שק שפיר
שק השפיר הוא זוג של ממברנות דקיקות אך חזקות אשר מכיל את העובר המתפתח במשך ההיריון, עד זמן קצר לפני הלידה.
הממברנה הפנימית, הקרויה באופן רשמי שק השפיר, מכילה את נוזל מי השפיר ואת העובר. הממברנה החיצונית קרויה סיסית מכילה את שק השפיר והיא חלק מהשליה. שק השפיר קרוי גם בועת השפיר בגלל דמיונו לבועה. כאשר הוא מואר, שק השפיר נראה מבריק וחלק, אך הוא חזק דיו מכדי להינזק או להיפרץ.
קריעה מלאכותית של שק השפיר, הקרויה גם בשם אמניוטומיה, מתבצעת לעיתים, ומטרתה זירוז או התחלת תהליך הלידה.
מקור השם
נהוג לכנות את השק גם 'שָׁפִיר' ,ולהבדיל משליה שהיא האיבר הספוגי העבה שצמוד אל הרחם. אך במקורות שפיר הוא רקמות העובר עצמו בשלב ההתפתחות הראשוני[1] ושליה היא כל השק העוטף את העובר. השפיר נזכר במשנה, יש אומרים שזו הכוונה בפס' יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר [2] (מיכה א יא).
מי השפיר
ערך מורחב – מי שפיר
מי השפיר הם הנוזל המימי המקיף את העובר המתפתח ברחם ומגן עליו בתוך שק השפיר. מי השפיר מאפשרים לעובר תנועה חופשית ללא לחץ הדוק של דפנות הרחם על גופו. ציפת העובר בתוך הרחם מתאפשרת גם היא על ידי מי השפיר.
שק השפיר גדל ומתמלא, בעיקר במים, בסביבות שבועיים לאחר ההפריה. לאחר 10 שבועות נוספים הנוזל מכיל גם חלבונים, פחמימות, שומנים (ליפידים) ושומנים זרחניים. בנוסף שתנן ואלקטרוליטים מוכלים אף הם במי השפיר. כל הרכיבים הנ"ל מסייעים לגדילת העובר. בשלבי ההיריון המאוחרים רוב מי השפיר מורכבים משתן העובר.
מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים בראשות אנתוני אטאלה (Anthony Atala) באוניברסיטת Wake Forest בשיתוף עם צוות מאוניברסיטת הרווארד מצאו שנוזל מי השפיר הוא מקור עשיר בתאי גזע שאינם שייכים לעובר. תאים אלה הוכחו כבעלי יכולת התפתחות לתאים אחרים מסוגים שונים, כולל תאי מח, כבד ועצם.
התופעה המוכרת בשם "ירידת מים", המתרחשת בסמוך ללידה, מתחילה כאשר שק השפיר נקרע. בתהליך זה רוב מי השפיר עדיין נשארים בתוך הרחם עד לידת התינוק. תהליך קריעת שק השפיר ידוע בשם המדעי "קריעת ממברנות ספונטנית".
היריון מרובה-עוברים
- ערך מורחב – היריון מרובה עוברים
בהיריון תאומים ובהריונות שבהם קיימים מספר עוברים, העוברים לעיתים חולקים את שק השפיר. היריון מונואמניוטי הוא היריון שבו כל העוברים שמקורם בזיגוטות נפרדות מוכלים בשק היריון בודד. היריון דיאמניוטי הוא היריון שבו קיימים יותר משק היריון אחד בתוך סיסית אחת, או בתוך מספר סיסיות. הריונות אלה עשויים לחלוק שלייה אחת או מספר שליות.
שיתוף שק היריון בין מספר עוברים עלול לגרום לסיבוכים במשך ההיריון. לדוגמה, חבלי הטבור של עוברים מונואמניוטיים עלולים להסתבך זה בזה, תוך הפחתת או הפסקת זרימת הדם לעוברים המתפתחים.
קישורים חיצוניים
