שטרי הדיוטות

שטרי הדיוטות - היינו איסור מדרבנן לקרוא בשטרי מסחר, חובות, וחשבונות בשבת, ממנו נלמד שאר הקריאה המותרת והאסורה בשבת.

שטרי הדיוטות
(מקורות עיקריים)

ברייתא	תוספתא שבת פי"ח ה"ד, מסכת סופרים פט"ו ה"ג
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, שבת, קט"ז, ב', תלמוד בבלי, שבת, קמ"ט, א'
משנה תורה	משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק כ"ג, הלכה י"ט
שולחן ערוך	שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ז, סעיפים י"ב–י"ז

מהות האיסור

• דעת הרא"ש שהאיסור קריאה בשטרות של מקח וממכר, ושטרי חובות וחשבונות, נלמד מהפסוק ממצוא חפצך האוסר לעסוק בהכנה לדברים האסורים בעשיה בשבת, וגם הקורא בשטרות אלו מתעסק בחפצים של חול. והוסיפו חז"ל לגזור לקרוא אף בדברים שלא קשורים לחול, שמא יבוא לקרוא בשטרי הדיוטות.
• שיטת הרמב"ם ששטרי הדיוטות נאסרו מחשש שיבוא למחוק בשבת, והרחיבו את האיסור לכל דבר שאינו ספרי בנבואות ופירושיהם, אפילו היה אותו הספר בחכמה מן החכמות.

בכלל שטרי הדיוטות הם כל סוגיי הפרסומות ומודעות על דברים העומדים למכירה, מודעת דרושים וכדומה, ואסור לעיין בהם גם ללא קריאה בפה

דברים האסורים אטו שטרי הדיוטות

בתלמוד בבלי במסכת שבתמובא מחלוקת בין רבי נחמיה לחכמים אם לאסור לקרות גם בכתבי הקודש שלא יבואו לקרות בשטרי הדיוטות, אולם על כתבי חולין נתבאר שלא נחלקו שהדבר אסור משום שטרי הדיוטות, עוד מביאה הגמרא שאסור לקרות כתב המהלך תחת הצורה שמא יבוא לקרות בשטרי הדיוטות, מדברי הגמרא הללו, למדו חלק מן הראשונים שיש לאסור קריאה בדברי חולין או כתב שתחת התמונה שאין בהם צורך השבת, אטו קריאה בשטרי הדיוטות וכך פסק בשו"ע, לדעת הרמ"א יש להתיר אם כתובים בלשון הקודש, אולם כתבו פוסקי זמננו שכהיום שצירפו ללשון הקודש תוספות רבות אין היתר זה תכף.

עוד אמרו חכמים שאין לאדם לקרוא, מתוך הכתב, את מספר האורחים או התבשילים שהזמין לסעודה, ונחלקו בדבר רב ביבי ואביי, האם אסור הדבר גזירה שמא ימחוק או שמא יקרא בשטרי הדיוטות, אולם לשמש כיוון שאין לו רשות למחוק, ושייך רק הטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות יש שהתירו בסעודת מצווה, ויש שהתירו גם בסעודת רשות, שעל השמש לא גזרו מחמת הטעויות שיכול לקרוא אם יטעה, כסיפור של קמצא ובר קמצא. יש שהתירו בזמננו גם לבעל הבית לקרוא מן הכתב, היות שכהיום לא מכינים מספר מנות מדויק, וממילא לא בהול למחוק.

עיתונים וספרי מתח

על פי הנתבאר שחכמים גזרו על קריאה של דברי חולין בשבת אטו שטר הדיוטות, מעיקר הדין אין לקרוא עיתונים ושאר ספרי חול שאין בהם דבר המביא לידי מוסר או יראת שמיים. מכל מקום כתבו פוסקי זמננו שהמתירים יש להם על מי לסמוך, ואפילו אם יש שם תמונות עם כיתוב תחתיהם, ובתנאי שלא יקראו את הפרסומות, ובפרט יש להקל , לילדים ולאדם הנתון בכאבי גוף או נפש שעל ידי הקריאה מוצא מרגוע לנפשו.

אופנים המותרים

• חקוק או בולט - כתב חקוק או בולט (למעט רשימות של אורחים שגזרו בהם בבולט) על הכותל, או בשלטים המחוברים לכותל או לקרקע, מותר לקרוא בהם ולא גזרו בהם משום שטרי הדיוטות, שאנשים לא יבאו לטעות בין כותל לשטר.
• צורך מצווה - קריאה של דברים שנכתבו לצורך מצווה מותר, שהטעם שאסרו קריאה של שטרי הדיוטות מחמת הפסוק 'ממצוא חפציך' וישנו כלל שדווקא חפציך אסורים ולא חפצי שמיים. כמו כן הותר לקרוא ספרי דברי ימי ישראל כגון יוסיפון או דברי הימים של ר"י כהן שמהם ילמד דברי מוסר ויראה, ובכלל זה ספרי קורות חייהם של גדולי ישראל.

מותר לקרוא מודעת על השבת אבדה כשעשויה להיות מכן תועלת להשבתה לבעליה

• ספרי חכמה - בראשונים נחלקו האם מותר לקרוא בספרי חכמות כגון דקדוק, מתמטיקה, רפואה וכדומה, להלכה יש להקל אולם ירא שמיים יש לו להחמיר, וכל זה שלומד חכמה על מנת להשתלם במדעי העולם, אבל מי שעוסק כך לצורך פרנסה אין להתיר.
• צרכי הגוף - מותר לקרוא בשבת בדברים שיש בהם צורך הגוף בשבת, ובכלל זה ידיעות הקשורות לעניני הבריאות, אף אם הם עוסקים בדברים האסורים בשבת.

מותר לקרוא רכיבי מאכל כדי לברר אם אין בו דבר שמזיק לו

• שם בעלמא - מותר לקרוא שם בעלמא שאין בו סיפור דברים או אוסף פרטים, שלא גזרו בזה משום שטרי הדיוטות, ובכלל זה שם אדם או של חברה, מספר בית, שם מאכל או משקה, תאריך וכדומה.

לקריאה נוספת

• הרב יוסף שלמה בייפוס, מקרא קודש - הקריאה המותרת והאסורה בשבת, באתר אוצר החכמה
• הרב אהרון שטויבר, שטרי הדיוטות בשבת, באתר אוצר החכמה
• רבי מנחם אריה שלזינגר, איל משולש - שטרי הדיוטות, באתר אוצר החכמה

ראו גם

• ודבר דבר