שלמה ריסקין
 | |
| לידה |
28 במאי 1940 (גיל: 83) כ' באייר ה'ת"ש ברוקלין |
|---|---|
| השתייכות | דתי-לאומי |
| רבותיו | הרב יוסף דוב סולובייצ'יק |
| חיבוריו | The New Passover Haggadah, Torah Lights, אור תורה, יד לאשה, שיח שולחן |
שלמה הכהן ריסקין (נולד בכ' באייר ה'ת"ש, 28 במאי 1940) הוא הרב לשעבר של המועצה המקומית אפרת ומייסד מוסדות אור תורה סטון. מרבני האורתודוקסיה המודרנית שבציונות הדתית.
ביוגרפיה
נולד בברוקלין שבניו יורק. למד בישיבה יוניברסיטי וקיבל הסמכה לרבנות מהרב יוסף דוב סולובייצ'יק. בשנים 1963–1977 לימד תנ"ך ותלמוד בישיבה יוניברסיטי ושימש רב של בית הכנסת לינקולן סקוור, הסמוך למרכז לינקולן שבמנהטן. בשנת 1975, הוא הקים, יחד עם הרב פנחס באק, את הישיבה התיכונית "מתיבתא אור תורה" בריברדייל שבניו יורק.
משנות 1964 היה פעיל במחאה למען יהדות ברית המועצות, לצד יעקב בירנבאום. הוא רתם לעניין את קהילתו. בסתיו 1970 נסע בעקבות בקשה של הרבי מלובביץ' וראש נתיב נחמיה לבנון לברית המועצות, כדי להקים ישיבות ואולפנים מחתרתיים ללימוד עברית. בשהותו שם שמע על משפטי לנינגרד שהתנהלו באותה עת נגד מי שניסו לחטוף מטוס כדי לברוח מברית המועצות. הוא הקליט את דיווחיהם. לאחר ששב לארצות הברית תורגמו ההקלטות ופורסמו. פרשה זו סייעה לדחיפת 'תיקון ג'קסון-ואניק' שהתנה שיפור ביחסים הכלכליים בין ארצות הברית וברית המועצות בהקלת הרדיפות מעל היהודים[1].
בשנת 1983 עלה ארצה יחד עם מספר משפחות מקהילתו בניו-יורק כדי להתיישב אפרת שבגוש עציון. למן היווסדה ועד היום מכהן ריסקין כרבה של אפרת. ייסד את מוסדות "אור תורה סטון", הכוללים את אולפנת "נווה חנה" שבגוש עציון, הישיבה התיכונית "נווה שמואל", התיכון "דרך אבות" שבאפרת, מדרשת לינדנבאום, עמותת יד לאישה, מכון עמיאל, המכון להכשרת טוענות רבניות, כולל תורת יוסף וישיבת מחנים. הוסמך לרבנות עיר על ידי הרבנים שלמה גורן, אברהם שפירא, שלום משאש, שאול ישראלי ויצחק קוליץ.
בקיץ תשע"ה, כאשר הגיע ריסקין לגיל 75, העמידה מועצת הרבנות הראשית קשיים בפני הארכת כהונתו, לאחר שחלק מחבריה הביעו ביקורת על עמדותיו הליברליות. לאחר שהיועץ המשפטי של הרבנות הבהיר כי הנימוק הרלוונטי היחיד המאפשר סיום כהונה בגיל זה הוא מצבו הבריאותי של הרב, האריכה המועצה את כהונתו תוך שהיא מביעה מורת רוח מעמדותיו[2].
בשנת 2018 הוענק לו פרס בוני ציון בתחום החינוך[3]. בתחילת חורף ה'תשע"ט פרש מתפקידו כנשיא מוסדות אור תורה סטון ומינה למחליפו את ד"ר קנת ברנדר[4]. בשנת 2020 פרש לגמלאות והפסיק את כהונתו כרב היישוב אפרת.
חיים פרטיים
נשוי לוויקי ולהם ארבעה ילדים.
