תוכנית האווקואציה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית האווקואציה (תוכנית הפינוי; הידועה גם בשם תוכנית העשור) הייתה תוכניתו של זאב ז'בוטינסקי, שהגה וניסה להוציאה לפועל בשנת 1936. מטרתה הייתה ליישב מיליון וחצי יהודים מיהודי אירופה בארץ ישראל משני עברי הירדן, בתקופה של 10 שנים.

התוכנית והכשלתה

בחודש יוני 1936 התקבל זאב ז'בוטינסקי, ראש בית"ר ונשיא הצה"ר, בוורשה אצל קולונל יוּזף בֵּק, שר החוץ הפולני, לאחר שהשמיע את הקריאה לפינוי בעצרת המונים בעיר. ז'בוטינסקי העלה בפניו את תוכנית האווקואציה לפיה ייושבו מיליון יהודים וחצי מיהודי אירופה בארץ ישראל בתקופה של 10 שנים. מחצית ממספר זה יבואו מפולין. ז'בוטינסקי הדגיש כי העלייה לארץ ישראל תהיה מרצונם של המהגרים, ואין כל כוונה לכפותה על איש. עלייה כזו עשויה הייתה לקדם את הקמתה של המדינה היהודית בארץ ישראל. הרעיון נתקבל על ידי קולונל בק, מאחר שבהגשמתה ראה דרך ליציאתם של היהודים מפולין, כאשר מדינה יהודית ריבונית תפתח את שעריה בפניהם.

ראשיתה של התוכנית בתוכנית העשור, אותה הציג ז'בוטינסקי בקונגרס הציוני ה-18 כבר בשנת 1933, התוכנית עדיין לא הייתה מגובשת, אולם אחת המשימות שנולדו בעקבותה היא ההחלטה לגייס את "מצפון העולם" באמצעות "תנועת פטיציה" (עצומה) אותה יזמה הצה"ר, ובמרכזה עצומה המופנית אל ראשי המדינות והפרלמנטים באירופה. מטרתה להסב את תשומת לבם לבעיית היהדות בגולה ולקיום ההבטחה לסיוע להקמת בית לאומי בארץ ישראל. את תנועת הפטיציה החרימה בתוקף ההסתדרות הציונית והחליטה כי כל חבריה מחויבים שלא לפעול תחת עצמאות פוליטית ("סעיף המשמעת"), החלטה זו הובילה את הנהלת הצה"ר להודיע על פרישתה באפריל 1935, בוועידת פריז, ולהקמת ההסתדרות הציונית החדשה ב-25 באותו חודש.

קריאתו זו של ז'בוטינסקי ונסיונותיו לגייס את נציגי הממשל הפולני ונציגים של ממשלות מזרח אירופיות נוספות גרמו לביקורת נגדו ונגד תומכיו. זאת גם בשל מגעיו עם הממשלה הפולנית, שנחשבה בעיני רבים לאנטישמית ופשיסטית. בנוסף, ארגון הפועלים היהודי "הבונד" התנגד להצעתו של ז'בוטינסקי, מפני שהייתה מנוגדת ליעדו -השתלבות יהודית בפולין סוציאליסטית עתידית.

תוכניתו של ז'בוטינסקי לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות פנימית ובעיקר מכיוון שפולין הייתה תלויה בממשלת בריטניה, אשר התנגדה לתוכנית בשטחי המנדט שבשליטתה.

לקריאה נוספת

  • זאב ז’בוטינסקי, כתבים, כרך י"ב: בסער, ירושלים : הוצאת ערי ז’בוטנסקי, תש"ז-תשי"ט-1959-1947. ‬
  • יעקב שביט, המיתולוגיות של הימין: עיונים בהיסטוריה פוליטית ואינטלקטואלית של הימין, בית ברל, 1986.

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0