תנועת הסולידריות הבין-לאומית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנועת הסולידריות הבינלאומיתאנגלית: International Solidarity Movement; ידועה בראשי התיבות שלה ISM), ארגון שמאל רדיקלי הפועל בישראל ובמיוחד בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה למען הפלסטינים. תנועה זו טוענת כי על ידי פעולות של אזרחים זרים יהיה אפשר לערער את השליטה הישראלית ביהודה, שומרון ועזה, לשמור על זכויות האדם של הפלסטינים ולסיים את בידוד האוכלוסייה. מטרה נוספת לדברי התנועה, היא להגביר את המודעות בעולם לסבל של הצד הפלסטיני, אשר לדידה מוצג כצד שווה לצד הישראלי במדיה העולמית, במקום כצד כבוש הנאבק למען חופש ולמען זכויות אדם.[1]

בנוסף לפעילותה בשטחי יהודה, שומרון ועזה מקיימת ISM בעולם פעולות תעמולה נגד ישראל, תוך השוואת מדיניותה למדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה.[2] התנועה תומכת בחרם על ישראל ולוקחת חלק בקמפיין ה-BDS.[3][4]

המרכז למורשת המודיעין הגדיר אותו כארגון אנטי ישראלי, גורמים רשמיים נוספים טוענים כנגדו כי הוא שמאל רדיקלי פרובוקטיבי, אנטי-ציוני החותר להשמדת ישראל ותומך בזכות השיבה.[5] התנועה ספגה ביקורת בישראל ובעולם עקב האופי של פעילותה ועמדתה של ISM כנגד ישראל ובעד המאבק הפלסטיני, תוך סירוב לגנות את פעילות הטרור הפלסטינית כנגד ישראל.

היסטוריה

ISM נוסדה בשנת 2001 על ידי בני הזוג אדם שפירו והוידה עראף.[6] שפירו, יליד 1972, הוא בנם של זוג מורים ממוצא יהודי שלמד בוושינגטון ובניו יורק, עבד כסגן מנהל בית ספר בתימן, והגיע לישראל כדי לנהל את הארגון זרעים של שלום. בשנת 2000 הכיר את הואידה עראף מדטרויט, אמריקאית ממוצא ערבי שעבדה תחתיו כמתאמת פעולות. בשנת 2001 עזבו השניים את ארגון השלום ויסדו את ה-ISM. ב-2002 הם נישאו והצטרפו ליאסר ערפאת שהיה נתון במצור במוקטעה. שפירו שירת אותו שם כדובר וכאיש קשר עם העיתונות הזרה.

פעילים בכירים נוספים בארגון הם נטע גולן, פול לארודי וגרטה ברלין.

באוגוסט 2004 ישראל ביקשה לגרש את פעילת הארגון אווה גסביץ. השב"כ טען בדיון המשפטי כי ה-ISM עוסק בשיבוש פעולות צה"ל, בפעולות נגד גדר ההפרדה, בהתבצרות בבתי מחבלים מתאבדים ובהסרת מחסומים.[7] לפי עדויות מהמתנדבים, הם עברו "סדנה להתנגדות בלתי אלימה" שבה הוסבר להם כי יש סיכוי שהשתתפותם בפעולות בשטח מלחמה עלולה לגרום להם לחבלות חמורות.[8]