אידאולוגיה
בציבור הדתי-לאומי נחשבת השקפת עולמו של ריסקין פתוחה וחריגה. הוא מגדיר את עצמו כפמיניסט, "אך עם הגבולות של ההלכה"[5]. ריסקין הקים את ארגון יד לאישה המסייע לעגונות ולמסורבות גט ויזם את שילובן של נשים כטוענות רבניות בבתי הדין הרבניים. בשנת 2015 היה הרב האורתודוקסי המקומי הראשון שמינה אישה לתפקיד רבני רשמי למחצה של "מנהיגה רוחנית"[6].
כמה מעמדותיו של ריסקין נחשבות חריגות בציבור האורתודוקסי. הוא מברך על פעילות חברי התנועה הרפורמית בנימוק שהם פועלים לקרב יהודים[7]. הוא העלה הצעה חדשנית בנוגע לברכת "ברוך שלא עשני אישה" שמברכים גברים בברכות השחר, ובמקביל מברכות נשים "ברוך שעשני כרצונו". לפי הצעתו יברך הגבר "ברוך שלא עשני אישה ועשני כרצונו" והאישה תברך "ברוך שעשני כרצונו ולא עשני איש". כך לדבריו יהיו הברכות שוויוניות, ועם זאת לא ישתנה מטבע הברכה שתיקנו חז"ל[8].
בשנת ה'תש"ע התפרסם כי בשיחה עם נוצרים חשף ריסקין כי בינו לבין עצמו מעולם התייחס לאותו האיש כ"רבאי ג'עזוס", וכינהו "רב יהודי למופת במובנים רבים" תוך הבעת "התפעלות עמוקה מאישיותו"[9][10]. לאחר ביקורת חריפה כלפיו מרבני ישיבה יוניברסיטי וקולות מקרב אנשי קהילתו שקראו לפיטוריו פרסם התנצלות[11]. בסרטון שפרסם בערוצו האישי[12] טען שכוונתו הייתה לשבר את האוזן כדי לקרב את הרעיון להבנתו של הנוצרי והודה כי המינוח לא היה מוצלח, תוך השמת הדגש על כך שמעולם לא עלה בדעתו לשבח את הנרטיב הנוצרי שבשמו נרצחו יהודים. עם זאת הוא הוסיף כי "יש להפריד בין הגרסה הנוצרית של אותו האיש שבשמו נרצחו מליוני יהודים לאורך הדורות לבין דמותו כיהודי ששמר אמונים לערכי התורה כפי שהם מוכרים לנו", וכן התבטא על הקשר העמוק, לדבריו, של היהדות עם אותו האיש, ועל "חשיבותו של קיום דיאלוג בין יהודים לנוצרים וחיזוק היחסים בין שני העולמות".
בינואר 2011 התקבל ריסקין לריאיון אצל האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בקרית הותיקן[13].
ריסקין מנהל את המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי באפרת, בשותפות עם הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי מטקסס[14]. במסגרת פעילות המרכז הושקה במרץ 2015 יוזמת "יום הלל" שבה מוזמן העולם הנוצרי לדקלם את תפילת ההלל (תהילים קי"ג-קי"ח) ביום העצמאות של ישראל, עם העם היהודי.
ב-2019 אמר שלמרות שבעבר תמך בפתרון שתי מדינות, כיום הוא תומך בהחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון, למעט שטחים שעליהם יוכיחו ערבים בעלות פרטית. הוא נימק זאת בכך שהפלסטינים אינם מכירים בבעלות יהודית על שום חלק בארץ ישראל ומסירת אדמות לידיהם תסכן יהודים[15].
