שאול פתיה
 | |
| תחומי עיסוק | קבלה, פענוח חלומות |
|---|---|
חכם שאול פתיה או שאול פתייה, (כ"א סיון תרס"ז, 3 ביוני 1907 – כ"ג אדר תשמ"ב, 18 במרץ 1982) היה רב, מקובל ומפענח חלומות.
ביוגרפיה
חכם שאול פתיה נולד בבגדאד, עיראק, לאביו הרב יהודה פתיה, אשר היה מקובל ידוע ולאמו רחל. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל[1] והוא כבן 18, הוא עלה יחידי, ורק בשנת 1933 עלה אביו והתאחד עמו[2], חכם שאול התגורר בירושלים עד לפטירתו.
עיסוקו כמקובל
חכם שאול למד תורה אצל אביו הרב יהודה פתיה, יחד עם הרב סלמאן מוצפי. אביו הרב יהודה פתיה, נודע בין היתר כמקובל העורך תיקונים, מקבל פדיונות נפש, מוציא דיבוקים, כותב קמיעות ופותר חלומות. חכם שאול למד ידיעות אלו מאביו, והמשיך בפעילויותיו המעשיות של אביו עד לפטירתו[2].
חכם שאול היה בעל חנות ספרים קטנה מול שוק מחנה יהודה. במשרדו בחנות ובבית הכנסת מנחת יהודה, קיבל קהל לשם ייעוץ, פיענוח חלומות וכתיבת קמעות[3]. חכם שאול אף ביצע כאביו מספר הוצאות דיבוקים[4]. חכם פתיה היה מרפא עממי, ואבחן על פי הדופק של האדם מהות חוליו וממה נבעה וכיצד הדרך לרפאותו. לאחר שמיעת הדופק היה מאבחן את גורם החולי באחת משלוש המילים הבאות: בהלה, צער או מחלה. שיטה זו הייתה מבוססת על קבלה מעשית וספרות תיקוני הזוהר[5].
בשנת 1942 הקים את הישיבה ובית הכנסת 'מנחת יהודה לעדת הבבלים' בירושלים, על שם אביו חכם יהודה פתיה, ובשנת 1945 עבר למשכנו ברחוב נבון 10[6]. הסיבה להקמת המוסדות נבעה מחסרון במוסדות שיכלו לקלוט את העולים בני ארצות המזרח ובפרט בגדאד[7].
פעילות חברתית וציונית
היה פעיל חברתי ועסק בצרכי ציבור החל משנת 1929[8]. בשנת 1935 נבחר למזכיר 'התאחדות צעירי ארם-נהריים'[9], שמטרתה הייתה לשחרר אסירים מהכלא הבריטי על כניסה בלתי חוקית לארץ, והשגת סרטיפיקטים עבור עולי עיראק[10]. מראשית שנות מלחמת העולם השנייה הקים מחסנים ששומשו לשם סיפוק צורכי מזון ותרופות לנצרכים. בנוסף סייע בהשגת סרטיפיקטים לפליטי השואה, כמו כן סייע לפליטים שהגיעו לישראל במציאת מקום מגורים[11]. בשנים אלו גם היה חבר בקופת הצדקה 'חסדי דוד' מטעם 'ועד עדת הבבלים'[12], לאחר מכן עמד בראש קרן גמ"ח לעדת הבבלים[13]. בשנות ה-60 היה יו"ר התאחדות עולי עיראק בירושלים[14][15], וכמו כן התמודד לראשות עיריית ירושלים מטעם רשימת 'תנועת אחוה - לעדות המזרח'[16][17].
היה חבר באצ"ל, והתנדב במשמר העם הירושלמי, במסגרת זו לקח חלק בשמירה על המחסומים והשבת הסדר על כנו כדי לאפשר את עבודות ההצלה בעת הפיגוע ברחוב בן-יהודה שהתרחש בשנת 1948[18].
הקמת מפעל חזון פתיה
בשנת 1975 הקים ביחד עם בתו שמחה עובדיה את מפעל "חזון פתיה" לשיקום תעסוקתי של חולי נפש, שהיה מחלוצי השיקום התעסוקתי בישראל[19]. בשנת 1979 המפעל התרחב ועבר לשכונת סנהדריה בירושלים[8]. בשנת 2011 הוקמה על שמו העמותה: לאלתר - הקרן לתמיכה בחולים נרקוטיים ע"ש שאול פתיה ז"ל[20].
