שתילי זיתים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן. ספר זה זכה לתפוצה גדולה ביהדות תימן, בעיקר בקרב ה"שאמים".

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קבלת הוראות מרן#קבלת הוראות השולחן ערוך בתפוצות

חיבור ה"שולחן ערוך" הגיע לארץ תימן בסביבות שנת התל"ה סמוך להדפסתו על ידי סוחרי ספרים, ישנם אף שני שירים שחברו חכמי תימן בשבח הספר[1], חכמי תימן קבלו את הספר וקבעו בו לימודם לצד לימוד ספר משנה תורה, שהיה במשך דורות סמכות הפסיקה היחידה[2] לאט לאט החל לימוד ה"שולחן ערוך" לתפוס מקום משמעותי בבתי המדרש.
הרב משרקי היה החכם התימני הראשון, שכתב במפורש שיש לפסוק כדעת השולחן ערוך אף נגד הרמב"ם[3], הוא שאף להשוות את פסיקת יהודי תימן, לכל שאר ארצות המזרח, לדבריו כשם שבארצות המזרח חיבור השולחן ערוך דחק את פסיקתו הרמב"ם, כך גם בארץ תימן.
בנוסף הגיעו לתימן גם ספרי שולחן ערוך עם הגהות הרמ"א וספרי הלבוש, דבר שגרם למבוכה גדולה, לצורך כך חיבר הרב משרקי את חיבורו שתילי זיתים, חיבור קצר בו הוא משמיט חלק ממנהגי אשכנז המובאים ברמ"א, ומסכם בקיצור את דברי הפוסקים האחרונים שהגיעו לידו.

כך כותב מהרד"ם בהקדמתו:

והנה יודע כל שער עמי בעוונותינו הרבים אבדה חכמת חכמינו ובינת נבונינו נסתתרה ונתרבו פירושי תורתינו בדיעות חלוקת - - - בחילוק הסברות, זה אומר בכה וזה אומר בכה ולא ידע הלומד לאן יפנה דרכו. ואני בעניי משתומם הייתי על המראה, שנה אחרי שנה ולא מצאתי און לי. ואהיה משוטט בדעתי והסכמתי עלתה להיות לימודי בספר שחיבר מורינו הקדוש מאורן של כל ישראל שהקים דגל התורה והראה זיוה והודה והדרה מקצות הארץ ועד קצותה, הלא הוא איש האלקים מהר"י קארו זכותו תעמוד לנו ולכל בית ישראל.

הקדמה לשתילי זיתים

שם החיבור

הספר 'שתילי זיתים' נסוב על ספר שולחן ערוך, כמו חיבורים רבים נוספים הנספחים לשולחן ערוך. כמו רבים אחרים רומז החיבור הנלווה לשמו של הטקסט העיקרי; כך למשל, המפה - שמם הציורי של הגהות הרמ"א על השולחן ערוך, השגות ותוספות העוטפות את השולחן המקורי. הכינוי 'שתילי זיתים' רומז לפסוק מתהילים קכ"ח המתאר דימוי של 'שתילי זיתים' הנסובים סביב לשולחנו של בעל הבית.

שיטת הפסיקה

בספר, הרב מבאר את דעת השולחן ערוך, גם אם אין מנהג תימן תואם אותה, ומביא בקצרה דינים ומנהגים נוספים המתאימים לשיטת מרן השולחן ערוך, מדברי הפוסקים או מדעת עצמו, ומכריע בין הפוסקים מי דבריו עולים בקנה אחד עם השולחן ערוך. לצורך חיבורו השתמש הרב בשולחן ערוך ללא הגהות הרמ"א ונהג להוסיף את הגהות הרמ"א רק במקום שבו הם מסכימות לשיטת השולחן ערוך ולמנהגי תימן, על מנת להקל על הלומד[4][5]. לעיתים מצוין בספר במפורש מנהג תימן, אך מטרתו העיקרית הייתה לפרש את דעת השולחן ערוך כדי ליישב את המחלוקות ההלכתיות שהתעוררו בתימן עקב השפעתו של השולחן ערוך שכבר הייתה גדולה[6].

בספר פסק כמה פעמים הרב משרקי כמנהג תימן המקורי נגד דעת מר"ן[7] כגון המנהג ללשאת כפיים גם בבית האבל[8] והמנהג לתת מלח במצה[9].

תיאור הספר

הספר הוא פירוש על שולחן ערוך אורח חיים. סגנונו של פירוש זה שונה מפרשנים אחרים של השולחן ערוך, הספר נכתב כהמשך ללשונות הרב יוסף קארו והרמ"א, כדי להקל על הלומד. הספר נדפס לראשונה בשנת תרמ"ה בתוספת הערות "שושנת המלך" למארי סאלם חבשוש, משו"ת "פעולת צדיק" למהרי"ץ[10].

