רפאל סופרמן
רפאל סופרמן (Raphael Soferman, ח' באלול ה'תרל"ט, אוגוסט 1879 - י"ג באייר ה'תשט"ז, אפריל 1956) היה מחנך, פעיל ציוני וסופר.
שימש כמחנך בשפה העברית בפולין, אוקראינה, אוסטריה וישראל, פרסם מאמרים ציוניים, ייסד את הסתדרות המורים העבריים בפולין, היה חבר מועצת עיריית תל אביב בשנים 1922-1928, היה עורך השבועון "הציוני הכללי" ופרסם מספר ספרי לימוד.
תולדותיו
באירופה
רפאל סופרמן נולד בעיירה קונילוי שבמחוז קייב (אוקראינה) בח' באלול ה'תרל"ט (1879), לאביו, יצחק אייזיק ולאמו חסיה בת דב בר רוזנברג.
סופרמן גדל בבית הורי אמו בכפר וורונויה, במחוז אומן, מאחר שהתייתם מאימו בגיל 4. קיבל חנוך מסורתי ותורני בחדר, אצל מלמדים פרטיים ובישיבה. למד גם לימודי חול.
בראשית תרנ"ו עבר ללבוב על מנת להמשיך בלימודיו. שם ייסד אגודה בשם "דוברי עברית". בתרנ"ז נבחר להיות מזכיר הכבוד העברי בוועד המרכזי של ציוני גליציה ובוקובינה, שבראשו עמדו אדולף שטנד, ד"ר אברהם קורקיס ושלמה שילר. ערך הרצאות בסביבה, בשליחות הוועד, בנושאי הציונות והשפה העברית, לקראת כינוס הקונגרס הציוני הראשון.
בימי שהותו בלבוב שימש ככתב של השבועון "די ולט" ("העולם") וגם של "המגיד" הקרקובי. כמו כן, שימש כעורך המדור הספרותי בעיתון ציוני ביידיש.[1]
בראשית תר"ס החל לעבוד כמזכיר חברת "אהבת ציון" בטרנוב (מייסדתה של המושבה "מחניים"). בתחילת תרס"א עבר לווינה, והחל ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה. בתרס"ה חזר לגליציה והתחיל לעסוק בהוראה עברית.
על פי בקשת ועד הקהילה ברוהאטין, ייסד ב-1906 סופרמן בעיר בית ספר עברי וניהל אותו במשך כחמש שנים. שם עסק מלבד עבודתו בבית הספר גם בעבודה ציונית מקיפה בערי גליציה ובוקובינה.[2]
בראשית תרס"ו יזם את הקמת הסתדרות המורים העברים.[3][4]
בשנת תרס"ז נשא לאשה את מטילדה בת יצחק לאנדא.[5] הבית שלהם היה אחד משני הבתים באוסטריה, ששפת הדבור בהם הייתה עברית. בשנה זו נבחר לנשיא הסתדרות המורים העברים,[6] ובתפקיד זה עמד עד עלותו לארץ ישראל. עד שנת תרס"ט הצליח לייסד, מתוקף תפקידו, 42 בתי ספר חדשים.
בשנים תרס"ט-תר"ע חיבר ביחד עם חברו להוראה צבי שרפשטיין, ספר למוד בעברית לשתי שנות הלמוד הראשונות בשם "שפתנו".[7][8]
בתרע"א התיישב בברודי, הוציא שבועון ציוני ביידיש "העברי", ושימש בו כעורכו, עד עלייתו ארצה.
בארץ ישראל
בי"ח באדר תרע"ב (1912) עלה עם משפחתו לארץ ישראל, והתיישב בצפת. שם פתח שני בתי ספר, לנערים ולנערות, ששפת הלמודים בהם הייתה עברית. בבית הספר עבד כמנהל במשך שנתיים.
בתחילת תרע"ד, בפרוץ מלחמת השפות, התמנה על ידי ועד החנוך העברי בראשותו של דוד ילין למשרת מורה ראשי בסמינר לגננות בירושלים. בתרע"ח עבר לתל אביב וקבל משרת מורה להיסטוריה כללית וישראלית, תנ"ך ותלמוד, בכיתות העליונות של הגימנסיה העברית "הרצליה", שם לימד עד גיל 70. היה פעיל במשך כמה שנים בהנהלת ספריית "שער ציון".[9] היה חבר בארגון בני ברית.[10]
מיום היווסד הסתדרות הציונים הכלליים בארץ ישראל, נבחר לחבר במוסדותיה המרכזיים והיה פעיל בהם. במסגרת זו, נבחר להיות חבר מועצת עיריית תל אביב בשנים 1922-1928 ושנה אחת שימש גם כחבר הוועד הפועל שלה. במועצה השלישית היה גם ראש מחלקת החנוך של עיריית תל אביב.