פטירתו
נפטר בירושלים ונטמן על יד אביו בנקודה הגבוהה בחלקה הבבלית בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבתו חקקו בני המשפחה בין היתר את המשפט: "כואב חבלי משיח". לאחר פטירתו כתב עליו הרב מרדכי אליהו: "היקר באדם, האיש המופלא ומרומם מעם בעל חזון עצום, ר' שאול פתיה זצ"ל"[21].
פרשנות החלום
חכם שאול היה מפרש חלומות על פי השיטה שקיבל מאביו הרב יהודה פתיה. בין השנים 1974–1977 פרופ' יורם בילו ערך ראיונות עם חכם שאול אודות שיטתו בפירוש החלום. בילו טען כי לרציונל שהציג לפניו שאול ביסוד חלק מפירושי החלום בשיטתו, גוון "כמו-פסיכואנליטי". אך בילו קבע כי הזיקה שהציב שאול בין שיטת פירוש החלום שלו לבין שיטת הפירוש של אביו הרב יהודה נראית מוצקה, ועל כן אין זה סביר שהושפעה משיטתו הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד. בילו אף תיעד מספר פירושי חלום שמסר לו חכם שאול בראיונות שערך עמו, ניתחם והציע מקורות השראה מתוך הספרות הרבנית לפרשנות[22].
חכם שאול לימד את יסודות תורת הקבלה, ואת שיטתו בפענוח החלומות את נכדתו חביבה פדיה בילדותה לערך בגיל עשר[23]. פדיה ממשיכה לבצע שימוש בשיטתו של סבה, ושילבה אותה במסגרת שיטת תרגול מקורית רחבה שפיתחה בשם: 'העצמי והאינסופי'[24].
עקרונות גישתו לפענוח החלום
בילו ציין עקרונות בדרכי פענוח החלום שאפיינו את חכם שאול: 1. הבנת החלום מכוונת לעתיד, ולא לעבר. במידה והחלום מכוון לעבר, הוא נועד להצביע על תשוקות שכבר מומשו ולא כמו בפסיכואנליזה על תשוקות בלתי מודעות. 2. החלום הוא מסר מכוחות חיצוניים אך ישנם חלומות הבאים מהמחשבה ולאלו אין משמעות. 3. אמונה בתפיסת גלגול נשמות הוליכה אותו לראות בדמויות של נפטרים המופיעים בחלום כנשמות העתידות להיוולד. 4. פשרי החלום מוצגים כמסקנות נחרצות 5. המפענח אינו משתף את החולם בדרך בה הגיע לפתרון החלום. 6. המפענח משמש גם כמוכיח במידת הצורך 7. חלום אודות פגם בביצוע ריטואל דתי עשוי להצביע על פגם מיני[22].
פדיה ציינה בשם סבה מספר עקרונות שליוו אותו בפירוש החלום: 1. החלומות הם חלק מעבודת הבירור הקבלית. 2. יש סדר לחלום, וניתן לשים לב אם המספר החסיר פרטים. 3. הפרשנות אינה מבוססת על סימנים ואין משמעות קבועה לעניינים וחפצים המופיעים בחלום, אלא מדובר בסמלים ויש לשמוע את כל החלום כדי להבין את ההקשר[25].
הוראת הפיוט ושימורו
חכם שאול למד ידע ומסורות מוזיקליות מאביו חכם יהודה, ולימד לאחר מכן ידע זה לנכדו הרב יהודה עובדיה פתיה. לתפיסתו השתיקה בתוך הפיוט היא חלק מן הביצוע ומטרתה להטמיע את רעיון השיר בנפש[26]. שאול שימר מסורת יחידאיות של לחנים בבליים לפיוטים, ביניהם: לפיוט 'יונת רחוקים' של ר' יהודה הלוי, וזו נכללה בדיסק 'יונת רחוקים'[27], ולפיוט 'עדות השם' של ר' עבדאללה חנין[28]. מסורות שלימד מצויות בדיסק 'נג'ארה' משנת 2013 ביוזמתה של נכדתו חביבה פדיה והכוללים פיוטים ממסורות משפחת פתיה[29].
