ששון בר-צבי

ששון בר-צבי (21 בספטמבר 1924 – 1 בפברואר 2012) היה חוקר החברה והתרבות הבדואית בנגב, סגן-אלוף בצה"ל, כיהן בתפקיד המושל הצבאי בנגב ובצפון סיני, מוכתר רביבים, מראשוני המתיישבים בנגב ובבאר שבע, איש הפלמ"ח, הש"י וצה"ל. ששון בר-צבי נחשב כמומחה בעל שם בכל הקשור לבדואים בנגב, הוא הרצה, כתב וסיפר רבות בנושאים אלו, בכנסים ובתוכניות רדיו וטלוויזיה. בנוסף, הוא חקר ותיעד את תולדות באר שבע החל מהתקופה הטורקית ועד לתקופתנו. כאיש הש"י הוא אסף מידע חשוב שסייע להכללת הנגב בשטחה של מדינת ישראל.

קורות חייו

ששון בר-צבי נולד בירושלים ב-1924 לדוד וידידה בצראוי. בבית דיברו עברית, לדינו וערבית. כבן למשפחה דתית הוא למד בבית המדרש דורש ציון. כתלמיד חכם, הוא ידע את התנ"ך בעל פה. במקביל ללימודיו בבית המדרש, היה חבר בתנועת הנוער העובד ואף שימש כמדריך בתנועה. ב-1941 הלך לקורס מ"כים של ההגנה. ב-1942 התגייס לפלמ"ח, שם היה בפלוגה א'. ב-1944 הצטרף כחבר לרביבים. עקב ידיעתו את השפה הערבית הוא מונה כשומר שדות. יחד עם המוכתר אריה יחיאלי הם יצרו קשר עם התושבים הבדואים. לאחר נפילתו של המוכתר, אריה יחיאלי, מונה לתפקיד מוכתר רביבים. בתקופה זו הוא למד את הליכותיהם ותרבותם, על מנת לבסס קשרים בין מצפה רביבים לבין השכנים הבדווים, אסף מידע ורכש אדמות.

ששון שלט ב-5 שפות: בנוסף לעברית, ערבית ולדינו אותם למד בירושלים, למד גם יידיש מאנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ), יהודים פליטי מלחמת העולם השנייה, אשר דברו יידיש. בנוסף הוא שלט גם בשפה האנגלית.

ב-1947 נשא לאשה את אסתר, אותה הכיר בתנועת הנוער. אסתר, אשר הייתה גם היא חברה בפלמ"ח הצטרפה אליו למצפה רביבים. בשלהי 1949, לאחר שחרור באר שבע, עברו אסתר וששון להתגורר בעיר והיו לזוג הראשון בבאר שבע. בגלל הכרותו עם הבדואים, שפתם, תרבותם ומנהגיהם, הוא הוזמן לשרת כקצין בממשל הצבאי בבאר שבע. אשתו, אסתר הייתה הפקידה האזרחית הראשונה בעיר. ב-1963 התמנה למושל צבאי של הנגב, עד לביטול הממשל הצבאי. ב-1967 לאחר כיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים, התמנה בנוסף גם לתפקיד מושל צפון סיני. לאחר שחרורו מצה"ל, הצטרף לעיריית באר שבע כמנהל אגף. לששון ואסתר בר-צבי שלושה ילדים: עפרה, דודי ויעל, שמונה נכדים: אלון, ליאת, אורטל, דנה, כלנית, רון, אדווה ולישי, וכן 10 נינים.

ששון בר-צבי נפטר ב-2012 ונטמן בבית העלמין בבאר שבע.

מצפה רביבים

ששון הגיע למצפה רביבים ב-1944. בתחילה היה שומר שדות וסייע לאריה יחיאלי שהיה מוכתר ומא"ז (מפקד אזור). הוא שקד על אחזקת "מדאפה", אהל אירוח, בתחום רביבים, והקפיד לקיים שם את הקשר עם הבדואים. הוא למד את שירתם ומשליהם של הבדואים והשתמש בהם במשאים ומתנים שניהל עימם. ביחד עם אריה יחיאלי הם שמעו ותרגמו שירים בדואים כמו "את אדמה" שנכתב למנגינה בדואית ו"עלי באר" שנכתב לפי מילים של שיר רועים בדואי. לאחר נפילתו של אריה יחיאלי ב-1947, שימש כמוכתר רביבים וקצין ש"י באזור. הוא רכש מהבדואים נשק שהם גנבו מהבריטים לשימוש ההגנה. היה מעורב ברכישת קרקעות בנגב, ובאיסוף מידע מודיעיני.