בשנת 1922 הוציא לאור את הספר "הנביא עמוס", בהוצאת "תלפיות" (ירושלים).[11]
בשנים תרצ"ד-תרצ"ה היה עורך השבועון "הציוני הכללי" שיצא לאור עם הופעת העיתון היומי "הבקר".
בתרצ"א פרסם את ספרו "מקורות לתולדות התנועה המשיחית בישראל" עם מבואות והערות היסטוריות (בהוצאת אמנות).[12] בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 ערך את ספרי ההיסטוריה הכללית: "תולדות העמים בזמן החדש" מאת יעקב טורי ודן ה. שמידט, בהוצאת יבנה.[13]
לרפאל ולמטילדה סופרמן היו שלושה ילדים: שרונה סופרמן-בינימיני (ד"ר לפילוסופיה, מורה לתנ"ך ולדברי הימים בגימנסיה העברית "הרצליה"), נדב סופרמן (רופא נשים, מנהל מחלקה בבית החולים לנשים וליולדות הקריה בתל אביב ומנהל בית החולים) ואמנון סופרמן (מהנדס-בנאי).
סופרמן נפטר מסרטן בי"ג באייר ה'תשט"ז, 1956, בגיל 77.[14] נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[15]
מספריו
- שפתנו: ספר לימוד השפה העברית על פי השיטה הטבעית, רפאל סופרמן, וצבי שרפשטיין הוצאת השרון, פשמישל 1909, 128 עמודים[1][2]
- הנסיעה אל הירח, מאת קרל מיר למגו ; תרגם ועבד במלואים ושנויים על ידי רפאל סופרמן, הוצאת אמנות, תל אביב, תר"ץ[3]
- הנביא עמוס, רפאל סופרמן, הוצאת השתלמות, ירושלים, 1915. 16 עמודים
- מקורות לתולדות התנועה המשיחית בישראל מאחרי גרוש ספרד ופורטוגל ועד ימינו, אמנות, תל אביב, 1930, 32 עמודים
- תולדות העמים בזמן החדש: ספר עזר ללמוד ההיסטוריה הכללית, מאת יעקב טורי ודן ה. שמידט ; ערוך בידי רפאל סופרמן, הוצאת יבנה, תל אביב, תשי"ב-תשי"ז, 3 כרכים: 232; 338; 210 עמודים[4]
מקורות
- דוד תדהר (עורך), "רפאל סופרמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1043
- יוחנן פוגרבינסקי, ר' רפאל סופרמן ז"ל, חרות, 1/6/1956
קישורים חיצוניים
- על רפאל סופרמן - המורה לעברית הראשון ברוהאטין, The Community of Rohatyn and Environs , עמודים 185-186 (תרגום), באתר jewishgen[16]
- זאב כרמי, מחנך ודרכו, מזיכרונותיו על רפאל סופרמן
הערות שוליים
- ^ ר. סופרמן, השקפה ציונית - אספת ציוני גליציה בלבוב המגיד, 31/7/1899
- ^ העיר רוהאטין, באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ^ קול קורא להקמת "אגודת מורים עבריים" בגליציא המצפה, 15/12/1905
- ^ מאיר העניש, אספת המורים העבריים בסטניסלאו, המצפה, 12.1.1906
- ^ ברכות לחתונת הסופר הנכבד רפאל סופרמן עם מרת מטיל לנדא, המצפה, 10/8/1906
- ^ הודעות הוועד של אגודת המורים העבריים באוסטריה, המצפה, 11/1/1907
- ^ נפתלי זיגל, משדה הספרות והמדעים - שפתנו, המצפה, 22/10/1909
- ^ נפתלי זיגל, עיון בספרים חדשים, המצפה, 15/7/1910
- ^ האספה השנתית של חברת "בית אחד-העם", דואר היום, 29/1/1936
- ^ ש. בס, השלם, לזכרו של זכריה שפירה ז"ל, דואר היום, 22/11/1934
- ^ ידיעות ספרותיות, דאר היום, 21/7/1922
- ^ ספרים שנתקבלו במערכת, דואר היום, 26/7/1933
- ^ יוחנן פורבינסקי, ספר חדש להיסטוריה כללית, חרות, 5/3/1954
- ^ רפאל סופרמן נפטר, דבר, 24/4/1956
- ^ רפאל סופרמן למנוחות, דבר, 25/4/1956
- ^ ספר רוהטין, בשולי הדברים, דבר, 26/3/1963
- ילידי 1879
- אנשי חינוך יהודים אוקראינים
- אנשי חינוך יהודים פולנים
- אנשי חינוך ביישוב
- ציונים ילידי המאה ה-19
- פעילים ציונים באוקראינה
- פעילים ציונים בפולין
- חברי בני ברית
- סגל די ולט
- עורכי עיתונים יהודים אוקראינים
- צפת: אישים
- חברי מועצת העיר תל אביב-יפו
- חברי הציונים הכלליים
- אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- נפטרים ב-1956