בספרות ושירה
דמותו של הרב שאול פתיה שימשה השראה לנכדתו חביבה פדיה, והיא שילבה בספרי הפרוזה שלה 'חותמות' ו'אי M' את דמותו יחד עם עירוב של יסודות ביוגרפיים אותנטיים ופיקציה. בסיפור 'חותמות' על שמו קרוי קובץ הסיפורים כולו, הסב הוא אחד מגיבורי הסיפור, פדיה מתארת לפרטי פרטים את חדרו של סבה בו קיבל קהל, ומשלבת פענוח חלום בשמו, הסיפור הוא בדיה אך דרכי הפענוח הן בהתאם לשיטתו[30]. בספרה 'אי M', היא מתארת על מציאת קלטת אחת המכילה ראיון שערך עם הסב האנתרופולוג פרופ' שמריהו רוזנר הלא הוא פרופ' יורם בילו בשם בדוי, ובו סבה מתאר יסודות בשיטתו בפרשנות החלום בהתאם למושגי הקבלה[31]. בספר השירה שכתבה 'מתיבה סתומה', השיר 'ההולכים אחר מטתך' הוא שיר הספד לסבה[32].
המשורר בלפור חקק פרסם מספר שירים המתארים את חוויתו בימי ילדותו, כאשר בעקבות מספר פעמים בהם התעורר בבעתה, אמו סברה כי רוח רעה פקדה אותו, ועל כן לקחה אותו אל המקובל שאול פתיה שכתב לו קמעות לבליעה, שלדבריו פעלו עליו והפסיק להתעורר בלילה[33].
בשירו 'את הקמיעים הנסתרים בלעתי':
כָּתַב הֶחָכָם קְמֵעִים, תְּפִלּוֹת כָּתַב חָכָם שָׁאוּל פְּתַיָּא סְגֻלּוֹת, הִשְׁפִּיעַ שֶׁפַע טוֹב נְהָרוֹת מִלֵּא כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַמַּזָּרוֹת ע"ב שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאָהוּב כָּתַב צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת טַל אוֹרוֹת[34].
ובשיר נוסף 'צפונות':
וְצָעַקְתִּי קוֹלוֹת בִּשְׁנָתִי בַּלֵּילוֹת. אִמִּי אָמְרָה אֵלֶּה הָרוּחוֹת הָרָעוֹת. וְלָקְחָה אוֹתִי לְאִישׁ כּוֹתֵב אוֹתִיּוֹת וְצוֹרֵר פְּתָקִים וְקוֹשֵׁר מִלִּים[35].
חקק נתן לכך משקל רב וטען כי הקמיעים שכתב עבורו חכם שאול ושבלע בילדותו היו עבורו אירוע מכונן והם אלו שהפכו אותו למשורר וזו הסיבה לשירתו המיסטית[36].
משפחתו
מצאצאיו הידועים:
- פרופ' חביבה פדיה - חוקרת ומשוררת
- חנה פתיה - חוקרת מוזיקה ופיוט
- הרב יהודה עובדיה פתיה – פייטן וחזן, מנהל בית הכנסת מנחת יהודה.
- הרב חיים עובדיה – מכהן כרב קהילת 'מגן דוד' בלוס אנג'לס.
- שאול דה מלאך - מזכ"ל תנועת עזרא[37].
ספרים בהוצאתו ועריכתו
שאול עסק בפרסום והוצאה לאור של כתבי אביו הרב יהודה פתיה[38]. ואף הוסיף להם הקדמות קצרות. כפי המתואר בעמודי השער של הספרים בהוצאתו, הספרים נדפסו ונכרכו במפעל חזון פתיה אותו הקים[39]. צאצאיו ממשיכים כיום בהוצאת הספרים במסגרת: 'מכון הרה"ג יהודה פתיה זצוקל"ל מיסודו של ח"ר שאול פתיה בן ח"ר יהודה פתיה'. רשימה חלקית של ספרי אביו שהוציא לאור:
- יין הרקח - על האדרות, בצירוף הקדמת בן המחבר, תשכ"ב.