במאי 2021 הביע תמיכה פומבית בהקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד.[16]
ספריו
- The New Passover Haggadah
- סדרת Torah Lights
- סדרת אור תורה: על חיים, אהבה ומשפחה בספר בראשית, ידיעות ספרים, 2008; על חירות, התגלות וייעוד בספר שמות, 2010; על הקרבה קדושה ושתיקה בספר ויקרא, 2011; על מעבר, מחלוקת ומנהיגות בספר במדבר, 2012
- יד לאשה - האשה והגירושין ע"פ ההלכה, ספרי מגיד, 2008
- שיח שולחן - זמירות, תפילות וטקסים מסביב לשולחן ובחיק המשפחה, ספרי מגיד, 2009
- ציוני דרך: זיכרונות וסיפורים בדרך לציון, ידיעות ספרים, תל אביב 2012
קישורים חיצוניים
- שלמה ריסקין, באתר מוסדות אור תורה
- יצחק קראוס, אבינו שבשמיים ובארץ (על האוטוביוגרפיה 'ציוני דרך'), מקור ראשון, מוסף "שבת"
יאיר אטינגר, שלמה ריסקין: "התורה לא מיועדת למגזר אחד", באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015- ליאת אלקיים, שתי סיבות להאמין באלוקים, באתר הארץ, 12 באפריל 2017
- צביקה קליין, צער רב: המלחמה של ריסקין על הצדק, 5 באוגוסט 2017, באתר nrg
- הרב ריסקין על הסמכת הרבניות: התהליך ההלכתי במלוא תפארתו והדרו /תגובה, חדשות סרוגים, 09.01.17
- יהודה שלזינגר, רב בכיר בציונות הדתית קורא להפעיל תחבורה ציבורית בשבת | ישראל היום, באתר ישראל היום, 23 בינואר 2018
- נדב שרגאי, "המשבר עם יהדות ארה"ב? שום צד לא נקי מאשמה", באתר ישראל היום, 16 במאי 2019
- מאמריו
- רשימת המאמרים של שלמה ריסקין באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של שלמה ריסקין, באתר רמבי"ש
- ריסקין: מאבקי משקף מלחמה על יהדות מכילה, באתר nrg, 5 ביולי 2015
הערות שוליים
- ^ שלמה ריסקין, 'ציוני דרך', עמ' 199-202.
- ^ קובי נחשוני, סוף לסאגה: הרבנות האריכה כהונת שלמה ריסקין, באתר ynet, 29 ביוני 2015
- ^ עדו בן פורת, הוכרזו הזוכים בפרס "בוני-ציון", באתר ערוץ 7, 2 במאי 2018, אוחזר 8 במאי 2018
- ^ צביקה קליין, "אם התורה היא 'הסחורה', תמיד תמצא את מקומך", מקור ראשון, ז' בכסליו ה'תשע"ט
- ^ * רוני שוב, "זכר ונקבה ברא אותם", מקור ראשון, דיוקן 582, 3 באוקטובר 2008, עמ' 20—24.
- ^ יאיר אטינגר, לא רבנית ולא רבה: ג'ני רוזנפלד מקווה לראות נשים משתלבות בתפקידי הנהגה דתית, באתר הארץ, 13 בפברואר 2015
- ^ חיים לוינסון, הבורר של אפרת, באתר הארץ, 14 בינואר 2010
- ^ גילי זיוון, "הגיע הזמן לסידור תפילה חדש: הרהורים ראשוניים", בתוך: כהן ולביא, 2005
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=kscCIQCyMdQ
- ^ https://www.ajwnews.com/rabbi-jesus/
- ^ אבישי קופרמן, ריסקין מתחרט: לא שיבחתי את ישו, באתר בחדרי חרדים, 31 בדצמבר 2009
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=inT6kv4ag8g
- ^ https://www.catholicnewsagency.com/news/21763/rabbi-and-pope-discuss-jewish-christian-cooperation-in-israel
- ^ The Center for Jewish-Christian Understanding and Cooperation - CJCUC
- ^ עמ' 13
- ^ בנצי רובין, "מסר חיובי חשוב": מכתב הרבנים בעד ממשלה עם השמאל, באתר "סרוגים", 27 במאי 2021
