תל חליף
 | |
| תל חליף - מבט מדרום, מכוון קיבוץ להב (ינואר 2019) | |
| שמות נוספים | תל אל חווילפה, ח'ירבת חווילפה |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 40 דונם |
| גובה מעל פני הים | 490 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות הפלישתית. |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הפרסית התקופה הביזנטית בארץ ישראל התקופה העות'מאנית בארץ ישראל |
| ננטש | התקופה העות'מאנית בארץ ישראל |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | 1976 - 2016 |
| ארכאולוגים |
Joe D. Seger, Paul F. Jacobs (Cobb Institute of Archaeology/Mississippi State University) עודד בורובסקי (אוניברסיטת אמורי) רשות העתיקות |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מיקום | כקילומטר מצפון לקיבוץ ללהב |
תל חליף (במקור תל חווילפה) הוא תל קדום באזור צפון הנגב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע, ממערב לקיבוץ להב.
החפירות והמחקר בתל
בתל ובסביבתו הקרובה נערכו מספר חפירות ארכאולוגיות וסקרים רבים. הפרויקט המקיף ביותר היה של משלחת אמריקנית, שחשפה שרידים מתקופות הברונזה הקדומה והמאוחרת ומתקופת הברזל ועד לתקופה הצלבנית. המשלחת חפרה בעיקר בראש התל, אך גם במכלול המערות שממזרח לו ומצפון מזרח לתל, בין השנים 1976 ל-2016, זאת במסגרת מחקר ארוך טווח שנקרא "פרויקט מחקר להב" (Lahav Research Project). הפרויקט נוהל תחילה על ידי המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת מיסיסיפי ואחר כך בשיתוף עם עודד בורובסקי מאוניברסיטת אמורי. כמו כן נחפרו מערות קבורה מתקופת הברזל מדרום לתל, על ידי רם גופנא ואברהם בירן[1]. בית קברות נוסף מתקופת הברזל נחפר על ידי עודד בורובסקי. קברים מהתקופה הרומית ומראשית התקופה הביזנטית נחשפו על ידי עמוס קלונר ממזרח לתל[2].
בחודשים מאי–יוני 2007 נערכה חפירת הצלה בתל, לאחר שנחשפו מערות במהלך עבודות להקמת שכונה חדשה בקיבוץ להב. החפירה התבצעה על ידי רשות העתיקות ובמימון הקיבוץ[3]. בחודשים ינואר–פברואר 2015 נערכה חפירת הצלה נוספת בתל[4].
היסטוריה
על פי הממצאים הארכאולוגיים, אזור התל היה מיושב כמעט ברציפות למן עד למחצית הראשונה של המאה ה-20 בארץ ישראל.
תקופת הברונזה
השכבות הקדומות בתל (שכבות 16–19) מתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה (3500-2900 לפנה"ס). היישוב במקום נבנה במדרון המזרחי בסמוך לאדמות הניתנות לעיבוד, תחילה במערות טבעיות ששופרו ובהמשך במבני מגורים שהיוו כפר קטן. לאחר פער של כ-300 שנה, האתר מיושב מחדש במעלה הגבעה (שכבה 15) בסוף תקופת הברונזה הקדומה (2600-2500 לפנה"ס), עם זאת, הפעם הוא היה מבוצר באופן מאסיבי כפי שניתן לראות על ידי שרידי מגדל ברוחב 7.5 מטר, חומת מגן ברוחבה 3.5 מטר וחלקלקה משופעת. היישוב הגיע לסיומו בחורבן שרפה שהניב שכבה של אפר ושברים אחרים בעומק 3.5 מטר. האתר מיושב מחדש (שכבות 12–14) בברונזה הקדומה השלישית (2500-2300 לפנה"ס), אך לא בוצר מחדש.
ההתיישבות התחדשה בתל בתקופת הברונזה המאוחרת IA (שכבה 11, 1550-1475 לפנה"ס) בעקבות פער של כ-750 שנה. לאחר תקופת מעבר שהניבה מספר תת-שלבים שהפיקו קרמיקה טיפוסית לתקופה וחרפושיות בסגנון האופייני לחיקסוס. תל היה מאוכלס על ידי בניין גדול עם חצר מרכזית (6 × 6.5 מטר) מוקף חדרים מכל הצדדים שנמצא בשכבה 10 (1475-1400 לפנה"ס). מבנה מסוג זה, המכונה בניין "תושבות", קשור לשלטון המצרי בארץ ישראל. שכבה זו הגיעה לסיומה בהרס מאסיבי, ובעקבותיה יישוב מחדש חלקי בשכבה 9 (1400-1300 לפנה"ס). זמן מה אחר כך בחלק המאוחר של תקופת הברונזה המאוחרת (IIB LB), שכבה 8, (1300-1200 לפני הספירה), הוקמה משטח לבני בוץ גדול על גבי שרידי השכבות הקודמות (שכבות 10–11). במשטח הוקמה סדרה של בורות אחסון מרופדים באבן ונראה שהאתר שימש כמרכז אחסון לדגן, ככל הנראה שימש כתחנת מסחר (Entrepôt).