- מתוק לנפש - פירוש על זוהר סבא דמשפטים, מהדורה שנייה בצירוף הגהות המחבר בכתב יד, תשכ"ד.
- עטרת רחל - פירוש על מסכת אבות, בצירוף הקדמת בן המחבר, תשל"ה.
- אפיקי מים - פירוש על עץ חיים בקצור, מהדורת פקסימיליה של כתב היד, תשל"ח.
- כתר צדיק - ליקוטי דרושים ח"א, בצירוף הקדמת בן המחבר, תשמ"ג.
- בית לחם יהודה - על עץ חיים, מהדורה שנייה בצירוף הגהות המחבר בכתב יד.
בשנת תשל"ט סייע בפיענוח ותרגום הספר חוקי הנשים של הרב יוסף חיים מבגדאד מערבית לעברית[40].
ספרו
- הרהורים, דפוס קריית נוער: ירושלים, תשל"ה[41]. יצא לאור בהוצאה מחודשת בשנת תש"ף, בהוצאת רליגיה מבית קדם, בכריכה נכתב: "חכם שאול פתיה... היה פעיל מחתרת ציוני, איש חסד ואינטלקטואל, תלמיד חכם ומפרש חלומות... החוברת הרהורים יצאה לראשונה לאחר מלחמת יום כיפור ובה מחשבות אישיות של המחבר והוא מעין יומן מיסטי"[42].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יורם בילו, בין וינה לבגדאד: על מסורת קבלית של פירושי חלומות "פסיכואנליטיים", בתוך: כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2013, עמ' 165–188.
- יהודה עובדיה פתיה, הקדמה לפירוש בית לחם יהודה, 2003, עמ' טז-יז.
- שמעון ואנונו, ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, חלק ד, ירושלים, 2006, עמ' 1999–2000.
- מאיר וונדר, עיניך רואות, המכון להנצחת יהודי גליציה: ירושלים, 2009, עמ' 281.
- ישי שאול דביר, איש מבית לחם יהודה, גמ"ח דביר: בני ברק, 2012, עמ' 67–68.
- ש. וייס, חלום ולא באספמיה: מקובל בן מקובל, יתד נאמן, מוסף שבת קודש, 2017, עמ' 16–17.
- חביבה פדיה, חותמות, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2014, עמ' 153–174.
- חביבה פדיה, אי M, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2019, עמ' 302–304.
- שאול דה מלאך, הרהורים שניים: לדמותו ומשנתו של חכם שאול פתיה, בתוך: הרהורים, רליגיה מבית קדם, 2020.
קישורים חיצוניים
תגובות שכתב בעיתונות בנושא העדתי והמזרחי
- שאול פתייה, יו"ר התאחדות עולי עיראק בירושלים, ההסתה הפרועה נגד העדות, במערכה, 11 באוקטובר 1963, המשך[43].
- שאול פתייה, יו"ר התאחדות עולי עיראק בירושלים, הזעזוע-על מה?, קוראים כותבים, מעריב, 1 ביולי 1965
עליו
- ברוך מאירי, אנשים בירושלים: בית ופרנסה למוכי גורל - במתפרה של שאול פתייה, מעריב, עמ' 18, 23 באוגוסט 1977
- ברוך מאירי, "חזו"ן פתיה: פה קיבלו אותי בזרועות פתוחות", מעריב, עמ' 11, מגזין אזורי מעריב: ירושלים, 14 בספטמבר 1979
- יובל אליצור, 'חזון' לנזקקי שיקום, מעריב, עמ' 22, 23 ביוני 1976
- אהרן גבע, ירושלים בין קודש וחול, סיפורי אלף תשע מאות עשרים וחמש, למרחב, עמ' 3, 8 בפברואר 1968
- הרב יהודה עובדיה פתיה, קול ברמה: מספר על הסבא שאול פתיה והסבא רבה יהודה פתיה, באתר הזמנה לפיוט.
- הרב יהודה פתיה – 'בעל תפילה מבית הכנסת 'מנחת יהודה', אתר הפיוט והתפילה.
- הרצל חקק, נפלאות החכם יהודה פתיה[44], News1 מחלקה ראשונה, 1 בנובמבר 2012
- מכתב שנשלח מאהרון ששון עבדיל עזיז אל חכם שאול פתיה בערבית יהודית .
