תמוז (אליל)
| תמוז | |
|---|---|
 הנישואים בין איננה ותמוז | |
| אל הפריון |
תַּמּוּז (שומרית: דּוּמוּ-זִיד, "ילד טוב") הוא אליל הפריון במיתולוגיה המסופוטמית. השומרים ראו בו אליל-פטרון של העיר השומרית באד-טיבירה[1].
בפולחן השומרי
החודש הרביעי, לפי מנין ניסן, נקרא בפי השומרים בשם זה, תמוז. הפולחן של תמוז היה שכיח בכל המזרח התיכון, כולל ארץ ישראל[2]. השטומרים האמינו שתמוז היה מת בכל שנה בחודשי הקיץ, וקם לתחייה לאחר מכן. בעת מותו, בשיא חום הקיץ, היו מקוננים וסופדים עליו, וכך מעיד גם יחזקאל, שראה נשים "מבכות את התמוז".
במקרא
בספר יחזקאל מובא תיאור של עבודות אלילים שהתבצעו בתוך בית המקדש, ובהם מופיע פולחן התמוז[3]. על פי רש"י עיני פסל התמוז היו מעופרת, ובהדלקת אש היו ניתכות, ונראה היה כאלו שהתמוז בוכה ומבקש שיקריבו קרבן לפניו. גם לפי רד"ק, היה נראה בוכה, אך לדעתו, זה קרה בגלל שהיו מרטיבים את עיניו.[4]
פולחן ביכוי התמוז
מקורו של פולחן הנשים היושבות ומבכות את התמוז, אשר ראה הנביא יחזקאל כאשר נישא בציצית ראשו מבבל לירושלים, בדת השומרית. נשים מקוננות נהגו לצאת למדבר או לשדה מדי שנה כדי לבכות את מותו של האליל תמוז[5].
פולחן זה התפשט במסופוטמיה לעבר סוריה, ארץ ישראל ויוון העתיקה. ישנן עדויות כי בתקופת ימי הביניים, נשות חרן מכת הַצַבַּאִים עדיין המשיכו לבכות את האליל תַּאֻז, כאשר האליל תמוז ירד לשאול. קיימות עדויות כי נערכו טקסים לאליל זה בסביבות החודש השישי או השנים עשר. על פי עדויות אחרות פולחן זה, היה פולחן עממי של נשים אשר ביכו את ירידת האליל תמוז לשאול, שכן על פי המיתוס השומרי ביכו הנשים הסובבות את התמוז ביניהן כלתו ואחותו את ירידתו לשאול[6].
כמו כן לדעת גונקל, מנהג זה היה קיים גם אצל הפיניקים, אשר ביכו את האליל אדוניס ובמצרים העתיקה על אוסיריס.[7].
בספרות העברית
שאול טשרניחובסקי, שהרבה לכתוב על אלילים ומיתולוגיה, כתב שיר על "מות התמוז" הנחתם במילים הקשות:
צְאֶינָה וּבְכֶינָה,
בְּנוֹת צִיּוֹן, וּרְאִיתֶן
אֶת צַעַר הָעוֹלָם הַשָּׁרוּי בְּלֹא נֵס,
אֶת צַעַר הָעוֹלָם, לִקּוּיֵי נִשְׁמָתוֹ:
הַתַּמּוּז הַבָּהִיר, הַתַּמּוּז הֵן מֵת.
בספרו של אמיר חרש "ברונז - פנטזיה כנענית" (כתר, 2019), דמותו של האליל "תמוס" נכתבה בהשראת האליל "תמוז". חלק מפולחני תמוס שבספר מבוססים על פולחן התמוז, ובפרט, הפרק "אש" המתאר את טקס ירידת ניננה לשאול, והחלפתה על ידי תמוס.
לקריאה נוספת
- הערך תמוז, אנציקלופדיה מקראית - כרך ח', עמ' 582–592
- ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, הוצאת עם עובד, 1996, עמ' 333-422.
- de Azevedo, Mateus Soares; Stoddart, William (FWD) (2005), Ye shall know the truth: Christianity and the perennial philosophy, World Wisdom, Inc, ISBN 9780941532693
- Cragg, Kenneth (1991), The Arab Christian: A History in the Middle East, Westminster John Knox Press, ISBN 9780664221829
- Fuller, John Mee (1864), Essay on the Authenticity of the Book of Daniel, Deighton, Bell and co.
- Campbell, Joseph, 1962, Oriental Mythology: The Masks of God (New York:Viking Penguin)
- Campbell, Joseph, 1964. Occidental Mythology: The Masks of God (New York:Viking Penguin)
- Kramer, Samuel Noah and Diane Wolkstein, 1983. Inanna : Queen of Heaven and Earth (New York : Harper & Row) מסת"ב 0-06-090854-8
- Jacobsen, Thorkild, 1976, The Treasures of Darkness: A History of Mesopotamian Religion (New Haven: Yale University Press)
קישורים חיצוניים
- תמוז: טרגדיה קייצית
נועה מנהיים, מה הקשר בין האליל דומוזי לבין חג השבועות?, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2016
פרק 08 – דבר היום: תמוז (שמת לפני אב ואלול) בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ תמוז באנציקלופדיה בריטניקה
- ^ ראו יחזקאל ח, י"ד
- ^ ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק י"ד
- ^ ראו רש"י, מצודות דוד ורד"ק על יחזקאל, פרק ח', פסוק י"ד.
- ^ ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, תל אביב: עם עובד, 1996, עמ' 392–401.
- ^ רימון כשר, מקרא לישראל: יחזקאל א'–כ"ד, ירושלים, מאגנס, 2004, עמ' 252.
- ^ הרמן גונקל, מבוא לספר בראשית, ירושלים, מוסד ביאליק, 1998, מ' 134.
| מיתולוגיה מסופוטמית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המסופוטמי | אבגל • אדד • איננה • אנו • אנכי (אאה) • אנליל • אשור • מרדוך • נינורתה • נינטו • נינקאסי • נינתינוגה • נסרוך • נרגל • סין (ננה) • עשתר (אישתר) • שמש • תיאמת • תמוז | |
| יצירות ספרותיות | אנומה אליש • עלילות גילגמש | |
| גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש | |
| דתות | הדת הבבלית אשורית • הדת השומרית אכדית | |
