רבי דונש בן לברט
לידה | ד'תר"פ |
---|---|
פטירה | ד'תש"נ (בגיל 70 בערך) |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים | ספרד, מרוקו |
הערות | היה גם משורר |
תרומות עיקריות | |
כתב מספר ספרים בדקדוק עברי, היה המדקדק הראשון שהבחין בין פועל עומד לפועל יוצא, וגם הראשון שמיין פעלים לבניינים כבדים וקלים באמצעות השורש פע"ל. |
רבי דוּנָש הלוי בֵּן לָבְרָט (או בשמו העברי "רבי אדונים הלוי"; ד'תר"פ - סביבות ד'תש"נ) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
קורות חיים
נולד והתחנך בפאס שבמרוקו, ובצעירותו נסע ללמוד בישיבות בבל אצל רבי סעדיה גאון, ויש אומרים אף שהיה נכדו. בשבתו בבבל כתב דונש שירים רבים, ושמו התפרסם מאוד, ואף נכתבו לכבודו מספר שירים. הוא לימד דקדוק ושירה.
רבי חסדאי אבן שפרוט ששהה אז בקורדובה הזמין את דונש לספרד. קורדובה הייתה אז מרכז התרבות והשירה של עולם האסלאם, ורבי חסדאי טרח להביא לשם את טובי המוחות. בקורדובה פגש דונש את מנחם בן סרוק, מדקדק חשוב אף הוא, אך שניהם לא הסתדרו אחד עם רעהו, בשל מחלוקות דקדוקיות רבות, ובשל ביקורתו העזה של מנחם על רס"ג, רבו של דונש. המחלוקת ביניהם הפכה ליריבות אישית שכללה חיבורים פולמוסיים רבים וחילופי השמצות בפני רבי חסדאי אבן שפרוט.
רבי דונש נפטר בקורדובה בשנת 990.
כמשורר
רבי דונש היה הראשון שהכניס את משקל השירה הערבית לשירה העברית. בשירה הערבית מבחינים בין תנועות קצרות לארוכות. השירה הערבית בנויה על סירוג של תנועות קצרות, המסומנות בקערית, ותנועות ארוכות, המסומנות על ידי קו. בעברית אין הבדל אורך בין התנועות, רק באיכותן, לכן דונש קבע את השווא הנע והחטפים במקום התנועות הקצרות. הוא ספג ביקורת על כך: נטען נגדו, בעיקר על ידי תלמידי מנחם בן סרוק, שהוא משחית את השפה העברית על ידי התערבות (ערביזציה של השפה) ומשנה צורות מקראיות כדי להתאימן למשקל הערבי ולחרוז.
למשל בפיוט דרור יקרא (שבו אקרוסטיכון):
דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת.
וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת.
נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת.
שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת:
המילה "בבת" היא על פי רוב סמיכות (בצורה "בבת עין"), וכאן הייתה אמורה להיות בבה, אך דונש שינה אותה כדי שתתאים לחרוז. כמו כן, כדי להתאים למשקל הערבי, דונש שינה את המילה נעים לצורת הנסמך (בשווא נע) ולא כפי שהייתה אמורה להיות, כשם תואר (בקמץ).
באותו משקל חיבר גם את הפתיחה לזימון דוי הסר, הנהוגה בקרב יהדות אשכנז בסעודת שבע ברכות.
לדעת חוקרים מודרניים המשקל הערבי שהנהיג דונש אינו מתאים לשפה העברית ונכפה עליה. משוררים בני הדורות הבאים בספרד (ובראשם רבי יהודה הלוי) היו גמישים יותר מדונש בשימוש במשקל, ואף המציאו משקלים חדשים וייחודיים - בעוד שדונש היה עקבי בשמירתו על חוקי המשקל הערבי, הכמותי.
כמדקדק

בתחום הדקדוק העברי כתב דונש ספר שיצא בתקיפות נגד "המחברת" של מנחם בן סרוק. בספר "תשובותיו על מחברת מנחם", הוא תקף תחילה בענייני דת והוקיע אותו על כך שהתנגד לדברי חז"ל. את ספרו הקדיש לנשיא חסדאי אבן שפרוט.