- ספר תיקוני זוהר שתרם אביו ר' יהודה פתיה ל'מכללה' ובהקדשתו הוא מזכיר בברכת שמירה את בנו שאול.
- ספר תורה לזכר עולי הגרדום בעיראק, מודעה על כרוז בחתימת הרב שאול פתייה, למרחב, עמ' 5, 7 בפברואר 1971
- יחיאל לימור, ראשי רשימת 'אחווה' בבירה: יהיו לנו שני צירים בעיריה, מעריב, עמ' 18, 20 באוקטובר 1965
מדיה ווידאו
- הרצל ובלפור חקק מספרים על חכם שאול פתיה וקמעותיו בדקות 21:05-17:00,
הרצל פינת בלפור, סרטון באתר יוטיוב, במאי: אילן רהב, 2017. - נכדיו הרב חיים עובדיה וחנה פתיה במסגרת גליא – תחייה ספרדית, הרב שאול פתיה מופת של הדרך הספרדית, סרטון באתר יוטיוב, 2015.
הערות שוליים
- ^ אהרן גבע, ירושלים בין קודש וחול, סיפורי אלף תשע מאות עשרים וחמש, למרחב, עמ' 3, 8 בפברואר 1968
- ^ 2.0 2.1 יורם בילו, בין וינה לבגדאד: על מסורת קבלית של פירושי חלומות "פסיכואנליטיים", מתוך: כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, מאגנס: ירושלים, 2013, עמ' 174
- ^ הרצל ובלפור חקק, סיור אל מחוזות הילדות, אימגו מגזין מאמרים, 4.10.2008; הרצל ובלפור חקק מספרים על חכם שאול פתיה וקמעותיו בדקות 21:05-17:00, הרצל פינת בלפור, סרטון באתר יוטיוב, במאי: אילן רהב, 2017.
- ^ תמר רותם, כיצד חזרו טקסי הוצאת דיבוק לחיינו?, הארץ, 29.03.2010
- ^ חביבה פדיה, חותמות, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2014, עמ' 155; שאול דה מלאך, הרהורים שניים: לדמותו ומשנתו של חכם שאול פתיה, רליגיה מבית קדם: כוכב השחר, 2020, עמ' 114
- ^ דף העמותה של בית הכנסת; הרב יהודה פתיה – בעל תפילה מבית הכנסת 'מנחת יהודה'; רפי כפיר, בית כנסת מנחת יהודה
- ^ ישי שאול דביר, איש מבית לחם יהודה, גמ"ח דביר: בני ברק, 2012, עמ' 67
- ^ 8.0 8.1 8.2 ברוך מאירי, "חזו"ן פתיה: פה קיבלו אותי בזרועות פתוחות", מעריב, עמ' 11, מגזין אזורי מעריב: ירושלים, 14 בספטמבר 1979
- ^ התאחדות צעירי ארם-נהריים (אגודה עות'מאנית), באתר מפתח התקציב
- ^ אברהם בן יעקב, בית זבידה, מכון בני יששכר: ירושלים, 1994, עמ' 41–43
- ^ ישי שאול דביר, איש מבית לחם יהודה, גמ"ח דביר: בני ברק, 2012, עמ' 67; אברהם בן יעקב, בית זבידה, מכון בני יששכר: ירושלים, 1994, עמ' 44
- ^ ש. וייס, חלום ולא באספמיה: מקובל בן מקובל, יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשע"ז, עמ' 17; וראו אזכורו בפנקס דין וחשבון כספי ומעשי של הוועד הכללי לעדת הבבלים בירושלים לשנת תש"ב, ירושלים תש"ג, חלק ההכנסות עמ' 22; אברהם בן יעקב, יהודי בבל בארץ ישראל: מהעליות הראשונות עד היום, ראובן מס: ירושלים, 1980, עמ' 264, הערה 34 כותב כי ר' שאול היה מזכיר הוועד
- ^ הודעות לציבור: משרד הפנים הממונה על ירושלים, למרחב, עמ' 5, 2 ביולי 1967
