רמת"א
 | |
| ספינת סופר דבורה סימן 2 תוצרת רמת"א, שסופקה לחיל הים הסלובני. | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| תקופת הפעילות | 1967–הווה (כ־57 שנים) |
| חברת אם | התעשייה האווירית לישראל |
| משרד ראשי |
 באר שבע, ישראל |
| בעלות | התעשייה האווירית לישראל |
| ענפי תעשייה |
תעשייה ביטחונית תעשייה אווירית תעשייה ימית |
| מוצרים עיקריים | פיתוח וייצור כלים יבשתיים וימיים ומכלולים תעופתיים לשוק האזרחי והצבאי |
| הכנסות | 35 מיליון דולר (2018) |
| עובדים | 320 |
רמת"א בע"מ (רכיבים ומערכות תעשייה אוירית) הוא מפעל של התעשייה האווירית לישראל, השוכן בבאר שבע ועוסק בתכנון, ייצור והרכבה של כלים יבשתיים (בהם רק"ם גלגלי, מיגון פלטפורמות, אמצעי פריצה לשדות מוקשים, רובוטיקה קרקעית והשתתפות בייצור טנק המרכבה), ייצור והרכבה של כלי שיט (ספינות סיור ותקיפה מהירות) וייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מחומרים מרוכבים.
היסטוריה
המפעל הוקם ב־1967 ביוזמת ממשלת ישראל לפיתוח ומתן תעסוקה לתושבי הנגב. בשנות ה־70 של המאה ה־20 החל המפעל לייצר את ספינות הדבור עבור חיל הים הישראלי, על בסיס ידע שסופק על ידי המספנה בארצות הברית שיצרה את הדבורים הראשונים שספקו לחיל ב־1970. ספינה ראשונה מתוצרת המפעל נמסרה בשנת 1975[1]. חוזה ראשון ליצוא הדבור נחתם עם דרום אפריקה בשנת 1976, הדגם שסופק כלל גם את הטיל נגד ספינות "גבריאל"[2] בשנת 1977 הושקה לראשונה ספינה מדגם דבורה[3], אך הדבורה נכנסה לשירות בחיל הים הישראלי רק ב־1989.
בשנת 1975 פותח במפעל רכב סיור משוריין מדגם רב"י, רכב רב תכליתי בעיקר לצורכי סיור. הרב"י (ראשי תיבות: רכב בן יעקב, על שם מפתחו, איציק בן יעקב) פותח כרכב סיור ממוגן, קל משקל ובעל מבנה ומיגון כנגד מוקשים ומטענים. המשקל הנמוך איפשר הטסה, הסקה ואף הצנחה של הכלי במטוסי ומסוקי התובלה של חיל האוויר בהם היסעור וההרקולס[4]. בשנת 1979 הושק רכב סיור משוריין מדגם "ראם"[5].
בשנת 1983 הוקם מפעל נוסף במתחם רמת"א – ממת"א (מבנים מרוכבים תעשייה אווירית)[6]. המפעל מתכנן ומייצר מבנים לכלי טיס מחומרים מרוכבים וממתכת, ומשמש כקבלן משנה עיקרי ליצור מטוסי המנהלים של התעשייה האווירית. בין השאר ייצר את הגאי הכיוון למטוסי F-15 ו־F-16[7], חלקי מבנה למטוסי הנוסעים בואינג 777 ובואינג 787 ומבנים מרוכבים למסוקים[8].
בשנת 1986 ייצר המפעל עבור משטרת ישראל את ספינת הסיור "שפירית", למטרת סיור הצלה בכנרת[9].
בשנת 1989 נחתם הסכם לאספקת 400 מגובים (התקן הנדסי המותקן על רכב קרבי משוריין כגון טנקים, נגמ"שים וציוד מכני הנדסי שתפקידו לפלס דרך נקייה ממוקשים, ולאפשר לכלי רכב אחרים לנסוע בעקבותיו) לחיל הנחתים של ארצות הברית[10].
בשנת 1989, ביקשה התעשייה האווירית להפוך את רמת"א לחברה בת נפרדת לקראת הפרטתה והודיעה לעובדי המפעל כי הם יעסקו על ידי חברה חדשה בשם "רמת"א בע"מ". העובדים טענו כי המהלך מהווה הפרה של ההסכם הקיבוצי שלהם דבר שהוביל לסכסוך עבודה. הסתדרות העובדים ביקשה להמשיך ולהכיר בעובדים, גם לאחר העברת המפעל לחברה החדשה, כעובדי התעשייה האווירית אך ב־1996 בית הדין הארצי לעבודה קבע, שעם מכירת המפעל, החברה זכאית להעביר גם את עובדי המפעל, ולהפוך אותם לעובדי הבעלים החדשים בניגוד לרצונם ומבלי שיוכלו למנוע זאת אלא בהתפטרות. ההסתדרות עתרה לבג"ץ, בבקשה לבטל את פסק הדין[11]. ב־2004 קבע בג"ץ כי העובדים יכולים לסרב לעבור למעמד של עובדים בחברת הבת החדשה[12].