תקופת הברזל
בשכבה 7 נחשפו שרידים מתקופת הברזל 1 (1200-900 לפנה"ס). הממצאים הארכיטקטוניים כוללים בורות אחסון מצופים אבן, ככל הנראה לתבואה. הממצא החומרי כולל: כלי חרס פלשתיים, המעידים על קשרים עם מישור החוף. צלמית נשית נטולת ראש, שחזיתה מקושטת בניקודים ובגבה קווים אנכיים וחרוטים הדומים לשיער. עיקר הממצאים מתקופת הברזל נמצאו בשכבות 6א' ו-6ב'.
התקופות הפרסית ההלניסטית
שרידים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל (500-300 לפנה"ס) נמצאו בשכבה 5 ומהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל (300-100 ללפנה"ס) בשכבה 4. נחשפו שרידי מבנה גדול, אולי מנהלי שעדויות קרמיות מצביעות על כך שהוקם בסוף התקופה הפרסית. נמצאו מעל 560 שברי צלמיות חימר פזורות מעורבבות עם שכבת הקרקע העליונה ונראה כי שברים אלה מקורם באתר פולחן בתל, והובאו לאזור במהלך פעולות פילוס קרקע, ככל הנראה למטרות חקלאיות.
התקופה הביזנטית
שרידים מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל (200-600 לספירה) נמצאו בשכבה 3. התל עצמו היה מאוכלס בדלילות וייתכן שהשטח שלו שימש לפעילות חקלאית ורעייה. היישוב העיקרי היה ממוקם במדרון המזרחי של התל ובאתרים אחרים בסביבה, דוגמת חורבת רימון (חרבת אום-רממין), כקילומטר דרומית לתל חליף. אופייה היהודי של האוכלוסייה באזור באותה העת מעיד באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה, שם מתאר אב הכנסיה הקדום את קיומם של שני כפרים יהודיים באזור, טיללה ורימון. בתי קברות סמוכים, השייכים לשני הכפרים הללו, נחפרו על ידי מספר ארכאולוגים בתקופות שונות.
ראש התל יושב מחדש בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל (700 לערך לספירה), והשטח סביב התל ראה פעולה מסוימת במהלך מסעי הצלב. התיישבות ערבית מודרנית, בעיקר במערות, התקיימה לרגלי התל ב"ח'רבת חוויליפה" עד 1948.
במלחמת העולם הראשונה
ערך מורחב – קרב תל חווילפה (1917)
במלחמת העולם הראשונה נערך על תל וסביבתו קרב תל חווילפה, קרב שהתחולל בין ה-1 בנובמבר 1917 וה-6 בנובמבר 1917 בין כוחות בריטים של חיל המשלוח המצרי לבין כוחות של הצבא העות'מאני במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרב ארך כשבוע, והסתיים בניצחון הצבא הבריטי, ובנסיגת הכוחות העות'מאנים.
לקריאה נוספת
- J. P. Dessel, Cobb Institute of Archaeology, Lahav I: pottery and politics: the Halif Terrace site 101 and Egypt in the fourth millennium B.C.E Eisenbrauns, 2009 (דף הספר באתר "גוגל ספרים"
) - James Hardin, Lahav II: Households and the Use of Domestic Space at Iron II Tell Halif Eisenbrauns, 2010 (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
- Oded Borowski, Lahav III: The Iron Age II Cemetery at Tell Halif (Site 72) Eisenbrauns, 2011 (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
- Paul F. Jacobs, Lahav IV: The Figurines of Tell Halif Eisenbrauns, 2015 (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
- Dan P. Cole with contributions by J. P. Dessel Joe D. Seger, Lahav V: The Iron, Persian, and Hellenistic Occupation within the Walls at Tell Halif Excavations in Field II: 1977-1980 Eisenbrauns, 2015 (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
- Paul F. Jacobs and Joe D. Seger, Lahav VI: Excavations in Field I at Tell Halif - The Early Bronze III to Late Arabic Strata, 1976–1999 Eisenbrauns, 2017 (דף הספר באתר "גוגל ספרים" )
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תל חליף |
הערות שוליים
- ^ בירן א׳ וגופנא ר׳ תשכ״ט. מערת-קברים מתקופת-הברזל בתל חליף. ארץ-ישראל ט:30–39
- ^ תל חליף, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 2 עמודים 490–496
- ^ אילן פרץ, תל חליף, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 123, 14 בדצמבר 2011
- ^ סבטלנה טליס, תל חליף, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 123, 14 בפברואר 2016