- ^ שאול פתייה, יו"ר התאחדות עולי עיראק בירושלים, הזעזוע-על מה?, קוראים כותבים, מעריב, 1 ביולי 1965
- ^ שאול פתייה, יו"ר התאחדות עולי עיראק בירושלים, המפלגות והעדות, קוראים כותבים, מעריב, 11 בספטמבר 1963
- ^ יחיאל לימור, רפ"י מקווה לשלושה מנדטים בבחירות לעירית ירושלים, מעריב, עמ' 18, 23 בספטמבר 1965
- ^ יחיאל לימור, ראשי רשימת 'אחווה' בבירה: יהיו לנו שני צירים בעיריה, מעריב, עמ' 18, 20 באוקטובר 1965
- ^ כתבה על משמר העם, ותמונתו של שאול פתיה במרכזם של מתנדבי המשמר לאחר הפיגוע מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית איילת כהנא, "משמר העם" הירושלמי פעל בגבורה אך לא זכה לכבוד הראוי
- ^ מקס לכמן, נעמי הדס לידור, קריאה מנקודות מבט שונות בשיקום ובהחלמה בבריאות הנפש: פרקטיקה, מדיניות ומחקר, מכללת ספיר 2007; אברהם בן יעקב, בית זבידה, מכון בני יששכר: ירושלים, 1994, עמ'44; חביבה פדיה, שושלת נשית | חביבה פדיה על אמה, הארץ, 7.3.2012;[8]; יורם בילו, בין וינה לבגדאד: על מסורת קבלית של פירושי חלומות "פסיכואנליטיים", מתוך: כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, מאגנס: ירושלים, 2013, עמ' 174
- ^ דף עמותה לאלתר ע"ש שאול פתיה ז"ל
- ^ הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, מכתב המלצה על מפעל חזון פתיה, חנוכה תשד"מ, מסמכי ארכיון מפעל חזון; בהקדמת הרב אליהו לספרו של הרב יהודה פתיה בית לחם יהודה, תשס"ג, עמ' יב, כתב: "וכאן המקום להזכיר את בנו חביבו ותלמידו של הרב המחבר, איש רב פעלים לתורה ולתעודה, גדול בחסד, ברא כרעא דאבוה הוא הרב ח"ר שאול פתיה זצ"ל, שבחיים חיותו דאג להפיץ את ספרי מור אביו זצוק"ל".
- ^ 22.0 22.1 יורם בילו, בין וינה לבגדאד: על מסורת קבלית של פירושי חלומות "פסיכואנליטיים", מתוך: כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, מאגנס: ירושלים, 2013, עמ' 175-174
- ^ נטע הלפרין, בעיני רוחה, ישראל היום, 26.12.2014; ראיון טלפוני שערך שלום (מתן) שלום עם חביבה פדיה, 24.3.2022
- ^ דף המידע אודות שיטת התרגול 'העצמי והאינסופי' באתר מכון רשימו
- ^ חביבה פדיה, אי M, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2019, עמ' 304; על פי המתואר ידע גם לזהות האם מספרים לו חלום, או שמדובר בהמצאה, ראו ש. וייס, חלום ולא באספמיה: מקובל בן מקובל, יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשע"ז, עמ' 16
- ^ הרב יהודה עובדיה פתיה, קול ברמה, באתר הזמנה לפיוט
- ^ ביצוע הלחן על ידי נכדו הרב יהודה עובדיה פתיה
- ^ יהודה עובדיה פתיה, מאמר עדות על משה רבנו ועל סבי
- ^ נעם בן זאב, המסע של חביבה פדיה על כנפי הפיוט, הארץ, 17.9.20133; הרב יהודה פתיה – בעל תפילה מבית הכנסת 'מנחת יהודה'
- ^ חביבה פדיה, חותמות, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2014, עמ' 153–174.
