צבי יחזקאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי יחזקאלי
יחזקאלי ב-2023
יחזקאלי ב-2023
לידה ט"ו באב ה'תש"ל (גיל: 53)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 2002–הווה (כ־22 שנים)
מעסיק חדשות 13
בת זוג מיטל יחזקאלי
מספר צאצאים 8

צבי (צביקה) יחזקאלי (נולד בט"ו באב ה'תש"ל, 17 באוגוסט 1970) הוא עיתונאי ישראלי, המשמש ראש הדסק לענייני ערבים של "חדשות 13".

ביוגרפיה

יחזקאלי נולד בירושלים, להורים שעלו לישראל מעיראק. הוא הבן הבכור ויש לו עוד שתי אחיות צעירות ממנו.[1] אביו היה בעל חברה למכוניות גרירה, ואמו עבדה במשרד החברה. את שירותו הצבאי עשה ביחידת מורן.[2]

לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כמאבטח שב"כ במשך שבע שנים בשגרירויות ישראל בחו"ל ובטיסות ובמקביל, למד בבית הספר לתקשורת ועיתונאות "כותרת" באוניברסיטת תל אביב. הוא החל להתעניין באסלאם אחרי שצפה ביצחק רבין לוחץ את ידו של יאסר ערפאת (במהלך החתימה על הסכמי אוסלו ב-13 בספטמבר 1993) והחליט שהוא רוצה להבין את הסיפור של העולם הערבי.

במהלך לימודיו ב"כותרת", יצא צה"ל מן הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון ולכן נאסר על החיילים ששרתו בגלי צה"ל להיכנס אליהן. אחד המורים של יחזקאלי הודיע לו שבגלי צה"ל מחפשים אזרח שימלא את תפקיד הכתב לענייני שטחים, והוא התקבל לתפקיד. בנוסף, עבד בערוץ הראשון של הטלוויזיה, שם הכין כתבות מגזין ל"יומן".

במסגרת עבודתו בשב"כ, היה בין מאבטחיו של שמעון פרס לאחר רצח רבין למשך שלושה חודשים.[3] עם סיום עבודתו בשב"כ ותחילת העבודה בגל"צ, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת החוג המשולב לתקשורת ולימודי המזרח התיכון. אז למד לראשונה את השפה הערבית. בהמשך, סיים יחזקאלי תואר שני בחוג למזרח התיכון.

ב-1997, לקראת סיום התואר הראשון, עבר לחצי שנה בחברון, ומשם עבר לג'נין, כדי להבין טוב יותר את השפה והתרבות הערבית.

בשנת 2002, כאשר הוקם ערוץ 10, הצטרף ל"חדשות 10" כראש הדסק לענייני ערבים. במסגרת התוכנית "לונדון את קירשנבאום" ששודרה בערוץ, הגיש יחזקאלי פינה על "העולם הערבי", שבה הוא הביא סיפורים מהמזרח התיכון וארצות ערב בפרט. סגנון סיקורו את העולם הערבי שונה מזה של פרשנים ותיקים יותר. בקיץ 2007 הושעה יחזקאלי למספר חודשים מ"חדשות 10" לאחר שהציע את מועמדותו להחליף את גדי סוקניק בחדשות ערוץ 2.[4] בנובמבר 2007 חזר לשדר ב"חדשות 10".

בין השנים 20092010 הגיש בערוץ 10 את התוכנית "חבר לנפש" יחד עם הרב ארז משה דורון. בשנים 20122013 הגיש בגלי צה"ל מדי יום ראשון את "ציפורי לילה שקופות", מסע אל הנפש בהתבוננות יהודית מקורית, יחד עם גידי דבוש, מוזיקאי ומטפל בנפש.

בשנת 2014 החל להגיש את תוכנית הראיונות "נקודה טובה" העוסקת ביהדות ורוחניות בערוץ 20.

אחרי מות אהוביה סנדק, "נער גבעות" שנהרג בהתנגשות רכב משטרה ברכבו בדצמבר 2020, החל יחזקאלי לפרסם, מדי שבוע, סרטון בנושא התנ"ך כחלק מ"מיזם רוח דוד".

בראשית שנת 2021 הקים יחזקאלי את עמותת "עוצרים את הג'יהאד העולמי" עם גלעד אך, מנכ"ל עמותת "עד כאן".[5] שתי העמותות אף חולקות את אותם משרדים ויחזקאלי שיתף פעולה עם "עד כאן" ופרסום חומרים שאסף הארגון בסדרת הכתבות "פאודה גרסת המציאות" ששודרו בחדשות 13 מבלי שציין את הקשר שלו לארגון. בעקבות הביקורת שנמתחה עליו פורסמה תגובת חדשות 13 ולפיה לא היה נדרש גילוי נאות.[6]

