רבי שמואל מפיורדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בית שמואל (פירוש))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל מפיורדא
לידה ווידיסלב, פולין
פטירה בין ה'תנ"ט ל־ה'תס"ז
שידלוב, פולין
מקום קבורה שידלוב
שם מלא שמואל בן רבי אורי שרגא פייבוש
מקום פעילות שידלוב, פיורדא
תחומי עיסוק רבנות, פרשנות ההלכה, ראש ישיבה
חיבוריו בית שמואל על אבן העזר
רבותיו רבי יהושע השל מקראקא, רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא
אב רבי אורי שרגא פייבוש
חותנים רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא
חתנים רבי אהרן הרט

רבי שמואל מפיורדא (בן רבי אורי שרגא פייבוש; נפטר בין ה'תנ"ט (1699) ל־ה'תס"ז (1707)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר הספר בית שמואל – מן הנושאי כלים המרכזיים על חלק אבן העזר בשולחן ערוך. שימש כרבה של שידלוב ובמקביל כאב בית דין וראש ישיבה בפיורדא.

ביוגרפיה

נולד בודיסלב, פולין, באמצע המאה ה-17. למד בישיבת קראקא אצל רבי השיל מקראקא, ולאחר פטירתו אצל רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא, שנעשה חותנו. גיסיו היו רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ורבי שאול בן רבי השיל מקראקא, שנשאו את אחיות אשתו.

בתו נישאה לרבי אהרן הרט, ששימש לימים כרבה הראשי הראשון של בריטניה.

לפי מקורות שונים, בתחילת דרכו שימש כרב בשידלוב, ושם חיבר את ספרו "בית שמואל". אחרים טוענים כי היה אז דרשן ומגיד מישרים בלבוב,[1] אך יש המפקפקים בכך שכיהן כרב בתקופה זו.[2]

בשנת ה'תנ"א (1691) נבחר לאב"ד ולמרא דאתרא בפיורדא, לשם הגיע בחורף ה'תנ"ב. בפיורדא כיהן גם כראש ישיבה והשפעתו על תלמידי המקום ניכרה. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת ה'תנ"ד (1694), עזב את פיורדא וחזר לשידלוב, שם מונה לרב הקהילה. סיבת עזיבתו שנויה במחלוקת – יש שסברו כי הייתה זו מתוך געגועים למולדתו, ויש שייחסו זאת לסכסוכים פנימיים בקהילה.[3]

המשיך לכהן בשידלוב עד לפטירתו. זמן פטירתו אינו ידוע במדויק, אך לפי עדויות שונות הייתה בין השנים ה'תנ"ט ל־ה'תס"ז.

בית שמואל

ספרו בית שמואל נחשב לאחד מהפירושים המרכזיים על חלק אבן העזר. בשל העובדה שמיעטו לעסוק בחלק זה, ראה המחבר צורך "לגאול" אותו ולפרשו. את המהדורה הראשונה הדפיס בדירנפורט בשנת ה'תמ"ט (1689).

בשבתו בפיורדא עבר שוב על ספרו בעזרת תלמידי הישיבה, והוציא מהדורה שנייה מתוקנת ב־פיורדא (ה'תנ"ד).[4] מהדורה זו נחשבת למהימנה יותר, והודפסה יחד עם "חלקת מחוקק" של רבי משה לימא בשם המשותף "אפי רברבי". במהדורה זו נדפס החיבור ברוב מהדורות שולחן ערוך מאז.

חתנו, רבי אהרן הרט, הזכירו בהקדמת ספרו אורים ותומים והתפלל שיזכה להוציא לאור גם את חיבורו של חמיו על יורה דעה.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שלמה בובר, אנשי שם, קרקוב תרנ"ה, אות תקל"ט, עמ' 213, באתר היברובוקס.
  2. בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 228.
  3. המבורגר, שם, עמ' 234–250.
  4. החיד"א, שם הגדולים, מערכת ספרים אות ב', מס' עה.
  5. אורים ותומים, לונדון תס"ז, בהקדמה, באתר היברובוקס


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שמואל מפיורדא39227773Q7413005