ב-16 במרץ 2003 השתתפו רייצ'ל קורי וכמה מחבריה ל-ISM בפעילות שנועדה למנוע מדחפור CAT D9R של צה"ל לבצע עבודות חישוף ליד ציר פילדלפי, במהלכה נהרגה קורי על ידי הדחפור. פעילי ה-ISM טענו שהיה זה רצח, וכי נהג הדחפור ראה את קורי ניצבת על גבעת עפר ודרס אותה במתכוון. צה"ל טען כי קורי מעדה ונפלה לבור וכי הנהג, בגלל כף הדחפור ובגלל הזווית, לא היה יכול לדעת שהיא בבור. לפי בדיקת צה"ל קורי לא נהרגה מפגיעת הדחפור אלא מפגיעת גוש בטון שנדחף על ידו. בתצלומים ובעדויות שסיפקו הפעילים כדי להוכיח את טענתם נתגלו סתירות, בין השאר תמונה שהוצגה כאילו צולמה ממש לפני התקרית, נתגלה שצולמה מספר שעות לפניה. נהג הדחפור ושני אנשים נוספים שתמכו בעדותו עברו בדיקת פוליגרף ונמצאו דוברי אמת. בסופו של דבר, תביעות שהגישו הוריה של קורי בארצות הברית וישראל נגד משרד הביטחון וקטרפילר נידחו. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי מותה של קורי היה תאונה שנגרמה עקב רשלנותם של פעילי ISM שסיכנו את עצמם ביודעין.[9]

באפריל 2003 שהה פעיל ISM מארצות הברית, בריאן אייברי, בג'נין. במהלך עוצר הוא נורה על ידי חיילים ופניו רוסקו. אייברי תבע 3 מיליון ש"ח ממדינת ישראל, וב-2008 התפשרו הצדדים על פיצויים בגובה 600 אלף ש"ח.

לאחר מספר תקריות נוספות - ביניהם מותו של טום הורנדל, פעיל נוסף של התנועה - החלה ממשלת ישראל בגירוש מסיבי של פעילי ISM מהשטחים, ופעילות התנועה בישראל פחתה.

משנת 2004 ואילך הייתה התנועה פעילה במחאה כנגד גדר ההפרדה בכפרים השונים, בהם בילעין ועאבוד.[10] כמו כן התנועה שולחת את פעיליה לכפרים וערים כדוגמת חברון ויאנון, הסובלים לטענתה מהתנכלויות של מתנחלים וחיילים כדי שיסייעו בהגנה על האוכלוסייה הפלסטינית. התנועה פועלת לעיתים יחד עם ארגוני שמאל רדיקלי מקומיים, במיוחד תעאיוש ואנרכיסטים נגד הגדר.

בחודש יולי 2006 יצא סרט בשם Visit Palestine על תנועת הסולידריות הבינלאומית, שעוקב אחרי פעילה בארגון שביקרה במחנה הפליטים בג'נין, וכמו כן בעיראק.

בשנת 2008 הצטרפו ראשי תנועת הסולידריות הבינלאומית לקואליציה בשם Free Gaza Movement) FGM), המתמקדת בהשטת ספינות לרצועת עזה לשם ביטול הסגר הישראלי עליה.[11]

בנובמבר 2010 הצהיר שפירו באירוע לגיוס כספים בניו ג'רזי כי המטרה המרכזית של כל פעילויות הארגון היא שינוי אופי הקונפליקט: "האסטרטגיה של כל מה שנעשה בעשר השנים האחרונות היא שינוי אופי הקונפליקט מקונפליקט שבין ישראל והפלסטינים, או בין ישראל והעולם הערבי - לקונפליקט של ישראל עם שאר העולם. לחתור תחת ישראל במקומות בהם היא מקבלת את מירב התמיכה. יש לנו כבר אינתיפאדה שלישית. היא מתרחשת ברגעים אלה ממש בכל רחבי העולם". הוא הבהיר כי הארגון יאבק גם בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית, לטענתו: "זה ניסיון להגדיר כיהודי מקום ש-20 אחוזים מן האוכלוסייה שבו הם פלסטינים".[12]

פעיל התנועה, ויטוריו אריגוני, נחטף ונרצח ברצועת עזה באפריל 2011. ארגון טרור אסלאמי נטל אחריות למעשה וחזר בו לאחר מכן.

באוגוסט 2012 פרסם פעיל הארגון פול לארודי שמות, תמונות ופרטים אישיים לכאורה של חיילים בצה"ל שהוצגו כטייסי קרב, וזאת במטרה שפעילים פרו-פלסטיניים בחו"ל יוכלו להגיש נגדם תביעות באשמת פשעי מלחמה. בראיון ל-ynet אמר לארודי שלא כל הפרטים אומתו, והתמונות פורסמו כפי שהודלפו מהמקור.[13]

ISM והטרור הפלסטיני

עמדת ISM ביחס לפעולות אלימות והטרור הפלסטיני

האתר של ISM מתאר את התנועה כ"תנועה המונהגת בידי פלסטינים, המחויבת להתנגד לכיבוש הישראלי של האדמה הפלסטינית, על ידי שימוש בשיטות פעולה ישירה ועקרונות של אי-אלימות". הוא מדגיש שהמתנדבים הבינלאומיים לא נמצאים כדי "ללמד התנגדות לא אלימות" אלא לתמוך בהתנגדות באמצעות פעולות ישירות לא-אלימות ותיעוד.[14] בצה"ל מגדירים את הארגון כ"עוין במוצהר את ישראל", וטוענים כי פעילותו מלווה בשיבוש של פעולות צה"ל בשטחים.[15]

בראיון לערוץ 10 הסביר שפירו כי האסטרטגיה של הארגון היא "להציב את ישראל בפני מצב שבו תיגרר להפסד בכל צעד שתעשה", והצהיר כי מטרת הארגון היא ליצור פרובוקציות: "הם מאשימים אותנו בניסיון להתגרות בישראל. זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות, להתגרות. אין זו אשמתי שכאשר ישראל נמצאה מגורה, היא החליטה לירות באנשים".[16]

מאמר בעיתון הבריטי דיילי טלגרף הגדיר את ISM כ-"קבוצת ה'שלום' המאמצת אלימות" מכיוון שהצהרת המשימה שלה מכירה ב"מאבק מזוין" (במקור: "armed struggle") כ"זכות" של הפלסטינים.[17] התנועה מסבירה באתרה:

"תנועת הסולידריות הבינלאומית לא תומכת או מתייחסת בסלחנות לאף מעשה טרור - שהוא לא מאבק מזוין לגיטימי. התנועה לא קשורה, תומכת או קשורה להתנגדות מזוינת או אלימה לכיבוש. התנועה לא עוזרת או לוקחת חלק בשום התנגדות חמושה, לא משנה באיזה צורה היא מתרחשת."

בהצהרת המשימה של התנועה נכתב:

"כפי שמקודש בחוק הבינלאומי והחלטות האו"ם, אנו מכירים בזכות הפלסטינית להתנגד לאלימות והכיבוש הישראליים באמצעות מאבק מזוין לגיטימי. למרות זאת, אנו מאמינים שאי-אלימות יכולה להיות כלי נשק חזק בלחימה בדיכוי ואנו מחויבים לעקרונות של התנגדות לא-אלימה.
הזכות להתנגד לכיבוש תקפה לא רק לעם הפלסטיני, אלא לכל העמים הנמצאים תחת כיבוש צבאי. התנועה מתייחסת לכל העמים כשווים בעלי זכויות שוות תחת החוק הבינלאומי. אנו מאמינים שפעולה לא-אלימה היא כלי נשק חזק בלחימה בדיכוי ואנו מחויבים לעקרונות של התנגדות לא אלימה".[18]

במהלך ראיון ב-CNN עם אדם שפירו והווידה עראף, שאלה המראיינת על מאמר שכתבו השניים שקבע: "ההתנגדות הפלסטינית צריכה להיות בעלת מספר מאפיינים: גם אלימה וגם לא-אלימה. אך חשוב מכל, היא חייבת לפתח אסטרטגיה שמערבת בין שני ההיבטים. התנגדות לא-אלימה היא לא פחות אצילה מביצוע פעולת התאבדות.[19] המראיינת הגיבה ואמרה ש"מספר אנשים עלולים להגיע למסקנה שאתם תומכים בפיגועי התאבדות." והם ענו:

"המאמר שכתבנו היה למעשה תגובה למאמר אחר שנכתב בידי פלסטיני, שאמר שהפלסטינים לא יכולים להיות לא-אלימים. בהקשר זה התייחסנו לוויכוח האם הפלסטינים יכולים להשתמש בשיטות אלימות או לא יכולים בשיטות לא אלימות או יכולים בשיטות לא אלימות. זה היה, ראשית, בהקשר זה...
יש כבר אלימות. אנחנו לא תומכים בזה. היא כבר שם. היא על השטח. אנו עובדים עם אנשים ועם פלסטינים שרוצים לקדם אי-אלימות, וזה היה ההקשר של כל המאמר.[20]

מייסדת הארגון, הוידה עראף, הביעה תמיכה במאבק האלים נגד ישראל ובטרור פיגועי ההתאבדות.[21]

תמיכה באלימות ובפעולות טרור

הארגון מעורב בפעילויות המחאה האלימות נגד גדר הביטחון בבילעין, בהם נפצע קשה טריסטן אנדרסון מקליפורניה במרץ 2009.[22]

ראשי הארגון אומרים שהם עצמם לא תומכים ב"מאבק מזוין" - ביטוי מכובס לפיגועים - אבל מכירים בזכות של הפלסטינים לנהל אותו. באתר האינטרנט של הארגון אף נכתב כי "במהלך השנים, חלק מהתגובות הפלסטיניות התאפיינו במאבק מזוין, וזו זכותם".

פול לרודי, אחד מבכירי הארגון סיפר כיצד הוא וחבריו התמקמו כמחאה בלתי אלימה בבית משפחתו של מחבל מתאבד, שישראל איימה להרוס, לאחר שלטענתם מדובר בענישה קולקטיבית האסורה על פי אמנת ז'נבה הרביעית. לרודי טען כי הלינה אינה מהווה תמיכה במחבל אלא התנגדות לפשע המלחמה. הריסת בתי מחבלים היא נושא ציבורי בישראל, ולה התנגדו בכירי ממשל, לאחר שנטען על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז כי יש למהלך קשיים משפטיים,[23] וועדה צבאית שמונתה על ידי הרמטכ"ל בוגי יעלון ב-2005 אשר קבעה כי הם חסרי תועלת ביטחונית.[24] יש לציין, כי לרודי כתב במאמר שפיגועי הפלסטינים הם אומנם פשעי מלחמה, אך הביע הבנה למניעים שמובילים לביצוע הפיגועים.[15]

צה"ל טען כי בחלק מהמקרים שימשו פעילי התנועה מגן אנושי גם למחבלים פלסטינים.[25] לטענת מפקדים בצה"ל הפעילים עוסקים בסיוע של ממש למחבלים.[26] בכתבה של עמית כהן ב-nrg מעריב מצוטטות טענות השב"כ בהן מובאות דוגמאות כיצד פעילי התנועה משבשים את פעולות צה"ל ומסייעים למחבלים: חשיפת מארב של צה"ל אחרי שהאירו עליו בפנסים, פתיחת צירים לפלסטינים כדי לוודא שאין מחסומים וחסימות של צה"ל בהמשך הדרך ותקיפת חיילים במחסום בית פוריכ על ידי שני פעילי התנועה בחודש יולי.[15]

במהלך מבצע חומת מגן ב-2002 פעילי הארגון התבצרו במוקטעה יחד עם יאסר ערפאת ובכנסיית המולד בבית לחם בעת המצור על 13 המבוקשים שהתבצרו שם.[27]

