רבי יחזקאל אברמסקי

מתוך המכלול
(הופנה מהדף יחזקאל אברמסקי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יחזקאל אברמסקי
יחזקאל אברמסקי.jpg
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
השתייכות חרדים ליטאים
תפקידים ראש בית דין
רבותיו יחיאל מיכל אפשטיין,
חיבוריו חזון יחזקאל
  • ארץ ישראל נחלת עם ישראל
  • דיני ממונות
  • קובץ מאמרים

רבי יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' תרמ"ו - כ"ד באלול תשל"ו) ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

חייו

נולד במוסט, מחוז הרודנה (היום בלארוס), בשנת ה'תרמ"ו. למד בישיבת נובהרדוק ובגיל 17 הוסמך לרבנות על ידי רבי יחיאל מיכל אפשטיין בעל ערוך השולחן. לאחר מכן למד בישיבת טלז ונודע כ"העילוי ממאסט". בווילנה למד בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי. היה רבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י וכן עסקן ציבורי. בסלוצק החליף בשנת ה'תרפ"ג את רבי איסר זלמן מלצר, שנאלץ לברוח מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. בשנים אלו החל את עיסוקו הספרותי בפרשנות תלמודית והוציא לאור (ב-ה'תרפ"ה) את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. בתקופה זו חידש את הופעת כתב העת הרבני "יגדיל תורה" ושימש כעורך הגיליון הראשון.

נישא לבתו של רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, חתנו של הרידב"ז. בשנת ה'תרפ"ח התבקש על ידי חברי המושבה פתח תקווה לכהן כרבה[1], אך שלטונות ברית המועצות האשימו אותו ב"פעילות אנטי-סובייטית", בגלל רצונו לעלות לארץ ישראל[2], וב-ה'תר"ץ הוא נשפט ונידון לחמש שנות עבודת פרך במחנה בסיביר. הוא גלה לסיביר, היה עציר במחנה, אך שוחרר לאחר שנתיים, הודות למאמצים של רבים, בהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי, הרב קוק, הרב הרץ, רבה הראשי של אנגליה, ה"חפץ חיים" ואף חיים נחמן ביאליק[3]. משפחתו, נשארה בתחילה ברוסיה כ"ערבון". אשתו ושניים מבניו הורשו לצאת כעבור כמה חודשים ושני הבנים הגדולים רק מספר שנים מאוחר יותר.

לאחר יציאתו מברית המועצות בשנת ה'תרצ"ב, השתקע בלונדון, והתמנה לרב של קהילת מחזיקי הדת. בשנת ה'תרצ"ג נתמנה כדיין בבית הדין הרבני, וב-ה'תרצ"ה כראש בית הדין של העיר. בשנים אלו המשיך במפעלו הגדול, חיבור הפירוש לתוספתא, "חזון יחזקאל", וב-ה'תש"ה הוציא את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת ה'תש"י קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית", מטעם עירית תל אביב. בשנת ה'תשי"א עלה עם משפחתו והתיישב בשכונת בית וגן בירושלים. בשנת ה'תשט"ז זכה בפרס ישראל בתחום הספרות התורנית. היה ראש ישיבת סלבודקה (בני ברק)[4], והיה אחד מראשי "ועד הישיבות". מונה לאחד מנשיאי ארגון אתרא קדישא בעת הקמתו, וכן היה נשיאו של המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

הוא היה בין המתנגדים החריפים לפסק דין האח והאחות, ארגן מחאות רבות של חרדים בפרשה זו, וקרא לציבור לא לסמוך על פסיקותיו של רבי שלמה גורן.

נפטר בירושלים בשנת ה'תשל"ו, ונקבר בהר המנוחות.

משפחתו

בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה. בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. בתו של שמעון, ג'ני אברמסקי, הייתה מראשי הרדיו הבריטי - BBC. לרב אברמסקי היו שני בנים נוספים, משה ומנחם עזרא.

תלמידיו

חיבוריו

מלבד פירושו הגדול לתוספתא, נדפסו לא מעט ספרים של מאמריו וחידושיו, ביניהם:

  • ארץ ישראל נחלת עם ישראל, באספקלריה של המסורת, בני ברק, תשכ"ט, 1969
  • דיני ממונות, הגדרת סוגיהם, חוברת ראשונה, לונדון תרצ"ט, מהדורה חדשה בני ברק, תשכ"ט 1969
  • חזון יחזקאל על מסכת פסחים, ירושלים, תשל"ד 1974
  • ‫ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים, תשל"ח 1978
  • חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, מאת רבי יחזקאל אברמסקי, וצורף לו קונטרס זכר ישי מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשמ"א 1981
  • קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
  • חזון יחזקאל על תנ"ך תפילה ודברי אגדה, בני ברק תשס"ט

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אורי רדמן, ‏שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה, המעיין
    אורי רדמן, ‏'מלך ביופיו' לפתח תקווה: פרשת מינויו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, המעיין חנוכה תשע"ב
    .
  2. הפרדס, כסלו תשכ"ה, עמוד 38
  3. רפאל בנימין פוזן, http://archive.is/iYRil "כמוך גם הנני פה עובר אורח"], פורסם במקור בעיתון הצופה
  4. Rabbi Frand on Parshas Ki Savo, באתר torah.org


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0