באר שבע

מאז 1949, התגוררו ששון ואסתר בבאר שבע. הוא תיעד את התפתחותה של העיר ואף התעניין בהיסטוריה שלה. היה פעיל בפרלמנט של באר שבע, ואף שימש כנשיאו. היה ממייסדי בברית ראשוני באר שבע. ששון היה ראש צוות ההקמה של בית יד לבנים בבאר שבע, ומייסודו בשנת 1983, שימש כיו"ר בהתנדבות. בתחילת שנות ה-70 ששון גילה כי שייח עזאת חסן עלי אלעטאונה, נכדו של ראש העיר הראשון של באר שבע הטורקית, אשר התגורר בחברון, מחזיק בביתו אלבום תמונות של באר שבע הטורקית מהקמתה ועד ל-1922. הוא נסע לביתו ביחד עם הצלם גואל דרורי, שם ערך ריאיון עם שייך אלעטאונה, וצולם כל האלבום, המשמש מסמך נדיר לראשיתה של העיר. בשנת 1993 הוענק לו התואר יקיר באר שבע. ב-2013 הוקדש שבוע שמור אתרים בבאר שבע לזכרו. האירועים כללו יום עיון ותערוכה מאוספו הפרטי.

חקר הבדווים ותרבותם

מאז פגישתו הראשונה עם הבדווים, לאחר הגעתו לרביבים ב-1944, החל ללמוד על אורחות חיי הבדווים. נושא שאותו חקר ותיעד כל חייו. הוא ליקט חומר, הקליט, צילם וכתב והפך לבר סמכא בנושא, אליו עלו לרגל מיטב החוקרים האקדמיים בנושא. בעקבות בקיאותו במשפט הבדואי, הוא הוזמן להשתתף כשופט בבית דין בדואי. ששון בר-צבי פרסם ספרים, עשרות מאמרים ונשא עשרות הרצאות בנושאים אלו. העביר השתלמויות למורי דרך בדווים. השתתף באופן קבוע בתוכנית הרדיו זכרונות ארץ ישראל, בהנחיית זאב ענר, וכן בתוכניות אחרות ברדיו ובטלוויזיה בנושאי הנגב והבדווים. ייעץ וארגן תערוכות בנושא הבדווים ותרבותם.

ספריו

• מסורת השיפוט של הבדווים בנגב. הוצאת מערכות, משרד הביטחון. 1991.
• משל, סיפור ואגדה באוהלי קידר. 1998. מרכז ג'ו אלון והוצאת אריאל.
• קסם הקברים. הוצאת משרד הביטחון 1998. מחברים נוספים עארף אבו רביע וגדעון קרסל.
• סיפורים ומשלים מחיי הבדווים. אולפן עקיבא 1989.
• מסורות ואמונות של הבדואים בנגב.
• קמיעות ברפואה העממית בקרה הבדואים בנגב.
• The Charm of Graves - Perception of Death and After-Death Among the Negev Beduin. 2013. Sussex Academic Press. Co authors Gideon Kressel and Aref Abu-Rabi'a

סרטים

• ראשית המודיעין עם הבדואים – סרט במרכז למורשת המודיעין
• בדואים - 3, ארכיון סרטים, מרכז מידע פלמ"ח
• בדואים -4, ארכיון סרטים, מרכז מידע פלמ"ח
• סטילס - "חורב", "עובדה", דיוקנאות, ארכיון סרטים, מרכז מידע פלמ"ח
• באר שבע - המסגד (מוזיאון), ארכיון סרטים, מרכז מידע פלמ"ח
• סטילס גח"ל, מחנות גדודים, בארות יצחק, עומרה וערבים.בדואים...., ארכיון סרטים, מרכז מידע פלמ"ח

תמונות

• הפרלמנט בבאר שבע. עם דוד טוביהו ובנימין מילר.
• ימים ראשונים. ראו תמונות 22, 27.