דונש היה המדקדק הראשון שהבחין בין פועל עומד לפועל יוצא, וגם הראשון שמיין פעלים לבניינים כבדים וקלים באמצעות השורש פע"ל. הוא גינה את בן סרוק על כך שנמנע מהשוואה ללשון הערבית. הספר שכתב, "תשובות דונש בן לברט" (עם הכרעות רבנו תם), קובץ שנים אחר-כך בשתי מהדורות - מהדורת לונדון מ-1885 ומהדורה חדשה בהוצאת בדיליוס (גרנדה) משנת 1980.
בנוסף על כך, כתב גם בערך 200 השגות על רס"ג. המהדורה של ספר זה נקראת "תשובת דונש בן לברט על רס"ג".[1] אולם יש מן החוקרים הסבורים כי אדוניה בעל ההשגות האלה איננו דונש בן לברט".[2] רבי אברהם אבן עזרא כתב ספר הגנה על רס"ג מפני ההשגות האלה.
על השגות דונש על מנחם השיבו תלמידי מנחם בן סרוק, הם תקפו אותו על שימושו בערבית במשקלים ובדקדוק. הם חלקו עליו בנושאים רבים באמונה ובדקדוק. יהודי בן ששת, תלמידו של דונש, נחלץ להגנתו ויצא בכעס רב-נגד ההתקפות על דונש.
רבנו תם כתב את ספר "הכרעות" להכריע בין שתי האסכולות, וברוב המקרים תמך בדעתו של מנחם. ייתכן שזאת בעקבות סבו, רש"י, שאימץ לרוב את דרכו של מנחם במחלוקותיו עם דונש. רבי יוסף קמחי, אביו של רד"ק צידד בדונש.
עצם השגותיו של דונש והפולמוס עוררו את מודעותם של אנשים רבים לבעיות הלשון. חלקים רבים מהפולמוס לא הוכרעו גם בימינו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דונש בן לברט - שירים, מבוא והערות על ידי נחמיה אלוני, הוצאת מוסד הרב קוק, ה'תש"ז
- יוסף טובי – מבבל לספרד: דונש בן לברט מייסד האסכולה של שירת החול העברית בימי הביניים, "דחק" - כתב עת לספרות טובה, כרך ד'
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
![]() |
![]() |
- רשימת מאמרים על רבי דונש בן לברט באתר רמב"י
- דונש הלוי בן לברט, תשובות דונש בן לברט לרב סעדיה גאון, באתר "דעת"
- דונש בן לברט, רבנו תם, תשובות דונש בן לברט, באתר "דעת"
- קטעים משיר תהילה לכבוד הנשיא חסדאי, באתר "דעת"
- רבי דונש בן לברט, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מנחם בן סרוק ודונש בן לברט - המחלוקת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ארי גייגר, מלחמת השורשים, פורסם במגזין סגולה
- כתבי רבי דונש בן לברט בפרויקט בן-יהודה
- דונש בן לברט - על דמותו, באתר הזמנה לפיוט
- רבי דונש בן לברט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, תשובות על רב סעדיה גאון בעניני דקדוק, לונדון, מאה 11, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, תשובות על מחברת מנחם, לונדון, מאה 11, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דונש הלוי בן לברט, תשובות דונש בן לברט לרב סעדיה גאון, באתר "דעת"
- ^ רעיה חזון, ספר תיקון השגגות: תשובות אדניה על רס"ג - זהות מחבר התשובות וסוגיות נוספות, משאת אהרן: מחקרים בלשון מוגשים לאהרן דותן, ירושלים תש"ע, עמ' 304-289
תקופת חייו של רבי דונש בן לברט על ציר הזמן |
---|
![]() |
מדקדקי העברית בימי הביניים | |
---|---|
|
פרשני המקרא בימי הביניים | ||
---|---|---|
פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
פרשני המגרב | רבנו חננאל • רבי יהודה אבן קריש • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין |