רקם (עיר)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
רקם היא עיר קדומה שמוזכרת במקורות יהודיים שונים, ונמצאה בקצה ארץ ישראל.
מקורות
בתרגום אונקלוס רקם הוא תרגום שמה של קדש בכל הופעותיה (גם קדש מדבר צין וגם קדש ברנע).
במשנה, רקם מופיעה בתור גבולה המזרחי של ארץ ישראל:
רבי יהודה אומר: מרקם למזרח ורקם כמזרח, מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום, מעכו לצפון ועכו כצפון. רבי מאיר אומר: עכו כארץ ישראל לגיטין.
— מסכת גיטין, פרק א משנה ב
לפי יוסף בן מתתיהו, רקם היא פטרה, והעיר נקראה על שמו של האיש רקם התנ"כי, שהיה אחד מחמשת מלכי מדין.
ורקם (מלך מדין), אשר שמו היה כשם העיר, המרכז והבירה של כל ערב, אשר עדיין נקראת על ידי האומה הערבית בשם א-רקם על שם המלך שבנה אותה. אבל היוונים כינוה פטרה.
— קדמוניות ספר 4 פרק 7
אולם, יש חוקרים מודרניים שמזהים את העיר רקם עם אתר יותר צפוני, ליד העיר עמאן של היום.[1]
הערות שוליים
- ^ Biblical researches in Palestine, Edward Robinson, vol.2, p.653, 1841. ראה גם כאן.
