שמואל דגני
| לידה |
20 במאי 1951 חיפה |
|---|---|
| נהרג |
9 באוקטובר 1973 (בגיל 22) רמת הגולן |
| כינוי | מולי |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1969–1973 (כ־4 שנים) |
| דרגה |
 סגן |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחלקת טנקים בגדוד 74 | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
שמואל (מולי) דגני פישלר (20 במאי 1951 – 9 באוקטובר 1973) היה קצין צה"ל שעוטר בעיטור העוז על פעולתו בקרב ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה
ראשית חייו
דגני נולד ב-20 במאי 1951 בחיפה לאסתר ונתן דגני. את לימודיו היסודיים החל בבית-הספר "הבונים" בחיפה, המשיך בבית-הספר "בארי", בבית-הספר התיכון-עירוני ג' בנווה-שאנן וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הריאלי בחיפה. בנוסף, היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים", אשר בה היה חניך ולאחר מכן מדריך.
בסוף ספטמבר 1969 התגייס דגני לצה"ל והוצב לנח"ל. הוא שירת במסלול נח"ל, במסגרתו יצא לשנת הדרכה (חל"ת) ברעננה, ולאחר מכן התנדב לשרת בחיל השריון, בו השתלם בקורסים למפקדי טנקים, לקצינים ולקציני שריון, והיה לקצין הנח"ל הראשון שצמח בשריון. הוא הצטרף לצבא הקבע בסוף ספטמבר 1972, והוצב כמפקד מחלקת טנקים בגדוד 74.
מלחמת יום הכיפורים
דגני היה מפקד מחלקה בפלוגה ו' בגדוד 74. דגני לחם בקרבות הבלימה הקשים בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים בצפון רמת הגולן. עם פרוץ הקרבות היה ממוקם עם מחלקתו במוצב 105, באזור הר ורדה. במהלך הקרב נפגע אולם המשיך להילחם, והצליח לבלום את התקדמות השריון הסורי. ב-9 באוקטובר 1973 בשעות הבוקר נשלח יחד עם טנק נוסף להילחם בחיילי חי"ר סורים שחדרו במהלך הלילה באזור רכס הבוסטר. שני הטנקים נפגעו מטילי נ"ט. דגני נהרג יחד עם שישה חיילים נוספים מפלוגתו.[1]
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן והוענק לו עיטור העוז.
הנצחה
קיבוץ בית קשת הוציא חוברת זיכרון לזכרו של מולי דגני ובה דברי חברים על דמותו, על אמונותיו וערכיו.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של שמואל דגני, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- שמואל דגני, באתר הגבורה
הערות שוליים
- ^ אבירם ברקאי, על בלימה, עמ' 461-463.