- ^ חביבה פדיה, אי M, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2019, עמ' 304-303
- ^ חביבה פדיה, מתיבה סתומה, עם עובד: תל אביב, 1996, עמ' 14–20, השיוך על פי ראיון שקיים שלום (מתן) שלום עם פרופ' חביבה פדיה, 24.3.2022; פדיה הקדישה לזכרו של סבה חכם שאול פתיה את ספרה 'קבלה ופסיכואנליזה: מסע פנימי בעקבות המיסטיקה היהודית', ידיעות אחרונות: תל אביב, 2015, בנוסף היא הקדישה לנשמתו סבה בייחוד את הפרק השביעי מספרה זה, שם, עמ' 219-177
- ^ בלפור חקק, את הקמיעים הנסתרים בלעתי, רשות לתיקון עולם, 2016, עמ' 24; הנ"ל, צפונות, ואז בקץ היוחסין (עטיפה אחורית), 1987; בלפור חקק, הקמעות שבלעתי בילדותי הפכו לשירים; הרצל ובלפור חקק, סיור אל מחוזות הילדות, אימגו מגזין מאמרים, 4.10.2008; הרצל חקק, נפלאות החכם יהודה פתיה
- ^ בלפור חקק, את הקמיעים הנסתרים בלעתי, רשות לתיקון עולם, 2016, עמ' 24
- ^ בלפור חקק, צפונות, ואז בקץ היוחסין (עטיפה אחורית), 1987
- ^ עמנואל בן סבו, משחרית לנצח אל תיקון עולם, 31.3.2019; רות וולף, ומאז השמש אתי בכל עת: ראיון עם המשורר בלפור חקק, מעמקים 45, 12.11,2012; בלפור חקק, הקמעות שבלעתי בילדותי הפכו לשירים; הנ"ל, הקמעות שבלעתי מלווה בתמונות והמחשות, הרצל ובלפור חקק, החופש במקורות היהדות, בין מרחק לקרבה, 5.8.2019;הרצל ובלפור חקק מספרים על חכם שאול פתיה וקמעותיו בדקות 21:05-17:00, הרצל פינת בלפור, סרטון באתר יוטיוב, במאי: אילן רהב, 2017.
- ^ - פרטים על שאול דה מלאך באתר של תנועת עזרא
- ^ יורם בילו, בין וינה לבגדאד: על מסורת קבלית של פירושי חלומות "פסיכואנליטיים", מתוך: כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, מאגנס: ירושלים, 2013, עמ' 173; שמעון ואנונו, ארזי הלבנון: אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח ד, ירושלים, 2006, עמ' 1999–2000; מאיר וונדר, עיניך רואות, המכון להנצחת יהודי גליציה: ירושלים, 2009, עמ' 281
- ^ לדוגמה בשער הספר בית לחם יהודה, ח"א; כך מבואר גם במבוא לספר כתר צדיק, ח"ב, מכון הרה"ג יהודה פתיה: ירושלים, תשמ"ט, עמ' 9
- ^ הרב יוסף חיים מבגדאד, חוקי הנשים, אוצר המזרח - מכון בן איש חי, תשל"ט, עמ' 6 "יבואו על הברכה... ר' שאול בכמוהר"ר יהודה פתיה הי"ו אשר לא חסך כל מאמץ לעזור לנו לפענח את המילים הקשות העתיקות בשפה הערבית המובאות בספר, אשר מזמן חדלו ההמונים להשתמש בהם"; בהקדמת המהדורה המתוקנת שיצאה בתשנ"ז על ידי קרן הפצת הרי"ח הטוב, עמ' 6 נכתב שהוא היה מצוות מתרגמי הספר
- ^ הספר 'הרהורים' בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ המהדורה החדשה בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ בנוסחים עם שינויים קלים: שאול פתייה, יו"ר התאחדות עולי עיראק בירושלים, המפלגות והעדות, קוראים כותבים, מעריב, 11 בספטמבר 1963; שאול פתייה, יו"ר התאחדות עולי עיראק בירושלים, הרשימות העדתיות, קוראינו כותבים, למרחב, 11 בספטמבר 1963
- ^ "כאן בבית הכנסת 'מנחת יהודה' הייתה אווירה של חצר שמימית. שם גם פגשנו את חכם שאול פתיה. בעינינו הילדים, נישאה דמותו מעל, דמותו של המקובל שאול פתיה, ועבורנו הוא היה האיש הקדוש בעולם. דברים שאמר, שמענו ברעדה. דמותו המלכותית מילא את בית הכנסת כעמוד הענן. זכרנו לו כולנו ייחוס אבות: ידענו כילדים שהוא בנו של המאור הגדול חכם יהודה פתיה, מחבר הספר "מנחת יהודה", שעל שמו נקרא בית הכנסת שלנו"