ב-2003 התקיפו טרוריסטים מבריטניה את הבר מייק'ס פלייס בתל אביב ורצחו שלושה אזרחים. נטען שהמחבלים הגיעו לארץ דרך ביסוס קשרים עם פעילי הארגון, אך לא נטען כי פעילי הארגון ידעו על כוונותיהם. על פי הודעת משרד החוץ שפורסמה בעקבות האירוע: "חברים ב-ISM לוקחים חלק פעיל בפעולות המנוגדות לחוק ובפעולות אלימות כנגד חיילי צה"ל. לעיתים, פעילותם נעשית בחסות ארגוני טרור פלסטינים".[28]

במרץ 2003 שהאדי סוקיה, טרוריסט בכיר בג'יהאד האסלאמי, נעצר בעודו מסתתר בתוך משרדי ISM בג'נין, בסיוע פעילי הארגון.[29] אנשי הארגון אף ניסו להטעות את החיילים, ולאחר מכן - למנוע בכוח, את מעצרו של סוקיה. בעקבות התקרית נדרשו ISM לפנות את משרדיהם מהבניין שבו שכנו גם משרדי הצלב האדום.[30]

ריצ'רד דייוויד האפר, חבר ב-ISM, הורשע על ידי בית משפט פדרלי בארצות הברית בסיוע לארגון הטרור חמאס אחרי שהודה "...כי הוא נתן כ-20,000 דולר לחמאס בזמן שעבד בישראל עם הארגון הלא ממשלתי תנועת הסולידריות הבינלאומית".[31][32]

פסיקת בתי משפט בנוגע לפעילות הארגון

שופט בית המשפט המחוזי עודד גרשון, שדחה את תביעת הנזיקין של משפחת קורי, שבתם, רייצ'ל, נהרגה בתאונה עם דחפור בציר פילדלפי ב-2003, מתח ביקורת על פעילותה של ה-ISM וכתב בפסיקתו כי "הארגון שבו פעלה קורי, תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM), שם לו למטרה לפעול נגד ישראל לצד הפלסטינים על ידי מה שהוא מכנה 'שימוש בפעולות מחאה לא אלימות'..." וכן כי "מחומר הראיות עלה פער גדול בין הצהרות הארגון לבין האופי האמיתי של פעולותיו ומעשיו. למעשה, הארגון מנצל לרעה את השימוש בשיח זכויות האדם והמוסריות כדי לטשטש את חומרת מעשיו המתבטאים באלימות בפועל". גרשון כתב בפסק הדין כי פעילי הארגון "התמחו" בשיבוש פעולותיו המבצעיות של צה"ל וכתב כי "הפעילות כללה בין השאר הצבת צבא פעילים 'כמגן אנושי' על פעילי טרור שהיו מבוקשים על ידי כוחות הביטחון הישראליים, סיוע כספי, לוגיסטי ומורלי לפלסטינים כולל מחבלים ובני משפחותיהם, והפרעה להריסה או אטימה של בתי מחבלים שביצעו פיגועי התאבדות רבי נפגעים".[9]

ביקורת

בדו"ח שפרסם על ה-ISM אפיין מרכז המידע למודיעין ולטרור את התנועה כארגון שמאל רדיקלי אנטי-ישראלי ואנטי-ציוני המתנגד לקיומה של ישראל כמדינת הלאום היהודי ותומך בזכות השיבה. לפי הדו"ח, חלק ניכר מפעילות התנועה מוקדשת לחתירה תחת מדינת ישראל וביצוע דה-לגיטימציה לזכותה להתקיים.[33]

הניו יורק פוסט כינה את מייסד הארגון אדם שפירו - "טאליבן יהודי", ואילו הדיילי ניוז השווה אותו לג'ון ווקר-לינד שנידון לעשרות שנות מאסר אחרי שהואשם בחברות באל-קאעידה.[34]

