שיחה:רבי שלום כהן/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

בנש"ק (שיחהתרומות)

הרב עמוס חדד העובדה שהישיבה הוקמה בעתיקה לא סותר לעובדה שהעתיקה זה היום החדש, הרבנים שפרשו בזמנו מהעתיקה לא רצו לחזור אליה וכשבנו מחדש כמעט והישיבה התפלגה, בעקבות קריסת גג באמצע שיעור בישיבה בגאולה מקובלי הישיבה כינסו את ההנהלה והחליטו שתיהיה הנהלה אחת לשתי הישיבות, ואכן רק המקובל הרב אפרים כהן (אביו של חכם שלום) פרש מגאולה. כך שגאולה מוגדרת כמקורית.

מקווה שהובנתי, ותסיר את הבהרתך...

אני כאן לבירור אם לא הבנת.

עמוס חדד (שיחהתרומות)

בנש"ק, תודה רבה.

האמת שלא הבנתי, ובעיקר איך זה עונה על השאלה איך הגרש"ב והגרש"כ הקימו ישיבה בעתיקה כשהיא כבר הייתה קיימת.

בנש"ק (שיחהתרומות)

אנסה להסביר:

היתה ישיבה בעתיקה שהוקמה בימי רבנו יוסף חיים ובעצתו, כשנחרבה במלחמת השחרור עברו לקטמון ובאותו הזמן בנו בגאולה את המבנה, כל רבני העתיקה כמובן היו בגאולה, לאחר כמה עשרות שנה הנדיב ספרא רצה לבנות בעתיקה את הישיבה מחדש חכמי הישיבה התנגדו (מסיבתם שלהם, לא ניכנס..), ולמעשה רק חכם אפרים הכהן הסכים למהלך זה,

תוך כדי בניית הישיבה בעתיקה קרס הגג באמצע שיעור ליל שבת של מרן הרב עובדיה, במוצש התכנסה ההנהלה הרוחנית והחליטה שזה בשל שיש רוחות מחלוקת בישיבה ולכן הישיבה תישאר בגאולה, והעתיקה תיהיה סניף, וכל זאת הנהלה אחת... (גם כיום ההנהלה רובה הם אנשים מגאולה.., וכידוע ליודעי נייעס שזה גם מה שגרם שהרב בצלאל מונה לבסוף לראש הישיבה ולא בנו של חכם שלום, שההנהלה בגאולה תמכה בו, ואף כשחכם שלום היה נשיא מועצת והמנהיג של כלל יהדות ספרד היו החלטות בהנהלה של פורת יוסף שרצה להעביר ולא הצליח)

כך שיוצא שהישיבה המקורית נשארה בגאולה, חכם אחד פרש מהישיבה (בעצם זה היה חכם שלום, רק שאביו היה אז הסמכות שיכלה לעשות כזה דבר, חכם שלום אז היה אחד החכמים ועדיין לא היה גדול... כמומבן..) והקים סניף איפה שהיה בתחילה את הישיבה, דבר נוסף שמראה שזה סניף, העובדה ששיטת הלימוד שם ליטאית לחלוטין...

עמוס חדד (שיחהתרומות)

אז אני מנסה לנסח מחדש, תגיד לי אם הבנתי נכון:

לאחר מספר שנים, עם חידושה של הישיבה בעתיקה (כסניף לישיבה בגאולה) הלכו הרב שמעון בעדני והרב שלום כהן בהנהגת אביו חכם אפרים לכהן כראשי הישיבה בעתיקה.

בנש"ק (שיחהתרומות)

סליחה שלא הייתי כאן יותר משבוע, הייתי עמוס, ניסוח מדוייק.

כיכר הלקש (שיחהתרומות)
יושב אוהלים (שיחהתרומות)

אדרבה תוסיף

חסיד חב"ד (שיחהתרומות)

מה המקור לכינוי חכם?

משך חכמה (שיחהתרומות)

בריבי

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

מה המקור לשם רב?

שניהם היו קיימים בזמן הגמרא חכם זה היה יותר בקטע של המקצוע ורב בקטע של התואר

וכל קהילה אימצה כינוי אחר

מוטי (שיחהתרומות)

אולי התכוונת הפוך?

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

לא התכוונתי ישר "חכם" זה "תלמיד חכם" ו"רב" זה התואר רבי עקיבא ר' מאיר וכדו'

חסיד חב"ד (שיחהתרומות)

שאלתי - למה דווקא הגר"ש הוא 'חכם'? וממתי?

עפר ואפר (שיחהתרומות)
כיכר הלקש (שיחהתרומות)

הוא כונה בשמו הפרטי והוא בשם משפחתו אבל הטענה עומדת

משך חכמה (שיחהתרומות)

רבי יש הרבה, גם רב יש הרבה, חכם אין הרבה, וגם קצת אין, אלא רק אחד ואולי יחידים ממש.