בשנת 2003 החל המפעל לייצר ערכות מיגון לדחפורי די–9 של צה"ל מדגם CAT D9R, אחרי שהועדף על פני התעשייה הצבאית שייצרה את ערכות המיגון לדגמי D9L ו־D9N. בעקבות ההצלחה של המיגון במהלך האינתיפאדה השנייה מכרה רמת"א ערכות מיגון לדחפורים גם לצבא ארצות הברית וחיל הנחתים של ארצות הברית.
באוקטובר 2018 פרסמה התעשייה האווירית שזכתה במכרז להסבת דחפורי D9 לתצורת "פנדה" – דחפור אוטונומי בלתי מאויש.[13]
בנובמבר 2018 הודיעה התעשייה האווירית שכחלק מתוכנית התייעלות נשקלת האפשרות להפסיק את פעילות ייצור ספינות קרב במפעל, או למכור אותה[14][15]. במהלך 2019, החלה התעשייה האווירית להסב את מפעל רמת"א למפעל שייצר מערכות לחימה מתקדמות ללוחמת יבשה, ביניהם רכבים רובוטיים, מערכות מכ"ם יבשתיות לשיבוש רחפנים ולהגנת גבולות. המפעל החדש עבר להיות חלק מחטיבת אלתא מערכות, שבסיסה באשדוד[16]. עד להשלמת הקמת המפעל החדש באתר, הפעילות במפעל הקיים תחוסל כמעט לחלוטין[17].
באפריל 2021 החל מפעל רמת"א באספקת רכב שטח מדגם ZMAG לצה"ל.[18]
תחומי פעילות
בין השאר, המפעל עוסק בפיתוח וייצור של:
- כלים יבשתיים: רק"ם גלגלי (שיריונית), מיגון פלטפורמות באמצעות שריון לכלי רכב, הסבת ציוד מכני הנדסי לשימוש צבאי כולל מיגון, אמצעי פריצה לשדות מוקשים, רובוטיקה קרקעית כולל ציוד מכני הנדסי בשלט רחוק, והשתתפות בייצור טנק המרכבה.
- ייצור והרכבה של כלי שיט: ספינות סיור ותקיפה מהירות, כאשר מוצר הדגל הוא הסופר–דבורה סימן 3.
- ייצור מקביל של מכלולים תעופתיים מחומרים מרוכבים.
- כלי רכב בלתי מאוישים הכוללים ציוד מכני הנדסי ומשאיות עפר אוטונומיות, שאפשר לפקח ולשלוט עליהן מחדר בקרה מרכזי[19].
מפעל קרונות רכבת ישראל
בשנת 1993 החל מפעל רמת"א לפעול בתחום התחבורה המסילתית, זאת בעקבות הסכם רכש גומלין לייצור והרכבת מכלולים רכבתיים לקרונועים מדגם IC3 עם חברת סקנדיה (ABB Scandia) הדנית (החברה נקנתה מאוחר יותר על ידי חברת אדטרנץ–Adtranz, שבעצמה נקנתה על ידי חברת בומברדיה). במסגרת הסכם הרכש של רכבת ישראל והרשות לשיתוף פעולה תעשייתי עם היצרנית הוסכם על ביצע הרכבה סופית של מכלולים ל־87 קרונות מדגם זה[20]. לצורך הפרויקט הוקם מפעל חדש בו האנגר ייעודי להרכבת קרונות, המשתרע על פני 12,000 מ"ר ומכיל שש תחנות עבודה על פני שלוש מסילות רכבת המתחברות למסילה הראשית של רכבת ישראל מדרום לתחנת הרכבת באר שבע צפון. אחר כך, בין השנים 1999 ל־2004, בוצעו במפעל עבודות גמר ב־93 קרונות דו־קומתיים מסוג בומברדיה דאבל דק קוץ' שסופקו לרכבת ישראל[21].
ב־2004 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדיה לרמתא לייצור משותף של 86 קרונות דו־קומתיים עבור רכבת ישראל, עם אופצייה להגדלת ההזמנה לכ־500 קרונות. לצורך הפרויקט הורחב המפעל בהשקעה של כ־10 מיליון דולר, רמת"א הכשיר, במפעלי בומברדיה באירופה, כוח אדם לעבודה בפרויקט ולעובדי רמת"א הצטרפו למשך כשנה שלמה כ־15 טכנאים ומהנדסים של חברת בומברדיה מחו"ל[22]. ביצועה של ההזמנה החל באוגוסט 2005 ומערך הקרונות הראשון מתוצרת המפעל נמסר לרכבת ישראל בדצמבר 2005[23]. לאחר השלמת ההזמנה נסגר המפעל.
