שמירת שבת כהלכתה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר (זמני)

פרמטרים ריקים [ OCLC, ספר קודם, ספר הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שמירת שבת כהלכתה
שמירת שבת כהלכתה.jpg
הוצאה מהדורות א' ו-ג': פלדהיים, מהדורה ב': מוריה
סוגה הלכות שבת ויום טוב
תורגם לשפות יידיש ואנגלית

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב רבי יהושע נויבירט.

תיאור הספר

הרב יהושע ישעיה נויבירט - מחבר הספר

הספר יצא לאור לראשונה בשנת תשכ"ה בהוצאת פלדהיים, וזכה לתפוצה רבה. לפי ההוצאה, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה מאז תחילת שנות ה-תש"ם[1].

הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת. הספר יצא לאור בשלוש מהדורות. על המהדורה הראשונה נמתחה ביקורת של רבי יעקב ישראל קנייבסקי ואחרים[2]. במהדורה השנייה השתתפו גם הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן מ"בית מדרש הלכה - מוריה". חלק מהפסקים המקלים, שבמהדורה הראשונה נכתבו בגוף הספר, הועברו במהדורה זו להערות השוליים, והדעות המחמירות הועלו לגוף הספר.

בניסן תש"ע יצאה מהדורה מתוקנת לחלק הראשון הכוללת התייחסות לשינויים הטכנולוגיים האחרונים, ובהוספת פסקיו של רבי יוסף שלום אלישיב. כמו כן נוספו חלקים רבים בהערות השוליים על פי כרך 'הערות ותיקונים' שיצא בתור חלק ג' למהדורה השנייה.

ספרים רבים מפנים אל הספר בראשי התיבות שש"כ.

את שלוש המהדורות ערך אשר וסרטיל אשר הכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי הלכה שיצאו לאחר מכן[3].

חלקי הספר

פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות בשבת: הדלקת נרות, קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת תשנ"ג, כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים.

קבלת הספר

הספר קיבל את הסכמות רבי שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, רבי משה פיינשטיין, רבי יחיאל יעקב וינברג, רבי יוסף שלום אלישיב, רבי מנשה קליין, רבי יחזקאל אברמסקי, הרב יוסף ברייער, רבי ברוך קונשטט ורבי יוסף נפתלי שטרן. רבי שלמה-זלמן אויערבך כתב בסוף ימיו קובץ הערות ותיקונים ל'שמירת שבת כהלכתה', וכך חיזק את מעמדו כספר פסיקה מקובל. הסכמת רבי שמואל הלוי וואזנר ניתנה למהדורה הראשונה של הספר והוסרה מן המהדורות הבאות.

אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי מאוד ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה[דרוש מקור].

פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר[4].

בשנת תשכ"ה הוענק להרב נויבירט פרס הרב קוק על ספר זה.

תרגומים וספרים נוספים

הספר פוסק על פי דעת הרמ"א, כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.

שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ליידיש ואנגלית.

מהדורות עיקריות

  • שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו, ירושלים: פלדהיים, תשכ"ה 1965
  • שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), ירושלים, מוריה, תשל"ט. חלק ב' תשמ"ט.
  • שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א), חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, 2010 תש"ע

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כרמית ספיר ויץ, לקרוא ולהאמין: שבוע הספר בגרסה חרדית, באתר nrg
  2. בספרו חיי עולם חלק ב פרק א בהערה
  3. הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת, המעיין, טבת תשע"א
  4. יוסי הר-מור, ‏הגרי"ש אלישיב: "אסור להשתמש במעליות שבת", באתר כיכר השבת, 29 בספטמבר 2009
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0