שאגת אריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שו"ת שאגת אריה
שער הספר במהדורה הראשונה שהודפסה בפפד"מ
שער הספר במהדורה הראשונה שהודפסה בפפד"מ
מידע כללי
מאת רבי אריה לייב גינצבורג
הוצאה
תאריך הוצאה תקט"ז
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט שאגת אריה
היברובוקס 14616
הספרייה הלאומית 997007749086905171

שו"ת שאגת אריה הוא ספר חקירות הלכתיות שסודרו כשאלות ותשובות, שנכתב על ידי רבי אריה לייב גינצבורג, ומקובל לכנותו על שם ספרו זה.

הספר עוסק בעיקר בנושאים הקשורים לחלק אורח חיים בשולחן ערוך, ומבוסס על ניתוח הסוגיות בתלמוד עם התייחסות משנית לדברי הראשונים.

מהדורות הספר

הספר הודפס לראשונה[1] בשנת ה'תקט"ז בפרנקפורט דאודר[2] וכלל 108 תשובות כחלק ראשון מסדרת שו"ת. בסופו של דבר לא הודפסו חלקים נוספים[3]. הדפסה זו כללה ראשי תיבות רבים, דבר שהקשה על לימוד הספר. יש הסוברים[דרושה הבהרה] שהדבר נעשה מטעמי חיסכון, בגלל עוניו של המחבר[4].

מהדורה שנייה יצאה לאור בברין בשנת ה'תקנ"ז, בה הושלמו כל ההשמטות שהודפסו בסוף הספר. בשנת ה'תקצ"ג הודפס הספר בסלאוויטא במהדורה רביעית שכללה קונטרס אחרון, שחובר על ידי רבי משה אריה לייב בן רבי יהושע מוילנא, וכולל את דברי גדולי הדור שעסקו בדברי השאגת אריה בתוספת הסברים משלו.

מהדורה נוספת נדפסה בוורשא ה'תרכ"ט על בסיס מהדורת סלאוויטא ה'תקצ"ג ובסוף הספר נוספו שתי תשובות מהמחבר שנמצאו בספרים שונים.

חלק נוסף בשם 'שאגת אריה החדשות' יצא לאור בוילנה בשנת ה'תרל"ד. החלק היה בחזקת בנו רבי אשר, ויצא לאור על ידי רבי שמואל חיים איישטיין. החלק כולל 33 תשובות, בהן 2 תשובות בשם 'קונטרס חובת קרקע', 15 תשובות בשם 'קונטרס דיני חדש', ובסופו שתי תשובות לשואלים, עם הגהות מבנו של השאגת אריה רבי אשר. חלק מתשובות אלו אינן מסודרות, וניתן לשער שרבי אריה לייב עדיין לא כילה מלאכתו בסידורן והכנתן לדפוס[5]. רבי שמואל חיים איישטיין מונה בהקדמתו את הקשיים שעמדו לפניו בעריכת הספר, בהם העדר מראי מקומות מדויקים של המחבר למובאות מן הבבלי והירושלמי וספרי הראשונים.

הספר הראשון שהודפס על ידי ועד ההצלה בגרמניה לאחר השואה הוא ספר שאגת אריה, בהקדמה שלפני השער נכתב: "חסרון הספר לעם הספר בגרמניה, עורר לנו לגשת להדפיס ספרים הנחוצים לבני הישיבות... הספר הראשון אשר עלה בידינו... זה הוא הספר יקר הערך שאגת אריה..."[6].

מהדורות מוערות

  • דוד מצגר, מהדורה חדשה, מוגה עפ"י דפוס ראשון עם מבוא, מקורות, ציונים והערות, ירושלים תשנ"ז.
  • דוד מצגר, מהדורה חדשה עם השאלות ותשובות החדשות, מוגה עפ"י דפוס ראשון עם מבוא, מקורות, ציונים והערות. שולבו גם הגהותיו והערותיו של רבי ירוחם פישל פרלא. בסופו נוסף קונטרס "דליות דוד" הדן בנושאים שדן בהם המחבר. בהוצאת מכון משנת רבי אהרן, ירושלים תשפ"ב.
  • גרשון אייכארן, מהדורה חדשה עם הערות וביאורים וליקוט מדברי האחרונים הדנים בדברי המחבר, ג' כרכים, ירושלים תשע"ו.

מבנה וסגנון הספר

הספר עוסק בעיקר בשאלות הנוגעות להלכות בחלק אורח חיים.

מבנה הספר הוא של שאלות ותשובות, ובכך הוא דומה לספר התרומת הדשן, שמבוסס על שאלות שהועלו על ידי המחבר. הספר מסודר לפי נושאים וכל נושא מחולק לכמה סימנים, בחלק מהמקרים לאחר סימן בו הוא מפלפל בנושא, עוסק הסימן הבא במסקנות ההלכתיות. על אף שהספר נחשב לעמוק, תוכנו ברור הודות לצורת הסבר מפורטת בה נקט המחבר, ולעיתים אף כפל את דבריו לצורך הסברה נוספת. מאידך נמנע מלהכניס לתוך ספריו את הפלפולים שאמר בישיבה, עליהם כתב "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"[7].

