שימו לב אל הנשמה
שימו לב אל הנשמה
|
|---|
|
אוֹדֶה לָאֵ-ל לֵבָב חוֹקֵר / בְּרָן-יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר[1] |
שימו לב אל (או: על) הנשמה הוא פיוט עברי מאת רבי שמעיה קוסון, שכנראה חי במאה ה-16 באזור צפון אפריקה. תוכן הפיוט הוא שעל האדם להזדרז בעבודת ה', על ידי כך שיסב את תשומת לבו לקיומה של הנשמה ולצרכיה (עורו נא, ושינה אל תאהבו).
תוכן ומבנה הפיוט
מחבר הפיוט מעורר את האדם להתבונן בכך שהנשמה המחיה אותו היא ממקור אלקי עליון, שירדה לעולם הזה לתפקיד מסוים. ומשכך - יש להקפיד על "מילוי צרכיה" כיאה למהותה, ולמלא את ייעודה בירידתה לעולם. הוא עומד על כך שבכל לילה נשמת האדם עולה לעולם העליון להיות נידונה על מעשיה ביום החולף[7] ולפיכך על האדם לשים לב איך היא תתגלה - אם כ"שפחה נחרפת" מלוכלכת בעוונות, או כ"כלה מקושטת" מעוטרת במצוות.
הוא רומז גם לגאולה שתבא לעתיד לבא - באמרו שמי ש"יחיה העניה" - כלומר: ימלא את צורכי נשמתו כראוי, "יזכה לאור הבוקר" - הרומז לגאולה. הפיוט מסתיים בייחול לביאת הגאולה במהרה - "נזכה ובשנה הזאת בשמחות תחת רגזות בוקר תשמע קולי".
בשיר הרמזים רבים. שם המחבר רמוז באקרוסטיכון. חלק מהבתים (המסתיימים כולם במילה "בוקר") מסתיימים בציטוט מפסוקים המותאמים לבית, כגון "בוקר תשמע קולי בוקר"[8] ו"ויהי ערב ויהי בוקר"[9].
הפזמון הוא "אוֹדֶה לָאֵ-ל לֵבָב חוֹקֵר בְּרָן-יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר".
השימוש בפיוט
הפיוט זכה ללחנים ולביצועים רבים, מסורתיים וחדשים. בין היתר הוא מושר בכמה קהילות חסידיות וכן אצל יהודי ארצות האסלאם כחלק משירת הבקשות.
השיר קורא ליקיצה, ובהתאם לכך מושר בקהילות אחדות בשעת תיקון חצות, ולעיתים לפני תפילת שחרית.
בחסידות ויז'ניץ
בחסידות ויז'ניץ נהוג לשיר את הפיוט בסיום הטיש בליל שבת הקרוב לאשמורת הבוקר, ורק את הבתים שימו, מכסא, עורו, ימצאוה מקושטת, הנאמן, והחיו, בתוספת הפזמון אודה לא-ל.
הלחן של חסידי ויז'ניץ לניגון הושר בתנועות הנוער הציוניות ובקיבוצים עם המילים "בוקר בא לעבודה".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: שימו לב על הנשמה |
הפיוט אודה לא-ל (שימו לב אל הנשמה), באתר הפיוט והתפילה- שימו לב על הנשמה, עמוד 23, באתר משרד החינוך
הערות שוליים
- ^ על פי לשון הכתוב בספר איוב, פרק ל"ח, פסוק ז': "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר"
- ^ אבנים יקרות, מאבני החושן, על פי ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק י"ט, ופרק ל"ט, פסוק י"ב
- ^ בשבח זה לאור הנשמה רומז המחבר ללשון הפסוק בספר ישעיהו, פרק ל', פסוק כ"ז: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים"
- ^ יש נוהגים בשבת וביום טוב שלא לומר את הבית ימצאה מטונפת
- ^ נוסח אחר: ”יִמְצָאוּהָ מְעֻטֶּפֶת / בְּטַלִּית וּבְטוֹטֶפֶת”
- ^ נוסח אחר: ”מְקֻשֶּׁטֶת”
- ^ על פי ספר הזוהר פרשת חיי שרה (חלק א קכא ב), וראו גם זוהר פרשת במדבר ובקצות החושן על שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ד'.
- ^ ספר תהילים, פרק ה', פסוק ד'
- ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק ה', ועוד
