תחבורה ציבורית במוסקבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התחבורה הציבורית במוסקבה מתבצעת בעיקר באמצעות אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות ורכבות בין עירוניות. את התחבורה הציבורית בעיר מנהלת באופן ריכוזי מחלקת התחבורה, אשר באחריותה מתן זכיונות ורישיונות למפעילים פרטיים ופיקוח על הביצוע, הגדרת מסלולי הקווים ותדירותם, קביעת תעריפי המחירים והסדרת אמצעי התשלום.

רשת התחבורה הציבורית במוסקבה משתמשת גם בחשמליות, מערכת רכבת תחתית, כבישים מהירים, רכבות בינעירוניות ועירוניות (כמו אארואקספרס), מסוקים ומטוסים כדי לספק קישור תחבורתי בין העיר למחוזות מוסקבה ומחוצה לה.

אוויר

ישנם חמישה נמלי תעופה עיקריים המשרתים את מוסקבה: נמל התעופה ביקובו, נמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו, נמל התעופה הבינלאומי דומודדובו, נמל התעופה הבינלאומי ז'וקובסקי ונמל התעופה הבינלאומי ונוקובו. נמל התעופה הבינלאומי שרמטייבו הוא נקודת הכניסה הנפוצה ביותר לנוסעים זרים, המטפלת בשישים אחוזים מכלל הטיסות הבינלאומיות.[1] נמל התעופה הבינלאומי דומודדובו הוא נמל התעופה המוביל ברוסיה מבחינת תפוקת הנוסעים והוא השער העיקרי ליעדי פנים והמדינות השכנות והוא מתחרה על התנועה הבינלאומית עם שרמטייבו. שלושת שדות התעופה הנוספים מציעים במיוחד טיסות בתוך רוסיה, וממנה אל מדינות ברית המועצות לשעבר.[2]

ישנם מספר שדות תעופה קטנים יותר בקרבת מוסקבה, כמו שדה תעופה מיאצ'קובו, המיועדים למטוסים פרטיים, מסוקים וטיסות צ'רטר.[3]

מים

במוסקבה יש שני מסופי נוסעים, (מסוף הנהר הדרומי ומסוף הנהר הצפוני או טרמינל הנהר), על הנהר מוסקבה והוא קולט ספינות והפלגות רגילות לאורך הנהרות מוסקבה ואוקה המשמשים בעיקר לבילוי. מסוף הנהר הצפוני, שנבנה בשנת 1937, הוא המרכז למסלולי נהר ארוכי טווח. בנוסף, ישנם שלושה נמלי משא המשרתים את מוסקבה.

קרקע

רכבת

רכבת מדגם 81-765.2 במוסקבה.
Kurskvokzal.jpg

במוסקבה יש כמה תחנות רכבת המשרתות את העיר. תשעת מסופי הרכבת של מוסקבה הם:

  • תחנת הרכבת בלארוס
  • תחנת הרכבת קאזאן
  • תחנת הרכבת קייב
  • תחנת רכבת קורסק
  • תחנת הרכבת לנינגרד
  • תחנת הרכבת פבלצקי
  • תחנת הרכבת ריגה
  • תחנת הרכבת סביולובסקי
  • תחנת הרכבת ירוסלב

התחנות ממוקמות קרוב למרכז העיר, אך כל אחד מטפל ברכבות מאזורים שונים באירופה ואסיה.[4] במוסקבה יש תחנות רכבת קטנות יותר. מכיוון שכרטיסי הרכבת זולים יחסית, הם מהווים את כלי התחבורה המועדף על המקומיים, במיוחד כשנוסעים לסנט פטרסבורג, העיר השנייה בגודלה ברוסיה. מוסקבה היא התחנה המערבית של הרכבת הטרנס-סיבירית, החוצה כמעט 9,300 קילומטרים (5,800 מיל) של שטח רוסיה לולדיווסטוק שבחוף האוקיינוס השקט.

יישובי הפרברים וערי הלוויין מחוברים באמצעות רשת רכבות נוסעים חשמליות, היוצאות מכל אחד מתחנות אלה אל תחנות הרכבת הגדולות הסמוכות ביותר. רכבת הטבעת הקטנה במוסקבה משולבת כעת במערכת המטרו במוסקבה.

רכבת תחתית (מטרו)

התחבורה המקומית כוללת את המטרו במוסקבה, מערכת רכבת תחתית המפורסמת באמנותה, ציורי קיר, פסיפסים ונברשות מקושטות. כשנפתחה בשנת 1935 היו למערכת שני קווים. כיום, המטרו במוסקבה מכיל שנים עשר קווים, ברובם מתחת לאדמה עם סך של 196 תחנות. המטרו היא אחת ממערכות הרכבת התחתית העמוקות ביותר בעולם; למשל תחנת פארק פובידי, שהושלמה בשנת 2003, בעומק 84 מטרים מתחת לאדמה ובה המדרגות הנעות הארוכות ביותר באירופה. המטרו במוסקבה היא אחת ממערכות המטרו העמוסות ביותר בעולם, המשרתת יותר מתשעה מיליון נוסעים מדי יום.[5] בהתמודדותה עם בעיות תחבורה חמורות, מוסקבה מתכננת להרחיב את מערכת המטרו שלה.