הספר מתייחד בכך שכמעט אינו דן בדברי האחרונים וגם מדברי הראשונים אינו מרבה להביא, אלא מתמקד בדיון בסוגיות התלמוד עצמו. כמו כן, המחבר לא נרתע לחלוק על הראשונים ועל פסקי השולחן ערוך בהסתמך על ראיות מהתלמוד[8] ולעיתים אף תוקף בחריפות את דבריהם. בחלק ממקרים אלה ניתן לשער כי הדבר נבע מכך שלא היו בידו חלק מספרי הראשונים, שעל פיהם ניתן ליישב לעיתים את קושיותיו[9].

גם סדר הדינים בספר לא סודר כפי הסדר בשולחן ערוך כפי רוב הספרים מסוג זה, והוא יותר דומה לסדר הדינים שבספר היד החזקה של הרמב"ם[10].

חשיבות הספר

הספר עורר הד נרחב מיד כשיצא לאור עוד בימי המחבר, והודות לספר זה התקבל לאב"ד בעיר מץ[11]. חכמי דורו כמו רבי יוסף תאומים[12], החיד"א[13] ציטטו בספריהם מפסקיו. גם בדורות אחריו הרבו מחברי הספרים להביא בחבוריהם את דברי השאגת אריה ולפלפל בדבריו, ורוב פסקיו הובאו על ידי השערי תשובה על גליון השולחן ערוך.

הספר היווה חידוש בתקופתו, שעל אף עיסוקו בעניני אורח חיים, מגמתו אינה ביאור דברי השולחן ערוך, אלא ליבון הסוגיות, באופן של ניתוח למדני עצמאי. בכך הציב את אחד היסודות להתפתחות שיטת הלימוד הישיבתית[14].

התייחסות גדולי התורה לספר

האחרונים הרבו לפלפל בדבריו[15] ואף עודדו את תלמידיהם ללמוד בו.

  • החיד"א כותב בשם הגדולים בערכו "שאגת אריה חלק א" - מהגאון מופת דורנו מורנו הרב ר' ליב ראש ישיבה - שו"ת, ובהם הראה עושר כבוד חכמתו ובקיאותו להפליא.
  • בשו"ת צמח צדק (החדש) [16]כשמיישב את קושיית השאגת אריה הוא מקדים לכך: ”ועם היות כי מי אני להשיב על הגאון שאגת אריה דמרתתי כל גופאי מפלפולי דיליה וכל הש"ס לפניו כשולחן ערוך”.
  • בעלי מפרשי הים[17] כותבים עליו: ”מי יבא אחר המלך לפתח ולשדד בעמקים אחרים אשר לפניו נגלו כל תעלומות אפיקי הש"ס ותוצאותיו”.
  • רבי מנחם מנדל שניאורסון דרש מבחורי ישיבתו להיות בקיאים בדברי ספר השאגת אריה[18].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ באוצר הספרים מציין להוצאה בתצ"ט דפוס נייאוויט, אך מציין כי הוצאה זו חשודה בעיניו (
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    שימוש בפרמטרים מיושנים [ עמוד ]
    מבוא, שאגת אריה, תשל"א)
  2. ^ שאגת אריה דפוס ראשון, שאגת אריה, באתר היברובוקס
  3. ^ מתוך דברי הקדמתו לספר: "ולא עלתה בידי להדפיס רק מעט מזער חלק קטן מחיבורי, וגם זה החלק עדיין לא נגמר בשלימות". החיד"א בשם הגדולים בערכו.
  4. ^ בהקדמתו: 'וגם זה החלק עדיין לא נגמר בשלימות, כאשר יראה הרואה מפני הוצאות הדפוס כי כבד עלי'
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    שימוש בפרמטרים מיושנים [ עמוד ]
    שאגת אריה <מהדורת מכון חתם סופר>, באתר אוצר החכמה
  6. ^ הספר באתר קדם
  7. ^ בהקדמה
  8. ^ לדוגמא: בסימן ד' בעניין קריאת שמע של ערבית.
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    שימוש בפרמטרים מיושנים [ עמוד ]
    מבוא, שאגת אריה, הוצאת מכון שער המשפט, ירושלים תשס"ב, עמוד 16, באתר אוצר החכמה
  10. ^ הסדר: דיני קריאת שמע, דיני הזכרת יציאת מצרים, דיני תפלה, דיני ברכות, דיני ציצית, דיני ספר תורה, דיני תפילין, דיני מילה, דיני שבת, דיני קידוש, דיני יו"ט, דיני יום הכפורים, דיני חמץ, דיני מצה ומרור ודיני ראש השנה.
  11. ^ מתוך הסכמת רבי ישכר בער מוילנא (בל ה'מעשה רב') למהדורת הספר בתקצ"ז
  12. ^ לדוגמא: בחלק יורה דעה סימן נ"ח, במשבצות זהב סימן קטן א'.
  13. ^ לדוגמא: שו"ת חיים שאל חלק א', סוף סימן ד'
  14. ^ טובה צפורנן של ראשונים, מבוא לספר
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    שימוש בפרמטרים מיושנים [ עמוד ]
    שאגת אריה - (החדש והמלא), ירושלים תשס"ב, עמוד 18, באתר אוצר החכמה
  15. ^ לדוגמא: בספר מנחת חינוך[דרוש מקור מלא]
  16. ^ בשער המילואים סימן ב'
  17. ^ רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא
  18. ^ שיחת השבוע חב"ד