שיחה:מפרשי המקרא/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

מטעמים (שיחהתרומות)

יחיד ורבים,

תגיד לי איזה חלק במשפט הבא נראה לך נכון:

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות האלף החמישי, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש וסיומה אצל רלב"ג. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה החמישית לאלף השישי עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

א. לא נכתבו ספרי פרשנות במשך 400 שנה... בגוף הערך הדברים סותרים את הפתיח.

ב. יצירת הפרשנות התחדשה עם הופעת האור החיים?? (המהר"ל, הלבוש, השפתי חכמים, רבי עובדיה מברטנורא, האלשיך, פשוט לא היו קימים??)

ג. הפרשנות התגברה עם תנועת ההשכלה (משפט מחוצף מיסודו, המלבי"ם קידש את חייו כדי למנוע מהם לטמא את תורתנו עם דברי הבלם)

ד. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך (אה, זה נכון...)

ה. יצאו לאור מספר כתבי עת (טוב, כדאי לא להמשיך...)


יחיד ורבים (שיחהתרומות)

אודה לך אם תסיר את הכתב המחוק, ואז אוכל לראות את הדברים כראוי.

תודה

אחודה חידה (שיחהתרומות)

מטעמים

לאות ב. לא היה כתוב שלא היה חיבורים בכלל אלא שהם היו בעיקר פירושים על רש"י אם זה נכון אז זה צריך בהחלט צריך להיות כתוב באיזה שהוא ניסוח.


לאות ג. תקרא טוב "תנועת ההשכלה 'והתגובות השונות לה' וכמו שכתבת המלבי"ם קידש את חייו להלחם במשכילים ובדיוק לכן המשפט נכון לגביו, וכמדומה שגם הכתב והקבלה נכתב בעקבות ההשכלה, ואפשר לכלול גם את הרד"צ הופמן אם כי הוא נלחם בבבקורת המקרא שזה תחום נפרד. ומה עם פירוש הרש"ר הירש לתורה.

נראה שבהחלט יש בזה משהו הראוי לציון ויבואו עוד בקיאים ויכריעו, ובכל מקרה צריך לשנות את הניסוח.

מטעמים (שיחהתרומות)

באשר לאות ב', דבריך נכונים רק בקשר ל"שפתי חכמים".

באשר לאות ג. זה משפט מופרך מאוד. אכן אחד מסיבותיו של המלבי"ם לכתיבת פירושו -הייתה תנועת ההשכלה, אבל לא זה כוונת כותב המשפט. אלא להאדיר את תנועת ההשכלה (ועיין עוד בגוף הערך שהוא מכיל את אותם חיבורים...). וחוץ מזה לומר שזה "התגבר בזכות תנועת ההשכלה" זה כמו לומר שהחזון איש למד תורה על מנת לחפות על החילוניות שהתפשטה בעם היהודי...

אחודה חידה (שיחהתרומות)

לאות ב. רק דייקתי מה הטענה העומדת לדיון, לא טענתי שזה נכון ועשה כהבנתך.

לאות ג. העובדה שתנועת ההשכלה גרמה לחיבור פירושים משמעותיים למקרא נראה שיש בה משהו הראוי לציון, ובאשר לטענותיך לכך בדיוק היתה כוונתי שבכל מקרה צריך לשנות את הניסוח וברוך שכיוונתי.

מטעמים (שיחהתרומות)

בבקשה:

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות האלף החמישי, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש וסיומה אצל רלב"ג. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה החמישית לאלף השישי עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

יחיד ורבים (שיחהתרומות)

אם אתה רואה בעיות בניסוח או בחוסר הדיוק - אתה מוזמן בכבוד רב לנסח/לדייק, תוך נימוק בתקציר העריכה.

את ההוספות שלך החזרתי, וסליחה על השחזור הקולקטיבי.. פשוט יותר קל לשחזר ואז להחזיר

בהצלחה

מטעמים (שיחהתרומות)

ערכתי את הפתיח, תראה אם זה תואם. אשמח כמובן להערות והארות.

מתייג גם את אחודה חידה

אין נושאים ישנים יותר