שמעון וינטר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בקישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: צורך בקישורים פנימיים. |
פרופסור שמעון תאודור וינטר (Simon Theodore Winter, MBE, MB ChB (Leeds), DCH (Eng )) (1989-1916) היה רופא ילדים ישראלי, מנהל מחלקת ילדים בבית חולים רוטשילד בחיפה (היום מרכז רפואי בני ציון), מנהל המחלקה לאם ולילד במשרד הבריאות ויושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל.
ביוגרפיה
שמעון, סם בפי חבריו, נולד בדבלין, אירלנד בשנת 1916 לגרשון ושרה ויינברג, ילידי ביאליסטוק. הוא גדל בלידס, אנגליה, ואח לימודי הרפואה סיים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת לידס בשנת 1939. כציוני נלהב ובעל הזדהות יהודית גבוהה היה פעיל בתנועת הבונים (תנועה ציונית מסורתית) וכיהן כיו"ר תא הסטודנטים היהודים באנגליה. בהגיעו לבגרות הוא שינה את שם משפחתו לוינטר ומצד שני, כסימן להזדהות עם "חזון המדינה", הוסיף את השם תיאודור לשמו לזכרו של הרצל[1].
בשנת 1940 גויס לחיל האוויר הבריטי (RAF) והוצב בבסיס ליד קיימברידג', בסיס ממנו יצאו מטוסים להפצצה בגרמניה. ביולי 1943 אחד המטוסים שחזר ממשימת הפצצה נחת נחיתת חירום ועלה באש. ד"ר וינטר נכנס למטוס הבוער להציל את הצוות ונכווה קשה בעצמו. על מעשיו הוענק לו תואר אבירות של חבר במסדר האימפריה הבריטית (MBE) על ידי המלך ג'ורג השישי[2].
לאחר החלמתו בסוף שנת 1943 ובמשך שנתיים שירת כרופא בחיל האוויר הבריטי בעדן, תימן ולוב. שם פגש לראשונה יהודי תימן, חלקם במעברות בהן שהו בזמן שהמתינו לעלייתם ארצה.
משלחת של רופאים ואחיות מארץ ישראל הגיעה להעניק טיפולים ועזרה ובראשה פרופסור ישראל יעקב קליגלר והאחות ציפורה מקוב-פריידמן. תוך זמן קצר התרופות והציוד הרפואי אזלו. שני חברי המשלחת קיבלו יוזמה ונכנסו לחדר האוכל של הבבסיס הבריטי הסמוך בזמן ארוחת הצהריים וצעקו ביידיש "האם יש כאן מישהו יהודי?" תוך שניות שמעון וינטר ניגש אליהם לשאול מה הם רוצים. הוא לקח אותם לארונות הציוד הרפואי וסיפק להם את החומרים הדרושים. ומכאן ואילך הוא התנדב כרופא במעברה בשעות אחר הצהריים לאחר שסיים את עבודתו במחנה הצבא הבריטי. בהמשך שירת שנה נוספת כרופא במחנה הצבא הבריטי בקהיר ובפלסטינה א"י.
בשנת 1946 נישא לשושנה, בתם של צבי אריה ובלומה ורנר מחיפה. הוא החל לעבוד במחלקת הילדים בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ונשלח על ידי ההגנה ובית החולים לטיפול בחולים ופצועים בבית החולים משגב לדך בעיר העתיקה שהיה במצור.
ד"ר וינטר דאג להסדיר שהבריטים יאשרו את כניסת הצוות הרפואי הדסה לעיר העתיקה. הצוות כלל רופאים, מנתחים ואחיות בחדר המיון.
בשנת 1948 ד"ר חיים שיבא ביקש מד"ר ווינטר להקים שירות רפואי לחיל האוויר הישראלי, מכיוון שהיה הרופא היחיד בישראל עם ניסיון בתחום זה. הוא קבע את כל ההנחיות כולל הנחיות לבדיקת בריאות של טייס. הוא התרכז בדאגה לבריאות הצוות, לביטחונם ולתנאי העבודה שלהם. במשך שנתיים הוא היה חלק מצוותו של אהרן רמז שהקים את חיל האוויר הישראלי.
בשלב זה החליט לחזור לרפואת ילדים. הוא התמחה בלונדון ושם דגש על רפואה מונעת.
כשחזר לארץ החל לעבוד בבית החולים רמב"ם בחיפה ואחר כך הוביל את מחלקת הילדים בבית החולים רוטשילד (היום מרכז רפואי בני ציון) עד פרישתו בשנת 1984. בין שני התפקידים הללו נשלח לטבריה לטפל בעולים בעיר. גישתו לעבודה הייתה לעודד חיסון ולחינוך האוכלוסייה המקומית, על ידי האחיות של טיפת חלב, שהעניקו הדרכה לאמהות שלא היו בקיאות בתנאים בישראל.
ד"ר ווינטר היה בין מקימי בית הספר לרפואה בטכניון הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט. הוא לימד שם וקיבל תואר פרופסור. בשנת 1963 הוציא לאור ספר הדרכה ברפואת ילדים.
רפואה מונעת הייתה אחד העקרונות המנחים אותו לאורך חייו המקצועיים. הרופאים במחלקתו למדו התפתחות ילדים בנוסף ללימוד ערבית כדי לשפר את התקשורת עם מטופליו ומשפחותיהם.
וינטר הקים את המרכז הראשון לייעוץ גנטי בישראל (כיום הוא מכונה מרכז שמעון וינטר לגנטיקה אנושית). הוא ראה בכך דרך למנוע מחלות ולהעניק הדרכה להורים. בנוסף הקים בשנת 1975 את מרכז חנה חושי להתפתחות ילדים לצד המחלקה בבית החולים. הוא חקר את תחום תזונת התינוקות, כולל הוספת ברזל לפורמולות לתינוקות. פרופסור וינטר שימש יושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל בין השנים 1969 ל-1972.
כאשר פרש מעבודתו בחיפה, הוא ואשתו עברו לירושלים שם הקדיש את זמנו להקמת המרפאה לילדים עם ספינה ביפידה בבית חולים אלין. במקביל קיבל את תפקיד מנהל יחידת אם וילד במשרד הבריאות עד מותו בשנת 1989.
הותיר אחריו מאות תלמידים וכןשלושה ילדים שנולדו לו ולאשתו שושנה.
קישורים חיצוניים
- פרסום קבלת תואר אבירות(הקישור אינו פעיל) - The London Gazette, 21st Dec 1943
- הילד בבריאות ובמחלה / מאת שמעון וינטר ומתתיהו זלצר באתר הספרייה הלאומית.
- ידיעה בעיתון דבר מיום חמישי, דצמבר 25, 1975; עמוד 5 על פתיחת מרכז חנה חושי להתפתחות הילד
- ידועה על חניכת בית הספר לרפואה בחיפה בעיתון על המשמר מיום שלישי, ספטמבר 09, 1969 עמוד 4
- על עלית יהודי תימן בשנת 1943 והמחנה בעדן
הערות שוליים