כנגד פעילי ISM נטען שהם פועלים בצורה מסוכנת וחסרת אחריות בעת ניסיונותיהם להפסיק פעילויות ומבצעים של צה"ל בערים הפלסטיניות. כמו כן נמתחת עליהם ביקורת על כך שהם מסתירים זהותם כדי לעבור את מעברי הגבול ולהיכנס לישראל ולשטחי יש"ע, בין היתר על ידי שקרים ואימוץ סיפורי כיסוי כוזבים, הגעה בדרכונים בשם בדוי והכחשת כל קשר לארגון.[35][36] גם באתר של ISM נכתב בצורה רשמית: "הכן סיפור טוב שיסביר מדוע אתה מגיע לישראל. הבא איתך מידע וחומרים שיתמכו בסיפור שלך". עם זאת יש לציין, שלישראל מונופול על כניסת אנשים לשטחי יהודה ושומרון, וכי היא מסרבת לאשר כניסה לפעילים אשר מצהירים שהגיעו לפעילות הומונטירית בשטחים, ואף עצרה בעבר רבים מהם.[37]

העיתונאי לי קפלן שהתחזה לפקיסטני שמעוניין להתנדב בשטחים, עבר סדרת חינוך בת שעתיים במהלכה קיבל סקירה היסטורית על המתרחש במזרח התיכון. לדבריו, המצגת הייתה חד-צדדית, והציגה את ישראל כמי שמדכאת את הפלסטינים באופן שיטתי. קפלן טוען שבשלוש השנים האחרונות הגדיל ה-ISM את הנוכחות שלו בארצות-הברית, והוא פועל בשמות שונים כדי להימנע מחשיפה: "הם קוראים לעצמם ISM, אל-עוודה או SUSTAIN, אבל זה הכל אותו דבר. הייתי בכינוסים שהם עורכים בארצות-הברית, וקשה להאמין מה הם מספרים לאנשים על בסיס שבועי. שמעתי מישהי אומרת שחיילים ישראלים הורגים עשרה ילדים פלסטינים בכל יום. לפני חמש שנים היו צועקים 'מוות ליהודים'. היום הם מדברים על 'ציונים', לא על יהודים. ה-ISM מסתמך על הבורות של האמריקני הממוצע. הם חוזרים שוב ושוב על כך שהפלסטינים נתונים בכיבוש ושהם נהרגים בכל יום - וזה עובד. הם חותרים תחת ישראל בצורה שקטה וחשאית, לא כמו ארגון שלום"[15]

בהתייחס לשטחים בהם פועלת התנועה, הם מכונים באתר האינטרנט שלה "פלסטין" (Palestine). הארגון אינו שולל את קיומה של מדינת ישראל, אך קורא לפעיליו להתנגד לציונות, בנוסף להתנגדות לאנטישמיות ואיסלאמופוביה. המונח "ישראל" מוזכר מספר פעמים באתר, הן בהקשרים שלטוניים(Israeli Authorities, Israeli soldiers), והן בהקשרים אזרחיים-Israeli civilians, וההתייחסות אל מקימת הארגון נטע גולן "כישראלית".[38][39]

ב-ISM דוחים את הטענות שלפיהן הארגון פועל ממניעים אנטישמיים: "לאנשים שהקימו את ISM יש מסורת ארוכה, שנים של עבודה בפיוס ודיאלוג בין ישראלים לפלסטינים. אנחנו אנשים שאכפת להם משני העמים. הגענו למסקנה שחלק מהישראלים לא מסכימים איתנו, אבל עכשיו זה הזמן לסיים את הכיבוש, אחרת לא יהיה סיכוי לשלום. חלק מהישראלים הצטרפו אלינו, ואנחנו מקווים לקבל תמיכה מישראלים נוספים[15]

