רבי שמואל מפיורדא
לידה | ווידיסלב, פולין |
---|---|
פטירה |
בין ה'תנ"ט ל־ה'תס"ז שידלוב, פולין |
מקום קבורה | שידלוב |
שם מלא | שמואל בן רבי אורי שרגא פייבוש |
מקום פעילות | שידלוב, פיורדא |
תחומי עיסוק | רבנות, פרשנות ההלכה, ראש ישיבה |
חיבוריו | בית שמואל על אבן העזר |
רבותיו | רבי יהושע השל מקראקא, רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא |
אב | רבי אורי שרגא פייבוש |
חותנים | רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא |
חתנים | רבי אהרן הרט |
רבי שמואל מפיורדא (בן רבי אורי שרגא פייבוש; נפטר בין ה'תנ"ט (1699) ל־ה'תס"ז (1707)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר הספר בית שמואל – מן הנושאי כלים המרכזיים על חלק אבן העזר בשולחן ערוך. שימש כרבה של שידלוב ובמקביל כאב בית דין וראש ישיבה בפיורדא.
ביוגרפיה
נולד בודיסלב, פולין, באמצע המאה ה-17. למד בישיבת קראקא אצל רבי השיל מקראקא, ולאחר פטירתו אצל רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא, שנעשה חותנו. גיסיו היו רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ורבי שאול בן רבי השיל מקראקא, שנשאו את אחיות אשתו.
בתו נישאה לרבי אהרן הרט, ששימש לימים כרבה הראשי הראשון של בריטניה.
לפי מקורות שונים, בתחילת דרכו שימש כרב בשידלוב, ושם חיבר את ספרו "בית שמואל". אחרים טוענים כי היה אז דרשן ומגיד מישרים בלבוב,[1] אך יש המפקפקים בכך שכיהן כרב בתקופה זו.[2]
בשנת ה'תנ"א (1691) נבחר לאב"ד ולמרא דאתרא בפיורדא, לשם הגיע בחורף ה'תנ"ב. בפיורדא כיהן גם כראש ישיבה והשפעתו על תלמידי המקום ניכרה. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת ה'תנ"ד (1694), עזב את פיורדא וחזר לשידלוב, שם מונה לרב הקהילה. סיבת עזיבתו שנויה במחלוקת – יש שסברו כי הייתה זו מתוך געגועים למולדתו, ויש שייחסו זאת לסכסוכים פנימיים בקהילה.[3]
המשיך לכהן בשידלוב עד לפטירתו. זמן פטירתו אינו ידוע במדויק, אך לפי עדויות שונות הייתה בין השנים ה'תנ"ט ל־ה'תס"ז.
בית שמואל
ספרו בית שמואל נחשב לאחד מהפירושים המרכזיים על חלק אבן העזר. בשל העובדה שמיעטו לעסוק בחלק זה, ראה המחבר צורך "לגאול" אותו ולפרשו. את המהדורה הראשונה הדפיס בדירנפורט בשנת ה'תמ"ט (1689).
בשבתו בפיורדא עבר שוב על ספרו בעזרת תלמידי הישיבה, והוציא מהדורה שנייה מתוקנת ב־פיורדא (ה'תנ"ד).[4] מהדורה זו נחשבת למהימנה יותר, והודפסה יחד עם "חלקת מחוקק" של רבי משה לימא בשם המשותף "אפי רברבי". במהדורה זו נדפס החיבור ברוב מהדורות שולחן ערוך מאז.
חתנו, רבי אהרן הרט, הזכירו בהקדמת ספרו אורים ותומים והתפלל שיזכה להוציא לאור גם את חיבורו של חמיו על יורה דעה.[5]
קישורים חיצוניים
- בית שמואל באתר ויקיטקסט
- רבי שמואל בן אורי שרגא פייבש, בית שמואל, דיהרן פורט תמ"ט, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שמואל בר' אורי שרגא פייבוש", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1318, באתר HebrewBooks
- "שמואל בן אורי שרגא פייבוש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רבי דוד הלחמי, רבי שמואל הרמתי אב"ד פיורדא (בעל „בית שמואל”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' צ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
שמואל בן אורי שרגא פיבוש, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ שלמה בובר, אנשי שם, קרקוב תרנ"ה, אות תקל"ט, עמ' 213, באתר היברובוקס.
- ↑ בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 228.
- ↑ המבורגר, שם, עמ' 234–250.
- ↑ החיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים אות ב', מס' עה.
- ↑ אורים ותומים, לונדון תס"ז, בהקדמה, באתר היברובוקס
פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
---|---|---|
פרשני הטור | ||
על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
פרשני השולחן ערוך | ||
על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם |
שמואל מפיורדא39227773Q7413005