מה זה שדרך לימודו שונה משל שאר ראשי הישיבות לכל אחד יש סגנון משלו וגם הוא לא שונה בהרבה משאר הקולגות שלו
שיחה:הרב דניאל וולפסון/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברטרנד ראסל
(שיחהתרומות)
על הלוח הזה
לא ניתן לעריכה
חלק מתכני אתר זה מקורם בוויקיפדיה העברית. דף שמצויין בסופו ו/או בתחילת הגרסאות הקודמות שלו כי מקורו בוויקיפדיה העברית, הטקסט בדף מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0. (ניתן לעיין שם בדף המקורי, וברשימת התורמים).
תכנים אחרים שנוצרו באתר זה ומתפרסמים בו בלא שמצויין עליהם במפורש אחרת - כל הזכויות עליהם שמורות למכון חכמת התורה (בע"מ, חל"צ), המכון מעניק רשות לשימוש אישי (לא מסחרי ולא ציבורי) בתכנים אלו. יתכן וישנם תנאים נוספים, ראה הבהרה משפטית.
וכפי שכבר הבהרנו יש ראשי ישיבות שבאמת שונים כמו תלמידי הרב שך אבל יש כמה סגנונות בתוך עולם הישיבות וזה לא נקרא שוני מהותי
למי שחושב שמדובר בשוני מהותי מוזמן לציין כאן ולהבהיר באריכות במה מתבטה השוני
הגר"ד וולפסון שליט"א בעל דרך לימוד שונה מאוד משאר רה"י, שיעורי בנויים על חשבון שיטות הרא', ואינו נותן משקל לעצם הגדרת המושגים וסברתם, בכל סברא שהוא מעלה הוא מחשבן שאפשר לומר אותה בכמה צדדים וכו', ואינו מכריע כלל, אלא מחשבן מה יהיה יותר נח לומר לסידור הנכון של הסוגיא, גם בסוג הסברות הוא נוטה לכיון הגיוני וחזו"א בשונה מהגיון הלמדני של הגרש"ש או ההגדרתי של הגר"ח
אני הייתי מוחק את כל הניסוחים של "דרך הלימוד" מראשי ישיבות בני זמננו, הניסוח תמיד מעורפל וחסר משמעות, לפחות עד שיהיה ערך על "דרך הלימוד" של החזו"א עצמו וכדו'.
השאלה היא מה רמת הבהירות הנצרכת, המושג דרך לימוד לא יובן לעולם למי שאינו מאנשי בית המדרש, אך זה לא לסיבה להשמיטו, [לא גרע להבדיל מדרכי פילוס' או פסיכול' שכותבים על הוגי דעות ואנשי רוח על אף שאינו מובן לכל אדם מהשורה]
אני נמצא בבית המדרש, ולא מבין את כל ההגדרות האלו. והם בהחלט שונים, להבדיל מפילוסופיה ופסיכולוגיה שמפרסמים מאמרים ארוכים ומנומקים על כל דבר, כאן זה ממש מחקר מקורי של כל אחד מכם.
כיון שהניסוח צריך להיות מתומצת אי אפשר להרחיב בערך על רה"י מאי שיטת החזו"א, לגופו של ענין אני חושב שכל אברך או בחור ישיבה שהתעסק קצת במושג "דרך לימוד" יודע להגדיר - לדוגמא שהחוז"א משתמש בסברות הגיון, שלא מתקבלים בבית מדרשו של הגר"ח, אני חושב שיש הסכמה על רוב ההגדרות הכלליות בנושא זה,
יש חריגים בנושא דרך הלימוד שבשונה מדרך הלימוד המקובלת אינם מתעסקים כלל בהגדרת הדברים ורק בחשבון הסוגיא ובהבנת דברי הראשונים בה.
עם זאת יש להבחין בין אלו שלומדים בדרך הלימוד הקלאסית ורק רגילים יותר לדבר בראשונים ופחות באויר וכל סברא שהם מעלים הם מכניסים בחשבון ההוא אמינות והמסקנות ומחלוקות הראשונים, לבין אלו (בעיקר תלמידי הרב שך) שאינם מתעסקים אלא בחשבון ור' עקיבא איגר הוא לחם חוקם.
תלמידי הרב שך מתעסקים הרבה בלומדס' והגדרות אך לא בהגדרות פילו' אלא יותר ב"רייד" הבסיסי", [עיין לדוגמא בשיעורי ר' איתמר גרבוז שליט"א] סוג החשבון של הגר"ד וולפסון שליט"א הוא שונה לחלוטין
ואם הכונה שהרב וולפסון יותר נוטה לדרכו של מרן זללה"ה מר' חיים אז תסלחו לי הוא כלל אניו שונה ולא ראוי לשום פירוט.
יש הרבה דרכים והסתעפויות בדרך הלימוד הקלאסית מהגרש"ר ועד לחזו"א למעשה כולם מחשבים את דעות הראשונים ומעמיקים בסברות.
היחידים ששונים הם תלמידי הרב שך שלומדים כרעק"א ומתמקדים רק בחשבון הסוגיא
כמו שאמר אפרון,
הצד השווה כאן שהכל יכול להיות נכון, אבל לא ע"פ מקור ברור, אלא ממחקרים מקוריים. ולכן "עובדות" אלו לא יוכלו להתווסף לערך.
בקשר לתלמידי הרב שך איני יודע מדוע החלטת שהם לומדים כך, זכיתי לשמוע הרבה מהם, וא' מהם באמת היה יותר בסגנון רע"א, אך הוא עדיין היה הרבה יותר קרוב לרייד הקלאסי ממגר"ד , דרך אגב שמעת את הגר"ד פעם שאתה מביע ע"ז דעה?
דווקא על דרכו של החזון איש כן מפורט בערכו, אבל עם כל הכבוד, אי אפשר לתת לתלמיד המזדמן לכתוב כפי נטיית לבו והרגשותיו.
אני חושב שכיון שאין מקורות לנושא, ולא אמור להיות מקורות, מן הראוי שתלמידי כל רה"י ינסחו זאת, ומי שימחק יהיה זה שיהיה לו ידעה הפוכה בענין ולא מי שלא יודע, [כחרדים אין לנו שורת מחקרים על כל אדם] חבל שיכתב הגדרות לא נכונות או ימחק הגדרות נכונות רק משום שאין ע"ז "מקור" - לענ"ד
לא, ערך אנציקלופדי לא אחור להיות ריכוז של כל תחושותיהם של התלמידים שבמקרה הזדמנו לערך.כך לא נראית אנציקלופדיה.
אין ברוב המקרים לרוב ראשי הישיבות שום יחודית מיוחדת ולכן לא אמורים לפרט על כך
מפרטים בדף שיחה במה הוא ייחודי.
כמו נגיד בהרב חזקיהו יוסף שרייבר ששם כולם מודים שהוא שונה
באמת על רבנים חיים כמעט ולא תמצא ערכים עם מקורות טובים, ולכן איכות הערכים ירודה מאוד.
כרגע המדיניות קצת אפורה, ערך ללא מקורות הוא באמת בעייתי...
לדעתי זה משפט מיותר, אבל אולי כדאי לכתוב שנוטה לעסוק בנושאים שפחות מקובלים בציבור החרדי כגון טהרות וזרעים.
כתוב כבר שהוא תלמיד שלו, וגם זה שהרב שטינמן קירבו וכו' זה גם לא לפרט איצקלופדי.
אין נושאים ישנים יותר