באוגוסט 2013 פורסם סרטון של פעילי התנועה לאחר שתקפו נערה יהודיה צעירה שכתבה "עם ישראל חי" בהפגנה של הפעילים באוקלנד.[40]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך אתר התנועה, http://palsolidarity.org/about
  2. ^ ניתוח מאפייני ופעילות ISM, מרכז המידע למודיעין ולטרור - ע"מ 9.
  3. ^ ISM באתר NGO Monitor.
  4. ^ https://palsolidarity.org/tag/bds/
  5. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 9.
  6. ^ הווידה עראף - NGO Monitor
  7. ^ אבי כהן, השב"כ: ארגון הסולידריות הבינ"ל מסייע לטרור, באתר ynet, 23 באוגוסט 2004
  8. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 18-19.
  9. ^ 9.0 9.1 אחיה ראב"ד, אין פיצוי: "רייצ'ל קורי הביאה התאונה על עצמה" באתר ynet,‏ 28 באוגוסט 2012
  10. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 3.
  11. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 23.
  12. ^ Israel Law Center (Shurat HaDin) Exposes Flotilla Organizers - YouTube
  13. ^ אליאור לוי, מפרסם שמות ה"טייסים" מודה: לא אימתנו המידע, באתר ynet, 10 באוגוסט 2012.
  14. ^ About ISM באתר ISM.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 עמית כהן, ממערב תיפתח הרעה, באתר nrg‏, 10 ביוני 2010
  16. ^ נענע10 - העולם כולו נגדנו: כיצד פועל הקמפיין העולמי נגד ישראל ולמען העם הפלסטיני - חדשות
  17. ^ The 'peace' group that embraces violence, The Daily Telegraph, January 15, 2004.
  18. ^ Frequently Asked Questions: Does the ISM support suicide bombers and terrorists?, "FAQ" page on ISM website.
  19. ^ במקור "suicide operation".
  20. ^ Interview with Adam Shapiro, Huwaida Arraf, Activists (May 10, 2002)
  21. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 22.
  22. ^ אורי בלאו, לפני חודש וחצי נפצע קשה מפגין אמריקאי מרימון גז בכפר נעלין. בשבוע שעבר זה הסתיים במוות, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
  23. ^ פנחס וולף וטלי גולדשטיין‏, "הריסת בתי מחבלים מעוררת קשיים משפטיים", באתר וואלה!‏, 3 ביולי 2008
  24. ^ חדשות נענע, דו"ח: הרס בתי מחבלים גורם יותר נזק מתועלת, באתר של "רשת 13" (במקור, מאתר "nana10")
  25. ^ פעילת "תנועת הסולידריות" שנעצרה בבית-לחם תגורש, ynet, ‏ 10.5.2003.
  26. ^ שם, "במהלך אותה תקופה התלוננו מפקדי צה"ל בשטחים כי הפעילים אינם עוסקים בהתנגדות פאסיבית, כפי שמתחייב מהצהרותיהם, אלא בסיוע של ממש למחבלים."
  27. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 2.
  28. ^ Details of April 30- 2003 Tel Aviv suicide bombing-3-Jun-2003
  29. ^ Senior Islamic Jihad terrorist arrested while hiding in the offices of the International Solidarity Movement in Jenin-Mar 27- 2003
  30. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 46.
  31. ^ שמעון כהן, NGO: לא לשכוח מי שלח את רייצ'ל קורי, ערוץ 7, 4 ביולי 2013
  32. ^ Pennsylvania Man Sentenced for Aiding Hamas, הליגה נגד השמצה
  33. ^ ניתוח מאפייני ופעילות ISM מאת מרכז המידע למודיעין וטרור, בעיקר ע"מ 2-4.
  34. ^ שרה ליבוביץ-דר, אני לא בוגד, באתר הארץ
  35. ^ דו"ח המל"מ, ע"מ 35.
  36. ^ למשל: דברי אל"ם פנחס (פינקי) זוארץ, בתוכנית "עובדה" שעסקה במותה של רייצ'ל קורי.
  37. ^ יהושע בריינר וניר יהב‏, מטס המחאה: 124 פעילים עצורים במתקני הכליאה, באתר וואלה!‏, 9 ביולי 2011
  38. ^ About באתר התנועה
  39. ^ Frequently Asked Questions באתר התנועה
  40. ^ הסרט באתר יוטיוב, צוטט גם על ידי שורת הדין.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0