ב־2013 עבר המפעל לידי התאגיד הצרפתי אלסטום, המשתמש במתחם לצורך תחזוקת הקרונועים מדגם IC3, לאחר שזכה במכרז התחזוקה של רכבת ישראל למשך 15 שנה[24].
ספינת דבור תוצרת רמת"א
"סופר דבורה סימן 3" של חיל הים הישראלי
מגוב תוצרת רמת"א
קרונות בומברדיה דאבל דק קוץ' שהורכבו ברמת"א
הערות שוליים
- ^ התעשיה האווירית מייצרת "ספינות דבור" לחיל־הים, דבר, 5 בפברואר 1975
- ^ הטיל "גבריאל" לספינות מסוג "דבור" בדרא"פ, דבר, 8 במרץ 1976
- ^ "דבורה" ־ ספינת סיור חדשה בחיל הים ש"עקיצתה" מכאיבה, מעריב, 2 במאי 1977
- ^ דוד מושיוב, התעשיה האווירית מייצרת רכב סיור קרבי לצה"ל, דבר, 28 במאי 1975
- ^ דן ארקין, "ראם" במקום "רבי", מעריב, 15 באוגוסט 1979
- ^ אמיר רוזנבלום, חלקים מה"לביא" ייוצרו במפעל חדש בבאר־שבע, דבר, 12 באפריל 1983
- ^ דן ארקין, ישראל מייצרת חלקים מחומרים מרוכבים עובר מטוסי הקרב פ.15 ופ.16, מעריב, 6 במאי 1983
- ^ דרור מרום, מפעל רמת"א של תע"א זכה במכרז של סיקורסקי לפיתוח מייצב גובה למסוקי בלק-הוק, באתר גלובס, 23 ביוני 2001
- ^ "שפירית" סילונית למשטרת ישראל, מעריב, 29 במאי 1986
- ^ דן ארקין, המחרשה הישראלית לפינוי מוקשים ־ גם במארינס, מעריב, 9 בינואר 1989
- ^ שמואל דקלו , ההסתדרות לבג"ץ: אין לאפשר העברת עובדים לבעלים חדשים ללא חתימת הסכם, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
- ^ אמיר הלמר, ניצחון להסתדרות בבג"ץ: מעביד המבקש להעביר עובדיו למעביד אחר - חייב בהסכמתם, באתר TheMarker, 2 ביוני 2004
חיים ביאור, בעלי החברה מתחלפים - הסכמי השכר נמשכים כסדרם, באתר הארץ, 25 בפברואר 2005 - ^ התעשייה האווירית זכתה בחוזה הצטיידות בתחום הרובוטיקה: תסב דחפורי קאטרפילר לאוטונומיים, אתר התעשייה האווירית לישראל, 9 באוקטובר 2018.
- ^ יובל אזולאי, תע"א מתייעלת: מפעל לייצור ספינות קרב בסכנת סגירה , באתר גלובס, 28 בנובמבר 2018
- ^ טל שניידר, יובל אזולאי, התעשייה האווירית יוצאת מהים: שמה על המדף את מפעל הספינות רמתא בבאר-שבע, באתר גלובס, 29 בפברואר 2019
- ^ דור גפני, הקמת המפעל של אלתא בבאר שבע: האם לעובדים באשדוד יש ממה לחשוש?, באתר "כאן דרום", 15 במאי 2020
- ^ בלעדי: הפעילות במפעל "רמתא" תחוסל כמעט לחלוטין - עיתון שבע - Sheva, באתר עיתון שבע - Sheva, 2 בינואר 2020
- ^ אודי עציון, התעשייה האווירית תבנה את רכב הקומנדו החדש של צה"ל, באתר כלכליסט, 18 באפריל 2021
- ^ דחפורים אוטונומיים ומשאיות ממוחשבות: התחומים החדשים של תע"א, באתר גלובס, 29 באפריל 2018
- ^ דרור מרום, רמתא תספק 5 מערכי קרונועים עבור רכבת ישראל, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
- ^ שרון קדמי, נשיא בומברדייה טרנספורטיישן בביקור ראשון: "ישראל היא שותפה אסטרטגית ואנו מחויבים לה", באתר TheMarker, 26 במאי 2005
- ^ שרון קדמי, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בומברדיה לתעשייה האווירית לייצור משותף של קרונות עבור רכבת ישראל, באתר TheMarker, 24 במאי 2005
- ^ שרון קדמי, רכבת דו-קומתית ראשונה מתוצרת כחול לבן נמסרה לרכבת ישראל, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2005
- ^ דניאל שמיל, חצי שנה לאחר ההפרטה החלקית: 45% מקרונות הרכבת שבהסכם מושבתים, באתר TheMarker, 2 ביולי 2014