מעגל הטבעת המרכזי

המעגל המרכזי של מוסקבה או MCC הוא קו רכבת עירוני/מטרופוליני באורך 54 ק"מ המקיף את מוסקבה ההיסטורית. הקו נבנה מחדש מהטבעת הקטנה של רכבת מוסקבה ונפתח לנוסעים ב-10 בספטמבר 2016 והוא מופעל על ידי חברת תחבורה שבבעלות ממשלת מוסקבה MKZD ומפעילה קווי מטרו במוסקבה, כאשר חברת הרכבות הרוסית המנוהלות על ידי המדינה נבחרו כקבלן מבצע. התשתיות, המסלול והרציפים נמצאים בבעלות חברת הרכבות הרוסית, בעוד שרוב בנייני התחנה הם בבעלות חברת MKZD.

תחנת קרים של המעגל המרכזי המוסקבאי (MCC).

אוטובוסים

במוסקבה תחנת אוטובוסים גדולה (התחנה המרכזית) המשרתת כ-25,000 נוסעים ומשרתת 40% מכלל מסלולי האוטובוסים בעיר.[6] תחנות אוטובוסים נוספות נמצאות בבנייה.

כל רחוב מרכזי בעיר מונגש תחבורתית לפחות עם קו אוטובוס אחד. קווים אלה מתוחזקים במערך של נתיבי טרוליבוסים. רשת הטרוליבוס הוקמה בשנות השלושים והיא הייתה הגדולה בעולם עד 2017, אז סגירת כמה מסלולים הביאו לירידה באורכי הנתיבים. רשת זו נמצאת סכנת הכחדה לאחר שעיריית מוסקבה החליטה להכניס לשירות רשת של אוטובוסים חשמליים שמיועדים להחליף את כל רשת הטרוליבוס עד שנת 2021 (לאחר שכבר החליפו את רוב המסלולים המקשרים למרכז העיר), למרות התנגדותם של תושבי מוסקבה רבים הרואים בטרוליבוס סמל לעיר.

מונורייל

יש קו מונורייל קצר, המופעל על ידי חברת המטרו במוסקבה. הקו מחבר בין תחנת המטרו טימיריאזבסקאיה לרחוב סרגיי אייזנשטיין ועובר קרוב למרכז התערוכות הלאומי. הקו נפתח בשנת 2004.

חשמלית

במוסקבה יש מערכת חשמלית נרחבת, שנפתחה בשנת 1899. הקו החדש ביותר נבנה בשנת 1984. השימוש היומי על ידי המוסקבאים הוא נמוך, בערך 5% מכלל הנסיעות, מכיוון שחיבורים חיוניים רבים ברשת נסגרו. נתיבי החשמליות עדיין נותרים חשובים באזורים מסוימים ומהווים השלמות לתחנות המטרו ומשנת 2014 משודרגים קווי החשמלית באופן רציף.

מוניות

ניתן לקבל שרותי מוניות מסחריות.[7] מרבים שירותי המוניות המודרניים מבוססי אינטרנט כגון Gett או Yandex.Taxi. המחירים צנועים ונעים בדרך כלל סביב 600 רובל ממרכז העיר מוסקבה לאזורים הפרבריים.

כלי רכב

ישנם למעלה מ-2.6 מיליון כלי רכב פרטיים.[8] נתונים אלה מייצרים פקקי ענק ברחבי העיר כולה והעדר חנייה מהווה אף הוא סוגיה תחבורתית מהותית.

שיתוף נסיעות

בסוף שנת 2018, מוסקבה הפכה לעיר הגדולה ביותר באירופה והעיר השנייה בעולם בשימוש בשירות שיתוף נסיעות עם כ-17,000 כלי רכב להשכרה לטווח קצר בסך הכל.[9][10]

אופניים

מאז יוני 2013 פועלת מערכת לשיתוף אופניים בשם "Velobike".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Moscow Airports". Go-Russia. 7 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2007. נבדק ב-7 באוקטובר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Getting to Russia: Arriving by Plane". The Moscow Times. אורכב מ-המקור ב-28 באפריל 2006. נבדק ב-3 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ (ברוסית) Airport Myachkovo changed the owners
  4. ^ "Getting to Russia: Arriving by Train". The Moscow Times. אורכב מ-המקור ב-28 במאי 2006. נבדק ב-3 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Московский метрополитен (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2006. נבדק ב-4 ביולי 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ See also: (ברוסית) Realty news. Retrieved on 22 July 2006.
  7. ^ "What You Should Know About Taxi In Moscow".
  8. ^ СТОЛИЦА РОССИЙСКОЙ ФЕДЕРАЦИИ В ЗЕРКАЛЕ ЦИФР, ФАКТОВ И СОБЫТИЙ (ברוסית). Moscow government. נבדק ב-28 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, August 2018)
  9. ^ The Moscow Times, Moscow’s Car Sharing Market Becomes Biggest in Europe, Mayor Says, The Moscow Times, ‏9 במרץ 2018 (באנגלית)
  10. ^ Moscow's short-term car rental boom highlights threat to automakers from new players, Automotive News Europe, ‏11 בפברואר 2019 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0