השמטת הגהות הרמ"א

מהרד"ם השמיט חלק מהגהות הרמ"א במקרה ולא תאמו לשיטת השולחן ערוך ולמנהג תימן מכמה סיבות[5]:

  • כדי שלא יטעו ויחשבו ששיטת הרמ"א היא שיטת השולחן ערוך עצמה.
  • כדי שתתברר ההלכה בצורה התואמת למנהגי תימן ביחד עם שיטת מרן בדינים, כנגד הרמ"א שעיקר חיבורו היה להעמיד את מנהגי אשכנז.

אלה דבריו של מהרד"ם בהקדמה:

"ולכך ראיתי אני הצעיר בתלמידים בדעתי החלושה והקלושה להעתיק לי ספר השולחן ערוך פשוט. ומדברי הגאון רמ"א ז"ל מה שהוא שייך לדברי הש"ע ואפשר שיהיה מוסכם לדעתי אפילו על צד הדוחק. והשמטתי מה שהוא סותר וגם המנהגים. כי מה בצע הלאות אנשים כמנהגים שאינם נוהגים אצלינו, אחר שכבר נתפשטו דיני הש"ע ומנהגיו בכל הארצות וכל הפוסקים ז"ל אינם קוראים לו אלא בשם "מרן" - להודיעך כי הוא מרא דארעא".

הקדמה לשתילי זיתים

מהרד"ם לא המעיט מערכו של הרמ"א, אלא דאג לנוחות הלומד, וכן רואים מדבריו על הרמ"א:

"הנה לפנינו הגאון מהרמ"א ז"ל, ומצא אבנים טובות ומרגליות והעלה כולם, ואית ליה גם כן מדיליה. ברוך ה' אשר לא השבית גואל לעמו ישראל"

הקדמה לשתילי זיתים

שאר חלקי השולחן ערוך

מהרד"ם חיבר פירוש לחלק יורה דעה הנקרא "ראשי בשמים"[11] והוא עד סימן ק"י בשולחן ערוך יורה דעה.

הרב שלמה עמאר, מחכמי תימן במאה ה-19, המשיך את דרכו של מהרד"ם. הוא השלים את חיבורו של מהרד"ם על חלק יורה דעה[12], וכתב פירוש על כל חלק אבן העזר. כן רצה לפרש גם את חלק חושן משפט[13].[דרושה הבהרה] גם הוא קרא לחיבורו בשם "שתילי זיתים"[14], פירוש זה עדיין לא יצא לאור ונמצא בכתב יד.

כיום ישנן מהדורות שונות לספר שתילי זיתים שבחלקן הוספות:

  • זית רענן - בו שני חלקים: זית רענן, המבאר את דברי מהרד"ם. סביב לשולחנך, המבאר דברי רבי יוסף קארו והרמ"א במקומות שבהם לא התייחס מהרד"ם. במהדורה זו ישנם עוד שני חלקים בשלבי עיבוד

לקריאה נוספת

  • משה גברא, חכמי ישראל שבתימן - מרי דוד משרקי. בני ברק, תשנ"ג.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודה רצהבי, "ר' יוסף קארו ויהדות תימן".
  2. ^ הקדמת ספר שתילי זיתים "אחר שהיו קדמונינו ז"ל בכל ענייניהם על פי חיבור הרמב"ם ז"ל"
  3. ^ משה גברא חכמים וסופרים במאה הי"ח, בני ברק תשנ"ו עמוד 118
    השתילי זיתים כתב שפסיקת יהודי תימן כהרמב"ם הייתה מחוסר ספרים - כמובא בהקדמתו לשתילי זיתים. וביאר הרב אברהם בן משה שכוונתו לאחר גלות מוזע - בהקדמה לספר "שתילי זיתים השלם" בעמוד 100 הערה כ"ח.
  4. ^ כך נכתב בהקדמתו. כך גם שיטת הרב רצאבי בחיבורו שולחן ערוך המקוצר - עיני יצחק לגבי מנהגי תימן בתקופתו של מהרד"ם.
  5. ^ 5.0 5.1 הקדמת שתילי זיתים - זית רענן, מבוא הספר פרק שביעי, פרק שמיני, פרק תשיעי
  6. ^ ראו הקדמת שתילי זיתים - זית רענן, מבוא הספר פרק עשירי ופרק אחת עשרה
  7. ^ הרב אברהם בן משה במבוא לספר "שתילי זיתים השלם" בעמוד 35.
  8. ^ בסימן קכ"ח בסעיף קטן צ"ח
  9. ^ בסימן תנ"ה בסעיף קטן כ"ה.
  10. ^ ר' דוד מזרחי, שתילי זיתים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  11. ^ http://www.hebrewbooks.org/8313
  12. ^ אוצר ספרי תימן - הרב אברהם נדאף, זכור לאברהם, דף ט"ו
  13. ^ סערת תימן - הרב עמרם קורח, דף ל"ט
  14. ^ אודות רבינו דוד משרקי זלה"ה, באתר www.nosachteiman.co.il



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0