סדרות דוקומנטריות בערוץ עשר

בשנת 2012 שודרה בערוץ 10 הסדרה הדוקומנטרית "אללה אסלאם", שיצר וביים דוד דרעי. בארבעת פרקי הסדרה, התחזה יחזקאלי למוסלמי המשוטט במדינות אירופה וסיקר את תופעת האסלאמיזציה של אירופה דרך ראיונות של מוסלמים תושבי אותן מדינות. הסדרה הוצגה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, שם הוקרנה לראשונה, תחת השם: "החצר האחורית של אירופה". הסדרה זכתה לכ-20% רייטינג.[7]

בשנת 2014 לאור עלייתה של המדינה האסלאמית במזרח התיכון, יצא יחזקאלי למסע עיתונאי נוסף באירופה ובישראל, שהוליד סדרת כתבות בשם "איום דאעש", כדי להתחקות אחר גורם המשיכה של הארגון הרצחני המתבטא בהתגייסות של צעירים מוסלמים מאירופה למלחמה לצד המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק.

יחזקאלי המשיך לסקור את ארגון המדינה האסלאמית: ב-2015 יצא סרטו "היג'רה" (ייד'), ב-2016 יצאה סדרת הכתבות "דאעש: הדור הבא"[8] וב-2017 שודרה סדרת הכתבות "וידויים מדאע"ש".

מ-30 בינואר עד 6 במרץ 2018 שודרה הסדרה "בזהות בדויה", בת שישה פרקים, בה יחזקאלי "מסתערב" בדמות של שייח' מוסלמי, חאלד אבו סאלם, עם הכינוי אבו חמזה. הוא חודר לתוך ארגוני האחים המוסלמים בצרפת, גרמניה, טורקיה וארצות הברית, על מנת לגלות את מטרתו של האסלאם הקיצוני, שאינו פועל באופן אלים, אלא באמצעות "הדעוה" - קירוב לא מוסלמים לאסלאם באמצעים לא אלימים, כדי להשתית את האסלאם על כל העולם.[9]

סדרות דוקו בערוץ 13

באוקטובר 2022 פרסם ברשת 13 סדרת דוקו-דרמה בשם "שתולה" בת חמישה פרקים, החושפת תיעוד אותנטי על המתרחש מאחורי הקלעים של ארגוני זכויות האדם הפועלים ברשות הפלסטינית, ומציגה כיצד נערכת המלחמה התודעתית שלהם נגד ישראל, על ידי שתולה שוודית המתערה בארגונים הפלסטיניים ובהם ארגון הטרור חמאס.

חיים אישיים

ב-28 במרץ 2008 נישא למיטל כהן, שעבדה כפרסומאית עד שחזרה בתשובה. יחד עם מיטל, התקרב יחזקאלי למסורת היהודית ולהגותו של רבי נחמן מברסלב, וחזר בתשובה. הוא מגדיר עצמו כאדם דתי.[10]

יחזקאלי חזר בתשובה בעקבות מפגשיו הטעונים עם הפלסטינים ובעיקר עם המחבל זכריא זביידי. אחד מביקוריו אצל זביידי בג'נין התרחש לאחר חיסול של סגנו של זביידי. המחבלים החליטו להרוג את העיתונאי הישראלי הראשון שיפגשו בו. יחזקאלי ניצל מרצח לאחר שזביידי ירה לעברו.[11][10]

בני הזוג מתגוררים בבת עין שבגוש עציון, ולהם שמונה ילדים.[12]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי יחזקאלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ערן סויסה, In 10 years, the Muslim Brotherhood will dictate the tone, www.israelhayom.com, ‏26 ינואר 2018
  2. ^ צבי יחזקאלי: ככה הרבי נחמן היה רוצה אותי, באתר ynet, 16 בספטמבר 2013
  3. ^ רז שכניק, פינג-פונג, ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 9 במרץ 2018
  4. ^ יעל גאוני, ‏חוצה את הקווים? בערוץ 10 לא מחפשים בינתיים מחליף לצבי יחזקאלי, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2007
  5. ^ עוצרים את הג'יהאד העולמי (ע"ר), באתר גיידסטאר, אתר העמותות של ישראל
  6. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, "פאודה גרסת המציאות" והגילוי הנאות שנעדר מהתחקיר של צבי יחזקאלי, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2021
  7. ^ רועי ברק, ‏רייטינג: 19.2% ל"אללה איסלאם" של צבי יחזקאלי בערוץ 10, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2012
  8. ^ צבי יחזקאלי, דאע"ש הדור הבא: הילדים של המדינה האסלאמית, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 28 ביולי 2016
  9. ^ צבי יחזקאלי: "הרגשתי חובה להציג לאן האסלאם צועד בעתיד", באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2018
  10. ^ 10.0 10.1 רחלי מלק-בודה, חזון יחזקאלי, המגזין "מוצש" של מקור ראשון, 3 באפריל 2015
  11. ^ אלי רוטמן, ‏ההצגה של "המחזיר בתשובה" זכריה זביידי, באתר כיכר השבת, 20 במאי 2019
  12. ^ ערן סויסה, ‏ילד שישי לצבי יחזקאלי, באתר ישראל היום, 8 ביולי 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0