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

זה שהיום לא רגילים להשתמש בתואר הזה זה נושא אחר אבל בעבר ובעיקר אצל בני ספרד התואר "חכם" היה מקובל ומשום מה את חכם שלום כינו חכם

ואגב אתה יכול גם לשמוע אנשים שאומרים חכם עובדיה

משך חכמה (שיחהתרומות)

אין שאלה שיש כזה תואר חכם

השאלה היתה איך התואר הזה קם לתחייה אצל חכם רבי שלום כהן זצוק"ל.

וכפי הנראה מרוח תשובתך שהנך סובר שאין לזה מקור ברור אלא החלטה של אנשים להחיות את המנהג הזה לקרוא חכם.

אולי בעקבות הקמת "מועצת החכמים".

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

אני לא חושב שהחיו את זה אצלו אלא המשיכו בדור שלו ושלפניו אצל הספרדים הכינוי הזה מאד נוכח כמו שאמרתי "חכם עובדיה" "חכם בן ציון" ועוד משום מה אצלו זה מאד תפס

משך חכמה (שיחהתרומות)

אני לא יודע אם אתה ספרדי

אבל תרשה לי לפרגן לך כדלהלן

חכם זיכרונאי.

תודה.

כיכר הלקש (שיחהתרומות)
משך חכמה (שיחהתרומות)
משך חכמה (שיחהתרומות)
משך חכמה (שיחהתרומות)

נ.ב.

לא נראה שיפתור לכם את השאלה אבל אולי יקדם אתכם לפיתרון השאלה

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

את השאלה ודאי פתר כי יש שמכנים בתואר הרב ויש בתואר חכם והערך חכם מסביר זאת

משך חכמה (שיחהתרומות)

הוא שאל למה דווקא הוא כונה כן.

משך חכמה (שיחהתרומות)

כתוב בערך של חכם

ביהדות הקראית, מנהיגים רוחניים נושאים בתואר "חכם", כדי להבדיל אותם מאחיהם הרבניים שנושאים בתואר "רב".


וצריך עיון גדול.

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

עיין בשורה הבאה בערך חכם

וצריך עיון גדול.?

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

למה דווקא הוא זה לא שאלה נוכח ההסברים שהוסברו כאן

אבל רק השאלה ממתי? קיימת

משך חכמה (שיחהתרומות)

איזה הסברים

מה שכתבת שם פרטי ושם משפחה לא מובן לי

האם חכם זה שם משפחה.?

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

עיין בקטע של במדינות מוסלמיות

משך חכמה (שיחהתרומות)

זאת השאלה שלי

אם זה מקובל גם אצל הספרדים

אז מה מיוחד אצל הקראים.

כיכר הלקש (שיחהתרומות)

את זה תשאל בדף השיחה של חכם

אגב השאלה מתי זה התחיל לא נפתרה חסיד חב"ד עוד מחכה לתשובה

משך חכמה (שיחהתרומות)

אם העלת את ההשערה שתלמידיו החלו להחזיר תואר שהיה פעם אז כבר לא כל כך משנה אם זה היה בשנת תשמ"ב או נ"ב. או כל שנה אחרת באזור

הבטלן (שיחהתרומות)

׳חכם׳ הוא כינוי מצוי בקרב רבנים ספרדים. לדוגמא: חכם בן ציון אבא שאול, חכם עזרא עטיה, חכם שבתי אטון, חכם סלמן מוצפי ועוד רבים וטובים. אמנם נכון שרבנים ספרדים בדור האחרון כבר אינם מכונים בכינוי זה (למרות שהמדקדקים ממשיכים להשתמש בו תמיד), אולם יש עדיין רבנים שהכינוי שלהם השתמר. בדרך כלל זה תלוי בציבור בתוכו חי הרב לפני שהתפרסם. חכם שלום, לדוגמא, חי והתפרסם בתוך ישיבת פורת יוסף השמרנית של פעם, שם היה הכינוי הזה נפוץ ומקובל, והכינוי המשיך ודבק בו גם לאחר ששמו הפך להיות נפוץ בכל בית. ובדרך אגב, בקרב ספרדים מבוגרים מרן הרב עובדיה תמיד יהיה ׳חכם עובדיה׳.

פאר (שיחהתרומות)

בישיבת פורת יוסף כינו כך את הרבנים.

סיכום מאת עפר ואפר

כבר לא רלוונטי

א בוחער (שיחהתרומות)
עפר ואפר (שיחהתרומות)

קריינא דאיגרתא... לא צריך דיון לכאורה. יש מקורות מספקים

א בוחער (שיחהתרומות)

לשנות את שם הערך?

כרם (שיחהתרומות)

הייתי אומר להמתין. גם לרב עובדיה הוסיפו בזמנו... אם אני זוכר נכון

א בוחער (שיחהתרומות)

הוא עדיין בחיים

הבטלן (שיחהתרומות)

לדעתי, כרגע ממש מיותר.

אין נושאים ישנים יותר