שמעון רביד
שמעון רביד (16 במאי 1936 - 22 בנובמבר 2017) היה מנכ"ל המחלקה להתיישבות ומנכ"ל המחלקה לכספים בסוכנות היהודית ומילא שורה של תפקידים בכירים בקבוצת בנק הפועלים. נודע במיוחד בתפקידו המרכזי בהקמת המצפים בגליל וכיו"ר ועדת רביד לשיקום המשק המשפחתי וקיבוצי הפריפריה, כמינוי אישי של ראש הממשלה שמעון פרס, שר האוצר יצחק מודעי ושר החקלאות אריה נחמקין.
ביוגרפיה
רביד נולד בתל אביב לאב ממוצא פולני ולאם ממוצא יווני. במסגרת שירותו בנח"ל היה חבר הגרעין המייסד של קיבוץ שדה בוקר, היה חבר הקיבוץ עד שנת 1966 ושירת בתפקידי מזכיר, מרכז משק ורכז ענף המטעים.
בשנת 1967 עבר לירושלים והצטרף לסוכנות היהודית, תחילה כמנהל מדור המטעים בחבל ירושלים של המחלקה להתיישבות (עד 1974), בתפקידו זה יזם ופיתח את חקלאות התמרים במושבי בקעת הירדן.[1] לאחר מכן היה מנהל חבל הצפון במחלקה להתיישבות ובמקביל מנהל אזור עפולה של משרד החקלאות. בתפקידו זה מילא תפקיד מרכזי בייזום, בתכנון ובביצוע של תוכנית המצפים בגליל בכלל ובגוש שגב בפרט, תוך שינוי פניה של המחלקה להתיישבות מפיתוח התיישבות שהיא בעיקרה חקלאית להתיישבות קהילתית יוצרת בתחומים אחרים.[2] בשנת 1977 נבחר למנכ"ל המחלקה להתיישבות[3] ובשנת 1981 מונה למנכ"ל המחלקה לכספים של הסוכנות (CFO), במסגרת תפקידים אלה עסק בשיקום מפוני חבל ימית.
בספטמבר 1986, על רקע משבר הקיבוצים, התבקש רביד על ידי ראש הממשלה שמעון פרס, לעמוד בראש ועדה שתבחן את שיקום המשקים המשפחתיים וקיבוצי הפריפריה על ידי הסדרי חוב. מסקנות הוועדה (שהוגשו כבר לממשלת ישראל ה-22 בראשות יצחק שמיר לאחר הסכם הרוטציה) קבעו הסדר של נושים בתיק פירוק יחד עם המלצות לשינויים ארגוניים, בדגש על ניתוק ארגוני הקניות מהקופה הציבורית. החוב הגדול של המשקים, שלא היה ניתן לשלמו, חולק בין החייבים מצד אחד, הנושים מצד שני (הבנקים), והציבור, כלומר הממשלה והסוכנות, במסגרת אובליגו ממשלתי מחד והתחייבות לרה-ארגון משקי מאידך.[4][5][6]
ב-1987 היה למשך תקופה קצרה מנכ"ל חברת העובדים של ההסתדרות הכללית.[7] ב-1988 נקרא למלא את תפקיד מנהל אגף הבקרה והכספים ב"כור תעשיות" במסגרת הניסיון לחילוץ החברה ההסתדרותית מתביעת הפרוק, אולם נאלץ להתפטר כעבור שנה עקב חוסר יכולת לתפקד תחת מגבלות ההסתדרות.[8]
בשנת 1989 הצטרף רביד לקבוצת בנק הפועלים ומילא בה מספר תפקידים בכירים. עד 1994 כיהן כמשנה למנכ"ל בנק הפועלים האחראי לחטיבות הלוגיסטיקה, השקעות ריאליות, נכסי לקוחות, שוק ההון, יו"ר ישראכרט ומועצות המנהלים של החברות הבנות. בין השנים 1994–2000 כיהן כמנכ"ל משותף בבנק הפועלים האחראי על החטיבה הפיננסית והפעילות הבינלאומית והיה יו"ר מועצות המנהלים של כל הבנקים המסונפים בארצות חוץ. בשנים 2000–2001 היה יו"ר מועצת המנהלים של בנק אוצר החייל.
לאחר פרישתו ב-2001 היה חבר בדירקטוריונים שונים בהתיישבות (יו"ר יקבי רמת הגולן, חברת ערדג בים-סוף, מפעל דביק בשדה בוקר, יו"ר חברת נטפים, דירקטור חיצוני במשקי הנגב, איסכור, מעברות, יק"א דולב ועוד) ובגופים פיננסיים וכלכליים אחרים בהם דירקטור מטעם הציבור ביובנק, יו"ר ועדת השקעות של הראל השקעות ודירקטור בפורום הישראלי.
במאי 2009, שנים לאחר פרישתו מפעילות ציבורית, נקרא שוב רביד על ידי אליהו מצא לכהן כחבר בוועדת חקירה ממלכתית - הוועדה הממלכתית לבדיקה הטיפול במפוני ההתנתקות (יחד עם רביד ומצא היה חבר בוועדה גם ידידיה שטרן), על סמך ניסיונו רב השנים, הבנתו המעמיקה בענייני כספים וניסיונו העשיר בטיפול בהתיישבות. הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-29 בספטמבר אותה שנה.[9]
במקביל לתפקידיו הרבים, למד רביד באוניברסיטה העברית. בשנת 1971 סיים תואר שני בכלכלה בהצטינות ובהמשך כתב עבודת מחקר בנושא "החקלאות בישראל: תכנון מפורט בתנאי כלכלה מעורבת" בהדרכתם של מיכאל ברונו וצבי זוסמן וקיבל תואר דוקטור בכלכלה בשנת 1978. לאחר מכן היה מרצה מהחוץ במסגרת החוגים לכלכלה, מנהל עסקים, בנקאות ומימון לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה, בטכניון, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה למינהל בראשון לציון.
הותיר אחריו את אשתו ושלושת ילדיהם. לבקשת המשפחה נקבר בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.
כשנה לאחר מותו נחנך מצפור לזכרו בטיילת הר שכניה ליד היישוב מנוף.[10]
הערות שוליים
- ^ ישראל נדיבי, "צדיק כתמר יפרח: גידול התמר בבקעת הירדן", לפאתי מזרח: 43 שנות התיישבות בבקעה, משרד החקלאות, הסוכנות קק"ל, 2011
- ^ אריק רז (ראש המועצה הראשון של מועצה אזורית משגב), לזכר שמעון רביד, א-להגוש: עיתון תושבי משגב, גיליון 577 נובמבר 2017, עמ' 22
- ^ יוסף וקסמן, שמעון רביד מנכ"ל הוועדה להתיישבות בסוכנות, מעריב, 9 באוגוסט 1977
- ^ חיים קופמן, הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושמונה של הכנסת האחת-עשרה יום שני, ב' בכסליו התשמ"ח (23 בנובמבר 1987)
- ^ אהרון דולב, מושב מצליח פושט רגל, מעריב, 21 בנובמבר 1986
- ^ שרגא מקל, הסיוע למושבים - לא להחפז, מעריב, 31 במרץ 1987
- ^ אורי גינוסר, "יש הרבה מה לעשות", מעריב, 18 במרץ 1987
- ^ אורי גינוסר, "מדיניות ההסתדרות לא תבריא את כור", מעריב, 28 באפריל 1989
- ^ נדב שרגאי, ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הטיפול במפוני גוש קטיף תחל היום את עבודתה, באתר הארץ, 10 במאי 2009
- ^ מצפור טיילת הר שכניה, מסבירן
