שיחה:זקני דרום/ארכיון

טישיו הערך מאוד יפה ואנסה לתרום לו מעט:

1. האם זקני הנגב שמוזכרים עם אלכסנדר מוקדון קשורים לכאן?
2. לא הצלחתי להבין מה המקור שזקני דרום כלולים ב"בני יהודה".
3. חוששני שהגזמת בציטוטים של צורי שרבים מדעותיו לא עולות בקנה אחד עם החרדיות. צריך לעשות לו תוכו אכל קליפתו זרק. ולשבץ את התיאוריות שלו בצורה המתאימה. (אם מישהו היה מעתיק מויקיפדיה את הקטע שהמקור שלו זה הערה 24 היית זועק על זה חמס. וזה לא היחיד).  
4. תמהני שדווקא אתה תצטט בלי שום סיוג משפט כמו "כשבאופן קבוע אנו מוצאים שחכמי ישיבת דרום שוים בפסיקות הלכותיהם, הנוטות יותר להקל, מול חכמי הגליליים המתאפיינים בפסיקותיהם המחמירות יותר".

1. לא עיינתי עדיין בכל הספר... כנראה שהוא מייחס גם לזה מקום באחד מדפי הספר.
2. לא התעמקתי בכל המחקר כיצד הוא מוכיח זאת, וגם איני בקי בנושא ששמו בני יהודה, מי הם היו והיכן חלקם. מקווה בהמשך לעיין יותר בנושא. אבל עכ"פ סמכתי על העובדה שחוקר שהקדיש חלק נכבד מחייו לנושא קובע כך, ודרכו להביא לכל עובדה שאומר סימוכין רבים.
3. אולי הניסוח לא משהו, וצריך לעדן אותו, אבל נקודת המבט החסידית היא שאכן לכל אמורא ישנה דרך בעבודת ה' לפי שורש נשמתו, ובהתאם לכך תואמים כל פסקיו ומנהגיו. לפי שורש נשמתו של רב, שיטת חכמי דרום התאימה יותר ואותם הוא חיבב.
4. ראה בסעיף קודם מה שכתבתי, ויש להעיר שדווקא על פי תורת הקבלה זה הגיוני מאוד, כשחז"ל בוחרים להגדיר קבוצת חכמים כחכמי 'דרום' (ולא חכמי 'לוד' למשל), הדבר אומר שהדבר קשור לפן העמוק יותר של 'דרום' שמהוה בתורת הקבלה תרגום למידת החסד (מול צפון למשל, שהוא מידת הגבורה). ומכיון שכך נכון מאוד להגיד שחכמי דרום מקילים יותר מהשיטה השניה. לא הייתי כותב זאת כמובן ללא הוכחות מתאימות, אבל מכיון שהוא כתב כך על בסיס ראיות רבות, שמחתי לכתוב זאת.

2. לפחות תראה מה כתוב על צורי בערך עליו. אל תחפז לקבל מסקנות שלו... ודאי לא להציגם כעובדה.

3. 4. הנקודה הזו עדינה מאוד וחייבת להיות מנוסחת נכון. בין נקודת המבט החסידית יש מרחק רב לגישה האקדמאית,אתה מן הסתם מיטיב להכיר יותר ממני את המכתבים של בתי הדין נגד ספרי שטיינזלץ שהפריז על המידה בדרך זו. גם אם אתה מציג נכון את נקודת המבט החסידית, צריך לסיג את הדברים שזה לפי נקודת המבט החסידית. כמו שלא תציין פירוש בפסוק בצורה סתמית בעוד שהוא רק ביאור נוסף מנקודת מבט חסידית.

גם על חומרי בית שמאי וקולי בית הלל האריכו כמה גדולים רבות להסביר שזה לא עניין של גישה מחמירה ליהדות או מקילה, אלא של גישות למדניות, וכמו כל דבר בעולם גם הם משתלשלות מענייני קבלה.

נסה ללמוד את טיוטה:הסנהדרין ביבנה בפסקה הרלוונטית על זקני לוד.

ערך כזה לא אמור להתמקד בפן התורני (מקסימום בקצרה ממש) אלא בפן ההיסטורי. ראה בתולדות תנאים ואמוראים המייחס את זקני דרום ללוד, וכן בייחוסי תנאים ואמוראים הכותב כי מדובר ברבי אפס.

לפי מיטב ידיעתי שני הספרים שהזכרת הם שני שמות שונים של ספר 1

נכנסת לקישור?

הראשון הוא של רבי אהרן הימן, בר סמכא בתחום.

השני הוא של ראשון, רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, גם הוא כמובן בר סמכא. אלא שרוב העוסקים בתחום לא ראו אותו.

אגב, יש ליעקב שמואל צורי ספר שלם "תולדות הדרומים". הפרק הראשון עוסק באמוראי הדור הראשון - נשואי הערך.

היכן קיים הספר של צורי?

יש באוצה"ח. לא זמין לך?

יש לי במחשב. אבדוק.

במהדורת בני תורה זה לא קיים. שלח לי בבקשה במייל חומר, רק אם זה לא קשה (כי איני מתחייב כלום).

בל"נ. בערב.