רבי שמואל בורנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמואל בורנשטיין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסוכטשוב
רבי שמואל בורנשטיין
קובץ:Shem mishmuel.jpg
רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל"
לידה ד' בחשוון ה'תרט"ז
קוצק
פטירה כ"ד בטבת ה'תרפ"ו (בגיל 70)
אוטבוצק
מקום קבורה סוכטשוב
השתייכות חסידות סוכטשוב
חיבוריו שם משמואל
אדמו"ר מסוכטשוב ה־השני
י"א באדר א' ה'תר"עכ"ד בטבת ה'תרפ"ו

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' מרחשוון תרט"זכ"ד בטבת ה'תרפ"ו) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. רבי שמואל היה בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. נודע כיום בעיקר בזכות ספריו שזוכים לתפוצה רחבה.

תולדות חייו

קובץ:Sochaczew mazeva.JPG
מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

נולד בשנת תרט"ז בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק חתן ה'תפארת שלמה' זי"ע. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת תרס"ב נשא לאשה את בתו של הגאון ר' נתן נטע כהנא שפירא רבה של קשוינז מחסידי סוכטשוב (מחבר ספר 'שמן למאור').

כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.[1] ב-ה'תרנ"ו ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת. יחד עם זאת התנגד מאד לציונות נוסח הרצל שכללה את הציונות הדתית (המזרחי). אביו, ה'אבני נזר' סירב לקבל משלחת רבנים ובראשם הרב ריינס, מחשש שיפרסמו דברים שלא אמר[2].

בניגוד לאביו שהיה לו מזג רגוע, ל'שם משמואל' היה מזג יותר תקיף, דבר שהזכיר את קוצק, ולכן אחרי פטירת אביו, יחד עם זאת שבהיותו בנו יחידו ותלמידו המובהק היה המועמד הטבעי להנהגה היו מחסידיו שחששו שהנהגתו תהיה תקיפה, חשש שהופרך עם תחילת הנהגתו שהיתה שילוב של חריפות עם חסד ורחמים, כפי שניתן לראות בספרו.

נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו.

צאצאיו

רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.

ספריו

  • שם משמואל - על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הינו מערכות בחסידות ובדרוש שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו בשבוע שלאחריו. הספר מוגדר כספר מחשבה שמבוסס על החסידות הפולנית מבית פשיסחא וקוצק, וככזה הוא גם מביא הרבה מדברי המהר"ל, ניתן למצוא אף אזכורים רבים מספר התניא. בדרך כלל הוא מתחיל במדרש על הפרשה ומציג כמה שאלות, כשסיום המאמר השאלות פתורות יחד עם הבנה של רעיון בעבודת ה' או בכח או מצב בנפש האדם, יחד עם זה ישנם גם רעיונות והברקות קצרים על הפרשה או המועד. במקומות רבים בספרו הוא מצטט מדברי אביו ומבארם, לרוב מדובר באימרה ממש קצרה ולא כ"כ מובנת, כשהוא מבאר את הדברים על פי מקורות חז"ל ועוד ואף מוסיף משלו, כיום הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד,

הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו בעל "חסדי דוד" בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו רבי חנוך בורנשטיין הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).

הוא כתב גם את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", ובו פסקי ההלכות היוצאים מתוך הפלפול של אביו.

לקריאה נוספת

  • אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב, תשס"ד.
  • ישראל ארליך, אבירי הרועים.
  • נדב מיטב, מפתח העניינים שם משמואל על התורה, בהוצאת ישיבת אור עציון.
  • חנניה רכל, עשה ירח למועדים - והוא תמצית דברי הרה"ק ר' שמואל בורנשטיין מסוכצ'וב על חודשי השנה, שמ"ש ידע מבואו - ניסן תשס"ט
  • שמחה מורגנשטרן, אמת ואמונה-קאצק, מהדורת תשפ"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק אלפסי, תשעים שרים.
  2. ^ מראה הדשא עמוד ק
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0