים, 20 בספטמבר 2011
  9. ^ חיים שקדי, ‏עשרות רבנים נגד יתד נאמן: "זייפו את החתימות שלנו", באתר כיכר השבת, 12 בינואר 2012
  10. ^ עד אז פורסמו גילויי הדעת כנגד השבועונים על ידי קבוצות רבנים, ולחלקם הצטרף הרב אלישיב.
  11. ^ חיים שקדי, ‏מאבק 'יתד ו'משפחה' לשיא חדש: מכתב מהרב אלישיב, באתר כיכר השבת, 30 בדצמבר 2011
  12. ^ יוסי כץ, יקי אדמקר ומשה ויסברג, "אלו פרפורים של המאבק העסקי" • בלעדי: מה מסתתר מאחורי המאבק?, אתר בחדרי חרדים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23551966משפחה (שבועון)