רשימות ומאמרים

• הבדווי וסוסתו – על סוסים וסוסות בחיי יום, בפתגמים ובסיפור.
• משל ואגדה בפי הבדווים. מתוך "עם הפנים אל הנגב", אריאל: כתב עת לידיעת הארץ, הוצאת ספרים אריאל, 2002, עמודים 179-188.
• מסורות ומנהגים בקרב הבדווים על רקע עולם המקרא. מתוך "ליקוטי ארץ-ישראל" אריאל: כתב עת לידיעת הארץ, הוצאת ספרים אריאל. 2001, עמודים 111-117.
• קמיעות, לחשים והשבעות ברפואה העממית בקרב הבדווים בנגב ובסיני. מתוך "קמיעות ברפואה העממית בקרב הבדווים בנגב. אריאל: כתב עת לידיעת הארץ, הוצאת ספרים אריאל, 2006, עמודים 5-21.
• משל, סיפור ואגדה באוהלי קידר. מתוך "ההר אשר מקדם לעיר". אריאל: כתב עת לידיעת הארץ, הוצאת ספרים אריאל, 1997, עמודים 171-176.
• אגדות עם ומשלים בפי הבדווים בנגב. "ארץ ישראל של ימים רחוקים", אריאל: כתב עת לידיעת הארץ, הוצאת ספרים אריאל, 2000, עמודים 174-180.
• מעשיות, משלים ומוסר השכל בפי הבדווים בנגב. "הבהאאים בישראל". אריאל: כתב עת לידיעת הארץ, הוצאת ספרים אריאל, 2005, עמודים 83-87.
• מסורות ומנהגים בדואיים והקבלותיהם בתנ"ך. 1990. אתר סנונית.
• מניין הימים ועונות השנה במסורת הבדואית. 1990. אתר סנונית.
• קברי הבדואים בנגב, אמונות, מסורת וצורות פולחן. 1990. אתר סנונית.
• מעגל החיים. 1990. מתוך "אמונה ומנהגים", אתר סנונית.
• ענייני נשים. 1990. מתוך "אמונה ומנהגים", אתר סנונית.
• חגים ועונות השנה. 1990. מתוך "אמונה ומנהגים", אתר סנונית.
• אמונות ומנהגים. 1990. מתוך "אמונה ומנהגים", אתר סנונית.
• קדושים, מסורות ודרכי פולחן. 1990. מתוך "אמונה ומנהגים", אתר סנונית.
• הבדואי איש המדבר. 1990. מתוך "אמונה ומנהגים", אתר סנונית.
• זכרונות מן המדבר ששון בר-צבי. מתוך "עם הפנים אל הנגב", הוצאת ספרים אריאל.
• בדווי הנגב בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, כחברה נוודית למחצה. בתוך מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל, ירושלים. 1978.

אזכורים

• רשת ב'. שבוע שימור אתרים לזכרו של ששון בר-צבי
• התמונות הגנוזות של באר שבע.
• עצים מקודשים בישראל, אמוץ דפני, הוצאת הקבוץ המאוחד. 2010. עמוד 104
• ערבים טובים, מאת הלל כהן. הוצאת כתר. 2006, עמודים 221, 291
• מבחר מאמרים בידיעת ארץ-ישראל: תהליכי ייצור ואורחות חיים, הוצאת ספרים אריאל, 1988. עמוד 111.
• האסלאם: המרת דת, צופיות, תחייה ורפורמה. אהרון ליש. הוצאת מכון ון ליר והקבוץ המאוחד, 2012, עמודים 87,85, 105,
• באר שבע – העיר הרביעית, איתן כהן. הוצאת כרמל ירושלים, 2006. עמוד 18.
• חוברת המאה של אריאל. חלק א'. אריאל: כתב עת לידיעת הארץ, הוצאת ספרים אריאל, 2000עמוד 262.
• מוזיאונים בישראל. 1995ערכו יהודית ענבר ואלי שילר. הוצאת ספרים אריאל. 1995. עמוד 262.
• לכתוב עבודת מחקר –כלים וכללים: מיומנויות לכתיבת עבודות עיוניותץ עידית וולפה ועירית עמית. הוצאת דיונון. 1998. עמוד 30.
• זכרונות ארץ ישראל (תוכנית רדיו)
• רבנים למען זכויות האדם.
• מקור השיר את אדמה. זמרשת.
• על השיר "את אדמה". מתוך ספרה של ד"ר ציפי פליישר "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי (1964) עמוד 384-385.
• האלבום הטורקי של הקמת העיר באר שבע.
• באר ובריכה, אמנון (בוצי) ליבנה. ראה ערך באר גטאווי.
• באר שבע של פעם. אריה רפופורט. תמונות.
• המוכתרים היהודים בנגב. חנינא פורת. ראה פרק "שלושת מוכתרי רביבים.
• תוכנית אודיו מתוך "פה ושם בארץ ישראל" החל מהדקה העשירית עוסקת באריה יחיאלי וששון בר-צבי.
• תוכנית על העיר באר שבע בקול ישראל 1963.
• יוסף אבני: משטרה ושיטור בנגב לפני קום המדינה.
• גליל חסקין -תרבות מספרי סיפורים.
• לאן נעלם סיד אל-סייד. הארץ 2004.
• ראובן פדהצור (עורך). הבדווים בנגב. אתגא אסטרטגי לישראל. מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי. 2013. ראו עמוד 14.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30452527ששון בר-צבי